המרחב שבו נמצאות היום סוריה לבנון ירדן וישראל נקרא בערבית "א' שאם". כמו כן גם העיר דמשק מכונה גם היא בערבית א שאם. בדומה לכך שבעברית "ציון" ו"ירושלים" הם גם שם של עיר וגם כינוי לארץ ישראל כולה.
הרמב"ם מתרגם את המונח "א' שאם" כ"ארץ ישראל". "שאמי" פרושו ארץ ישראלי. וגם להפך "ארץ ישראל" נקראת "א' שאם". בשנת 1517 הטורקים ניצחו את האיראנים במזרח ואת המצרים בדרום וכבשו את האזור הזה.
המרחב הזה מורכב מפסיפס אתני של קבוצות רבות, מפסיפס דתי של דתות שונות, מפסיפס לאומי של עמים רבים, וגם של עדות שונות.
דרכם של הטורקים לטפל במגוון הזה הייתה יצירת אוטונומיות ושיויון משקל בין הקבוצות. בשנת 1917, לאחר ארבע מאות שנות כבוש טורקי, כבשו הבריטים והצרפתים את השטח. שני קצינים, אנגלי וצרפתי – סיקס ופיקו, חלקו ביניהם את השטחים הכבושים.
סייקס ופיקו התעלמו לחלוטין מהמרקם האתני והגאוגרפי של האזור. דוגמא קלאסית של החלוקה שלהם היא גבולנו הצפוני. גבול שהוא קו המתעלם לחלוטין מהמציאות הגאוגרפית והאתנית. הגבול הטבעי של ארץ ישראל הוא נהר הליטאני. באזור מטולה למשל הגבול משאיר חלק מאדמות מטולה בצד הלבנוני. באזורים אחרים הוא משאיר חלק מהאדמות של הכפרים השיעים בלבנון בצד הישראלי. הקוים השרירותיים שהם ציירו במפה הם שורש הבעיות בגבול שביננו לבין לבנון.
הלבנונים רוצים לתקן את הגבול לטובתם כך שהאדמות של הכפרים שלהם יהיו אצלם. לצערינו מקבלי ההחלטות שלנו לא מציעים הצעה הפוכה – לתקן את הגבול כך שגם האדמות של מטולה יהיו אצלינו וגם הכפרים הלבנונים יהיו אצלינו. למרות שתיקוני גבול אלו לטובתינו יהיו הרבה יותר סבירים.
בכל מקרה, באמצעות קוים שרירותיים על מפה לא מיצרים עם ובטח שלא מיצרים מדינה. בתוך הקוים המלאכותיים שציירו הכובשים הבריטים והצרפתים על המפה שהם כינו בשם "סוריה" ו"לבנון" אין שום עם. יש פסיפס של עדות דתיות, שבטיות, לאומיות, מסוגים שונים.
בסוריה, העדות העיקריות הן: מוסלמים סונים. כורדים, שגם הם מוסלמים סונים, אבל הם עם נפרד עם שפה ותרבות שונה מהערבים הסונים. דרוזים. נוצרים מכיתות שונות, ועלווים. העלווים הבינו שתחת שלטון מוסלמי סוני גורלם יהיה רע מר אם בכלל ימשיכו להתקיים. סבו של אסאד הנוכחי פנה בזמנו לישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי אצלינו והצרפתי אצלם, וביקש להגיע לשיתוף פעולה כדי להקים מדינה עלווית נפרדת. נסיון זה לא עלה יפה. העלווים, שהם עם קטן של כחמישה מיליון נפש, הבינו שאם ברצונם להמשיך להתקיים, עליהם להיות שליטי סוריה ולרדות ביד קשה ואכזרית ברוב הסוני.
בלבנון, הנוצרים ניסו ליצור שיתוף פעולה עם הישוב היהודי כדי להעביר לידינו את דרום לבנון עד הליטאני. נסיון זה נעשה משום שהשטח הזה מיושב ברובו במוסלמים שיעים. מטרתם של הנוצרים הייתה ליצב את הרוב הנוצרי בלבנון. גם מגעים אלו לא צלחו והנוצרים נאלצו ליצור הסכמה לאומית עם המוסלמים הסונים כדי לדכא במשותף ביד חזקה את השיעים.
גם לבנון וגם סוריה הן מדינות מלאכותיות הסובלות מאי יציבות כרונית. אי יציבות הכוללת מהפכות בלתי פוסקות ומלחמות אזרחים מתמשכות.
טורקיה שגורשה מהאזור בשנת 1917 החלה לתקן את הגבולות שלה. בשנת 1939 כבשה טורקיה את הפינה הצפון מזרחית שעל חוף הים התיכון של מה שקראו לו סייק ופיקו "סוריה". אזור זה נקרא "חתאי". בירתו היא אנטקיה – אנטיוכיה. עיר זו הייתה בירתו של אנטיוכוס הזכור לנו מחג החנוכה.
ניתן לראות בקלות את האזור על המפה. בניגוד לקו הישר שנמתח בין מה שנקרא "סוריה" לטורקיה, אזור זה הוא מעין בליטה דרומה לתוך "סוריה". צרפת שנפלה בידי הגרמנים באותה שנה לא יכלה להתנגד לכיבוש הטורקי. כבוש זה גורם למתיחות מתמשכת בין טורקיה לבין סוריה. סוריה טוענת שהאזור הזה נכבש ממנה שלא כדין ובניגוד להסכמים שסיימו את מלחמת העולם הראשונה. ראוי לציין שבשנת 1974 עשו הטורקים צעד דומה כאשר כבשו כשליש מקפריסין והקימו שם רפובליקה טורקית אוטונומית. הכיבוש הטורקי הבלתי חוקי של חלק מקפריסין לא מוכר על ידי אף מדינה. טורקיה רואה בכל המדינות במרחב, כולל מדינת ישראל, מדינות מלאכותיות הצריכות להיות תחת חסותה.
בשנת 2011 החל הרוב הסוני להתקומם נגד שלטון הדיכוי והרצח של המיעוט העלווי. מיעוט זה הונהג במשך דורות על ידי משפחת אסאד. העלווים בסיוע איראני, ובסיוע השיעים בלבנון, דיכאו את המרד באכזריות אימים. עם זאת, המחיר ששילמו העלווים היה נורא. כפי הנראה כשישים אחוז מהגברים העלווים נפלו בקרבות. למעשה, כתוצאה מהמרד התפצלה "סוריה" לרכיבים אתניים. הכורדים הקימו אוטונומיה בשטחים רחבים בצפון מזרח.
חלק מהשטח בצפון מערב נשאר בידי המורדים הסונים. הדרוזים בדרום נפרדו דה פאקטו מסוריה. הנוצרים, אלו שלא הספיקו לברוח, נשחטו. כיום ככל שניתן לדעת, אין מרכיב נוצרי משמעותי בסוריה. הטורקים, רואים בכורדים איום מהותי על שלמותה של טורקיה. משום שבטורקיה עצמה יש כנראה כעשרים מיליון כורדים. לפיכך, טורקיה ממשיכה לתקן את הקוים המלאכותיים שמתחו סייקס ופיקו על המפה. טורקיה סיפחה לעצמה שטחים גדולים מסוריה, וכמו כן יצרה לעצמה רצועת ביטחון רחבה מול האזורים הכורדים.
המכה שישראל הנחיתה על החזבאללה בלבנון הפילה את אחד מעמודי התווך של שלטון העלווים בסוריה. כתוצאה מכך הצליחו הג'יהדיסטים הסונים בסיוע טורקי לכבוש את השטח שעליו שלט אסאד, כולל חבל העלווים, בתוך ימים ספורים.
מה עלול להתגלגל מכאן ואילך?
האפשרות הטובה ביותר עבור ישראל היא, שהמדינה המלאכותית הנקראת "סוריה" שיצרו הקצינים הזרים חסרי ההבנה סייקס ופיקו, תתפרק לרכיביה השונים. אפשרות זו תתן לישראל מרחב תמרון בין האוטונומיות השונות שיקומו שם ותסלק את האיום הסורי שבצילו חיינו מאז קום מדינת ישראל. כמובן שעל ישראל לסייע בצורות שונות ליצירת תרחיש זה. כבר עכשיו הדרוזים בסוריה מבקשים בגלוי להסתפח לישראל.
האפשרות השנייה היא, שבסוריה יתבסס שלטון ג'יהדיסטי סוני שיעסוק ברצח מתמיד של עלווים, כורדים, נוצרים, שיעים – ובאופן כללי של כל מי שלא מוצא חן בעיניהם. הדבר הטוב בתרחיש זה הוא שגם בו סוריה תחדל לסכן אותנו. הם יהיו עסוקים עם עצמם. במצב זה ישראל תוכל לסייע לגורמים אוהדים כמו הדרוזים הכורדים וכנראה גם העלווים, בהנחה, הלוא מובנת מאליה, שמישהו מהם ישאר בחיים, להלחם בג'יהדיסטים.
התרחיש החמור ביותר עבור מדינת ישראל הוא התבססות שלטון פרוקסי טורקי בסוריה. מצב כזה יוציא את מדינת ישראל מתוך טבעת האש השיעית שבנתה סביבה אירן, אל תוך מלחצי הפלדה האדירים של שתי המעצמות הסוניות הגדולות, טורקיה ומצריים. האינטרס המשותף של שתי מדינות אלו הוא שישראל תהיה מדינה קטנה חלשה ומדממת התלויה ברצונן הטוב. האינטרס הישראלי העליון הוא הפוך – שמצרים וטורקיה תהיינה מדינות חלשות ומדממות התליות בחסדיה של ישראל.
מול כל אחד משלושת התרחישים האינטרס הישראלי הוא להעביר את הגבול שלה לנהר הליטאני. החל ממקורותיו שליד בעל בק בבקעת הלבנון, ועד שפך הליטאני לים התיכון. לכבוש את כל רכס החרמון הצופה על דמשק ועל סוריה כולה, למלא את בקשתם של הדרוזים בדרום סוריה לספח אותם לישראל.
צעד כזה ייתן מענה לכל אחד מהתרחישים. אבל החשוב ביותר הוא שהצעד יבהיר לטורקים, אבל גם למצרים ולכל גוף אחר באזור, שישראל חדלה להיות נטע זר במרחב. המסר שיעבור הוא שישראל למדה להתנהג כחלק אינטגרלי מהאזור והבינה את הגאוגרפיה שלו.
השעה הנוכחית שבה יש שלטון אוהד בארה"ב תאפשר להשיג הכרה בין לאומית למהלכים אלו. מהלכים שהם הרבה יותר מוצדקים חוקיים ונכונים מהמהלכים שעושה טורקיה לאורך הגבולות שלה.
אזור זה היה מאז ימי יהושע בן נון ועד סוף ימי הבית השני אזור יהודי מובהק. שלמה המלך שר בשיר השירים – איתי מלבנון כלה, איתי מלבנון תבואי, תשורי מראש אמנה, מראש שניר וחרמון. הגיע סוף סוף הזמן שגם בדורינו לכל כלה יהודיה יהיה ירח דבש הכרחי בהרי הלבנון שבריבונותינו.
הכותב הוא סופר סת"ם ובעל תואר שני במזרח תיכון ויחסים בין לאומיים
לתגובות:Eluzorrsegal3@gmail.com