נתניהו בגבול ירדן. ארכיון
נתניהו בגבול ירדן. ארכיוןצילום: קובי גדעון, לע"מ

חוקר המזרח התיכון, איש המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, פנחס ענברי, מזהי מאפשרות של מרד והפיכה בממלכת ירדן, אירוע בו להערכתו תהיינה לו השלכת קשות מאוד עבור ישראל, בעיקר מאחר ומדובר בגבול הארוך ביותר של ישראל.

במציאות כזו, אומר ענברי, יבוא לידי ביטוי קוצר השמיכה הצה"לית מבחינת כוח אדם "כך שיהיה אתגר לכוחות היבשה אם הדבר יקרה", ועם זאת סבור ענברי כי גם אם המציאות בירדן קשה היא אינה דומה לזו שהייתה בסוריה ערב המהפכה, ולמעשה מדובר בשתי מצואויות שונות.

ענברי מזכיר כי בניגוד לסוריה, בירדן אין מיליציות חמושות שעשויות להסתער על רבת עמון ולהביא לבריחתו של המלך, כפי שעשה אסד. אך ההבדל הגדול הוא בהלך הרוח ברחוב הירדני שהוא פרו איסלאמי במהותו. "תנועת האחים המוסלמים בירדן היא המפלגה הגדולה ביותר, ואפשר לומר שהיא היחידה שם, ומכיוון שמדובר במדינה ענייה עם מתחים כלכליים לצד מתחים בין פלשתינים לבדואים, עלול להתפרץ הר געש לא נשלט של מהומה, כמו שהיה בלוב, וזו הסכנה".

החשש הפנימי בירדן, מסביר ענברי, מתמקד בסוג כזה של מהומות ולא במהומות על רקע טרוריסטי תפיסתי, אך זאת במידה והמיליציה שהובילה את המרד בסוריה לא תבחר לרדת דרומה לירדן ולחולל בעצמה גם שם הפיכה. "בסוריה מיליציה חמושה היטב ומאומנת בידי טורקיה ירדה דרומה ונכנסה לדמשק. אין מצב כזה בירדן. שם יש חוסר נחת ותסיסה בקרב הבדואים ובקר בהפלשתינים המזוהים עם האחים המוסלמים, והם יכולים לקבל השראה מסוריה ולעורר התפרצות עממית שמזכירה את מה שהתחולל בטוניסיה ועבר ללוב ומצרים".

סכנה שכזו, סכנת ההשראה הסורית, היא זו שיכולה להוביל לתהפוכות בירדן ולהוביל בסופו של יום לתוצאה דומה לזו של סוריה, "אבל הנסיבות אחרות והדרך שבה הדברים יכולים לקרות היא דרך שונה".

להערכתו של ענברי הפיכה שלטונית מסוג זה שתקרה, אם תקרה, בירדן, לא צפויה להוביל להשפעה ביהודה ושומרון, שכן ביהודה ושומרון קיימת התפוררות אדמינסטראטיבית של הרש"פ, ואזור אחד אינו קשור לאחר כאשר רמאללה אינה שולטת בכלל המחוזות. אם יש סערה בחברון היא אינה גולשת לרמאללה, וכך לא סערה בג'נין כלפי שכם. ראיה לכך הוא מביא מהעת האחרונה כאשר אנשי ג'נין הגיעו לשכם על מנת לבקש מהם להצטרף למהומה כלפי הרש"פ והם גורשו משם מאחר וענייניה של שכם שונים בעליל מאלה של ג'נין.

החשש הישראלי, אומר ענברי, הוא ממציאות של הפיכה ירדנית פנימית שבעקבותיה קבוצות המשוייכות לגורמי איסלאם קיצוני והשראתם היא חמאס ותקוותם היא ירושלים ישתלטו על טילים ואמל"ח משמעותי שאותו ימהרו לכוון לעבר ישראל. משום כך, הוא אומר, "אנחנו צריכים לשמור על השלטון המרכזי בירדן כדי שישמור על הסדר אצלם ואצלנו, שלא נמצא את עצמנו מול עזה פי עשר ועשרים. לכן האינטרס שלנו הוא לשימור השלטון ההאשמי ושההתלהבות ממה שקורה בסוריה לא תתפתח לאנרכיה".