לא אחת שואלים אותי, מניין אנחנו יודעים שננצח במלחמה? ישנם דברים רבים שבהם ניתן לראות את יד ה' המלווה אותנו. ב"ה זכינו לנס עצום של קיבוץ גלויות לאחר אלפי שנים – נס שלא קרה לאף אומה אחרת. זכינו לצבא חזק המהווה חלק מסימני הגאולה שלנו.
התורה גם מבטיחה שה' נמצא אתנו במלחמה: "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך, להצילך ולתת אויבך לפניך" (דברים כ"ג, טו). זוכים אנו לראות נסים אדירים גם במלחמה שלנו (למשל, מאות הטילים מאיראן שב"ה זכינו לנס עצום של למעלה מ-99 אחוזי הצלחה ביירוט, מות נשיא איראן בטיסה, נס הביפרים ומכשירי הקשר, נס הרג נסראללה וצוותו, נס הרג סינוואר ועוד).
בתוך הבכי והכאב על ההרוגים, החטופים והפצועים, רואים אנו נסים גדולים. כל אלו נותנים בנו אמונה גדולה שבע"ה ננצח במלחמה.
חיזוק מיוחד לתחושה זו ניתן למצוא בפיוט "מעוז צור". לכאורה הפיוט "מעוז צור" אינו מיוחד דווקא לחנוכה, שהרי הוא מדבר על כלל הגלויות, מגלות מצרים ועד גלות אדום. ובכל זאת, עם ישראל נוהג לייחד פיוט זה כשיר לחנוכה.
כאשר מתבוננים על כל נס בפני עצמו, ניתן לומר שהיתה לעם ישראל הצלחה מיוחדת באותה פעם. אולם כאשר מסתכלים על כל ההיסטוריה, רואים שאלפי שנים עם ישראל שורד. בכל הדורות, כל מי שפגע בנו – כבר לא קיים. ואילו עם ישראל – חי וקיים.
ישנם נסים שבהם ניתן לראות את יד ה' בצורה גלויה, כמו מכות מצרים. מנס חנוכה והלאה עברו אלפי שנים שבהן יד ה' מכוסה ונסתרת. לעיתים כשמתבוננים באירוע אחד קשה לחוש בהשגחה, אולם כאשר מסתכלים על כמה אירועים יחד בפרספקטיבה היסטורית – פסח והכניסה אל הארץ, נס פורים ושיבת ציון – ורואים את יד ה' בכל האירועים, מבינים שגם בחנוכה יד ה' היא הפועלת. מכאן נלמד גם לְדורות, שיש לחפש את הקב"ה בכל מקום, גם במקומות הנסתרים והחשוכים וגם במקומות המוארים והשמחים.
מלחמת חרבות ברזל מצטרפת לשרשרת הדורות. לו היינו מוסיפים ל"מעוז צור" בית שמתייחס למלחמה זו (ולכל מלחמות ישראל מאז הקמת המדינה), היה ניתן לראות בצורה בהירה אף יותר: אלפי שנים – ה' שומר עלינו. קשה לנו, אנחנו בוכים, עצובים ודואגים על כל הקשיים העצומים, על האלמנות והיתומים, על המשפחות השכולות, על החטופים ובני משפחותיהם, על הפצועים ועל המפונים. אולם אנו שרים את "מעוז צור" מתוך אמונה שלמה שננצח במלחמה, ובע"ה שנוסיף ונעלה לשלב גבוה יותר בתהליך גאולתנו.
כדי לחבר את המלחמה שלנו להדלקת הנרות, הוספנו בקשה לכל יום – כל יום על קושי אחר – שניתן לומר לאחר הדלקת הנרות, כדי שהאור המיוחד של חנוכה יאיר במהרה לכל הזקוקים לכך.
נֵר רִאשׁוֹן – לְחִזּוּק הַחַיָּלִים, הַחַיָּלוֹת וְכוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ, מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, שֶׁתִּשְׁמֹר עַל חַיָּלֵינוּ הַגִּבּוֹרִים וְעַל כּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר עַמֵּנוּ וְאַרְצֵנוּ. תֵּן בָּהֶם כּוֹחַ וּגְבוּרָה כִּבְנֵי חַשְׁמוֹנַאי, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. הָאֵר דַּרְכָּם מִפְּנֵי כָּל מִכְשׁוֹל וְתַקָּלָה, הָאֵר לִבָּם בֶּאֱמוּנָה וּשְׁמֹר עֲלֵיהֶם מִכָּל צָרָה. הַחֲזִירֵם לְבֵיתָם לְשָׁלוֹם, עֲטוּרֵי נִצָּחוֹן וּתְהִלָּה.
נֵר שֵׁנִי – לַהֲשָׁבַת הַחֲטוּפִים בִּמְהֵרָה
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ, שֶׁתִּשְׁלַח בִּמְהֵרָה פְּדוּת וִישׁוּעָה לְאַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ הַשְּׁבוּיִים, מִיָּד צַר הַמְנַבֵּחַ. הָאֵר אֶת חֶשְׁכָתָם, חֲזַק אֶת רוּחָם, כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה. הֲשִׁיבֵם בִּמְהֵרָה לְחֵיק מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, וְיִזְכּוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּמְתוּקִים, מְאִירִים וּשְׁלֵוִים.
נֵר שְׁלִישִׁי – לִרְפוּאַת הַפְּצוּעִים
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ, שֶׁתִּשְׁלַח בִּמְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל הַפְּצוּעִים. חַזֵּק אֶת נַפְשָׁם וְאֶת גּוּפָם, וְיִזְכּוּ לְחַיִּים טוֹבִים, שְׂמֵחִים וּמְאִירִים. תֵּן בָּהֶם אוֹרוֹת שֶׁל תִּקְוָה, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ בְּשִׂמְחָה.
נֵר רְבִיעִי – לַהֲשָׁבַת הַמְּפֻנִּים לְבָתֵּיהֶם
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ, שֶׁתָּשִׁיב בִּמְהֵרָה אֶת אַחֵינוּ וְאֶת אַחְיוֹתֵינוּ לְבָתֵּיהֶם בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם. חַזֵּק אֶת רוּחָם, שְׁפֹךְ אוֹר אַהֲבָה בֵּין כָּתְלֵי בֵּיתָם, וּמִפְּרִי בִּטְנָם יִשְׁאֲבוּ שִׂמְחַת עוֹלָם. הֲשִׁיבֵם לִמְחוֹז חֶפְצָם בְּבִטְחָה וְקָרֵב קֵץ הַגְּאֻלָּה.
נֵר חֲמִישִׁי – לְחִזּוּק מִשְׁפְּחוֹת הַשְּׁכוֹל
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ, שֶׁתְּחַזֵּק אֶת מִשְׁפְּחוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וּנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ. חֲבֹשׁ אֶת שִׁבְרוֹן לִבָּם, מַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנָם בְּאַהֲבָתְךָ, הָאֵר פָּנֶיךָ עֲלֵיהֶם, וּזְכֹר לָהֶם זְכוּת יַקִּירֵיהֶם שֶׁנָּפְלוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
נֵר שִׁשִּׁי – לְחִזּוּק נְשׁוֹת הַחַיָּלִים וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ, שֶׁתְּחַזֵּק אֶת נְשׁוֹת הַחַיִל הַמְּסוּרוֹת, הָעוֹמְדוֹת בְּאֹמֶץ וּבִגְבוּרָה בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת. תֵּן בָּהֶן וּבִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כּוֹחוֹת וְתִקְוָה, הָאֵר פָּנֶיךָ אֲלֵיהֶם בְּאַהֲבָה. שְׁמֹר עַל בְּנֵי בֵּיתָם בְּשִׂמְחָה וּבְאוֹרָה, וּבְיָדְךָ הַגְּדוֹלָה הָשֵׁב גִּבּוֹרָם בִּמְהֵרָה.
נֵר שְׁבִיעִי – לְחִזּוּק עַם יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ וּבַתְּפוּצוֹת
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ, שֶׁתְּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּבְרַחֲבֵי תֵּבֵל. חֲשֹׂף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ, נָצְרֵנוּ בְּצֵל כְּנָפֶיךָ, וְהָאֵר דַּרְכֵּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. הֲפֹךְ אֶבְלֵנוּ לְשִׂמְחַת עוֹלָמִים, וְתִגָּלֶה מַלְכוּתְךָ לְעֵינֵי כָּל הָעַמִּים.
נֵר שְׁמִינִי – לְאַחְדוּת יִשְׂרָאֵל וּלְנִצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְנִצָּחוֹן עַל אוֹיְבֵינוּ, וְאָז נִגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת מִזְבְּחֵנוּ. בְּרֹב יְשׁוּעוֹת תְּקָרֵב קֵץ הַיְּשׁוּעָה, תֵּן בָּנוּ כּוֹחַ אֱמוּנָה וּגְבוּרָה כִּבְנֵי חַשְׁמוֹנַאי מְקַדְּשֶׁיךָ בְּטָהֳרָה. לְבָבוֹת עַמְּךָ בְּאַהֲבָה תְּאַחֵד, וְאוֹר יְשׁוּעָתְךָ עָלֵינוּ תְּיַחֵד, הָאֵר פָּנֶיךָ עָלֵינוּ בְּאוֹרָהּ, וְקֵץ הַגְּאֻלָּה יָבוֹא בִּמְהֵרָה.
הכותב הוא ראש הישיבה במרכז האקדמי לב, נשיא תנועת המזרחי העולמית, יו"ר עמותת סולמות ורבה של המועצה האזורית גוש עציון