
ימים עמוסים במיוחד עוברים על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בשבועות האחרונים. המרוץ להעברת תקציב המדינה לשנת 2025 נמצא בעיצומו, ובה בעת ההתפתחויות הביטחוניות מעסיקות אותו לא פחות.
כך למשל את יום שני השבוע העביר שר האוצר במסדרונות הכנסת, בזמן משבר הצבעות אל מול עוצמה יהודית. את הכנסת עזב באותו הלילה רק לאחר השעה אחת לפנות בוקר. חמש שעות מאוחר יותר כבר מצא עצמו סמוטריץ' בסיור ביטחוני, לא סיורו של ראש הממשלה בחרמון הסורי, סיור שנמשך יותר מ־14 שעות.
כשאנו מתיישבים לריאיון, הדי משבר ההצבעות עם עוצמה יהודית, שנכון לכתיבת שורות אלה עדיין מתרחש, לא שככו. למי שברצף האירועים הלא הגיוני שישראל נמצאת בו פספס את הסאגה, הנה תקציר: ביום שני השבוע, לאחר עיכובים רבים, החלו ההצבעות בקריאה ראשונה על תקציב המדינה לשנת 2025. לכאורה, נוכח הרוב המוצק של הקואליציה בת 68 חברי הכנסת, מדובר היה בהצבעה פשוטה למדי. אלא שכשעה וחצי לפני תחילת ההצבעות הודיעה מפלגת עוצמה יהודית כי היא מחרימה את ההצבעות, ואף שוקלת להצביע נגד התקציב, לאחר שלטענת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ראשי הקואליציה אינם מוכנים להתחיל בהליך הדחת היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה. ברקע המהלך והמיקוד של בן גביר בנושא נמצאת עמדת היועצת המשפטית כי על ראש הממשלה לפטר את השר לביטחון לאומי מתפקידו.
מנגד, טענו בקואליציה, יום קודם לכן בישיבת ראשי הקואליציה התקבלה החלטה שעל פיה ביום ראשון הקרוב יחל תהליך הדחתה. בן גביר עצמו הוציא הודעה ובה הוא מברך על הצעד הזה. 24 שעות מאוחר יותר, וסביב הפרשה הזאת, הקואליציה כמעט איבדה את הרוב שלה בהצבעה, שכן כמה מחבריה נמצאים בחו"ל ותחת קיזוז. לבסוף עבר חוק התקציב בקריאה ראשונה, אבל הדם הרע בין השותפים הקואליציונים עדיין מבעבע.
"זה אירוע בלתי נתפס. בן גביר עושה ספין חלול, שלא מבוסס על דבר וחצי דבר, מערער את הממשלה, מסכן את התקציב, והכי חמור, כמעט מסכל את האפשרות לפטר את היועצת המשפטית, והכול כדי לגזור קרדיט פוליטי", אומר השר סמוטריץ' בכעס.
המילים החריפות של שר האוצר לא נאמרות בחלל ריק. מפלגת עוצמה יהודית מכוונת אליו את האש כמי שמונע את החלפת היועצת המשפטית. סמוטריץ' מכחיש זאת מכול וכול. "זה הזוי לומר שאנחנו אלה שמונעים את החלפת היועצת המשפטית. אין מי שדוחף לכך יותר מאיתנו. לפני שנתיים שמחה רוטמן הצטרף אלינו בשביל שינויים במערכת המשפט, אז לומר שאנחנו אלה שמונעים את הצעד? אני זה שעומד מאחורי המהלך שהוביל לכך שבשבועות הקרובים לא פחות משבעה יועצים משפטיים של משרדי ממשלה יסיימו את תפקידם. להגיד שאנחנו רוצים למנוע את פיטורי היועצת המשפטית זה פשוט שקר".
ובכל זאת, בישיבת הסיעה ביום שני הבעת הסתייגות מהחזרה לנושאי הרפורמה שהשר לוין הכריז עליהם בשבוע שעבר.
"אין קשר בין הדברים. אני אכן חושב שצריך להתנהל אחרת ועדיף להגיע למודלים של הסכמות בכל הקשור לוועדה לבחירת שופטים, וגם בדברים שלי בשני הסתייגתי ואמרתי שאם השופטים לא יגלו רצון אמיתי להגיע לפשרה לא יהיה מנוס. אבל בכל הקשור לבהרב־מיארה העמדה שלנו מאוד ברורה. רק ביום ראשון התקבלה החלטה בישיבת ראשי הסיעות להתחיל בתהליך הדחתה, כי לכל השותפות ברור שהמצב לא יכול להימשך והיא לא יכולה להישאר בתפקידה. היחידים שלא הצביעו בעד הם נתניהו, שמנוע מלהשתתף בדיון בגלל המשפט שלו, וגדען סער, שרוצה מהלך מתון יותר. כל השאר תומכים במהלך, והצביעו בעד המנגנון לתהליך הדחתה. אף אחד מאיתנו לא שינה בפחות מ־24 שעות את העמדה שבה הוא מחזיק כבר חודשים. זה ספין מגוחך מכל כיוון שרק מסתכלים עליו".
כשאתה אומר שהמהלך של בן גביר עלול לסכל את פיטוריה, למה הכוונה?
"ברגע שמדובר על עסקה פוליטית שבה היועצת המשפטית תפוטר תמורת הצבעה בעד התקציב, זה דיל פוליטי שאני מחויב להצהיר עליו בכנסת ברגע שישאלו אותי, וישאלו. אם היינו נכנעים, היה מגיע חבר כנסת כדוגמת גלעד קריב, שואל אותי אם יש עסקה בנושא עם בן גביר, והייתי מחויב לענות שכן. יש עילות מאוד ברורות לפיטורי יהיועצת המשפטית, ויש תהליך מסודר שבו אנחנו צריכים להודיע לוועדת גרוניס (הוועדה שמינתה את היועצת המשפטית ובסמכותה לפטרה. א"מ) על הרצון לפטר אותה ועל הסיבה לכך. דיל פוליטי אינו עילה לגיטימית לפיטוריה. העובדה שהקואליציה לא נכנעה הצילה את המהלך לפיטוריה, שכמעט קרס בגלל חוסר האחריות ורדיפת הקרדיט של בן גביר".
ואולי המשבר הזה מעיד שהממשלה שלכם כבר לא יציבה?
"הקואליציה יציבה. זה כבר תקציב חמישי שאני מעביר בשנתיים, מה שאף שר לא עשה לפניי. אני לא מתרגש מתהליכי העברת תקציב, כי כבר הייתי בסרטים האלה, ובתקציבים לא פחות מורכבים כמו זה של שנה שעברה. התקציב יעבור, והוא תקציב טוב, והממשלה יכולה לעבור את כל המשברים שכרגע קיימים. אבל זה לא יקרה אם אנשים ינסו לערער אותה בלי שום סיבה אמיתית".
אתה לא חושב שהגיע הזמן לחזור ולבקש אמון מחודש מהציבור?
"עכשיו? כשאנחנו נמצאים רגע לפני כניסה לתקופה שיכולה לשנות את מצבה האסטרטגי והביטחוני של ישראל עשורים קדימה? אנחנו ניצבים רגע לפני הממשל הכי אוהד בתולדות ארצות הברית, בעיצומו של תהליך עיצוב מחדש של המזרח התיכון, ועם ממשלה שמאז האסון עושה דברים טובים מאוד. יש לנו עכשיו שנתיים שאנחנו יכולים לשנות בהן את כל המציאות, הן בגבולות שלנו, הן מול האיום האיראני והן בסוגיה הפלשתינית. אסור לנו להמר ולאבד את ההזדמנות החד־פעמית הזאת".
בשבועות האחרונים המשא ומתן על עסקת חטופים הולך ומתעצם. הדיווחים על פרטי העסקה מתגבשים, ומסתמן כי ישראל תשחרר מאות ואף אלפי מחבלים מבכירי חמאס שבכלא הישראלי, תיסוג בצורה כזאת או אחרת מציר פילדלפי וציר נצרים ותאפשר את חזרתם של תושבי צפון הרצועה. בתוך כך יצאו דיווחים על הסכמה להקמת מדינה פלשתינית במסגרת העסקה, וכן על אפשרות שהעסקה תתבצע בשלבים. יש לציין כי נתניהו הכחיש באופן מיידי את הדיווחים על הכרה במדינה פלשתינית.
"אין שום הכרה ולא תהיה שום הכרה במדינה פלשתינית. הציבור הישראלי נמצא היום במקום אחר. רובו לא מוכן לשמוע על האפשרות הזאת, ולכן זה לא יהיה. האמת היא שהמצב בדיוק הפוך, וגם הסעודים מבינים את זה שלא תהיה מדינה פלשתינית. כל המהפכה שאנחנו מובילים ביהודה ושומרון, כזאת שתשנה לחלוטין את המצב ותמנע כל אפשרות למדינה פלשתינית, לא נעשית על דעתי בלבד. ראש הממשלה שותף ותומך בצעדים האלה. אז להגיד שהוא יסכים להכיר במדינה פלשתינית זה שקר מוחלט".
ולגבי שאר פרטי ההסכם? הרי שחרורם של מאות בכירי חמאס זה המתכון לשיקום חמאס ולביטולם המוחלט של כל ההישגים שהשגנו במלחמה.
"שחרור סיטונאי של מחבלים הוא דבר איום ונורא. בכללי, כל פרט ממה שיש בדיווחים הוא איום ונורא. אנחנו שילמנו מחיר דמים כל כך כבד, ואסור ללכת לעסקה שתבטל את כולו. כשהצבנו במטרות המלחמה את מיטוטו של חמאס, זה לא היה מהשפה ולחוץ. זה עניין קיומי שאויבינו ידעו שמי שחושב לבצע את מה שחמאס עשה נגדנו יושמד. ולצד זה צריך לומר משהו. עד היום 99 אחוז מהדיווחים על העסקה התבררו כספינים מוחלטים עם אפס אחיזה במציאות, והדבר היחיד שהם גרמו זה עוד סבל למשפחות שעוברות את הסבל הכי גדול שיש".
ובכל זאת, אלה הפרטים שיש לנו, והם מלמדים על עסקה שתהיה גרועה בהרבה מהעסקה הראשונה, למרות שנראה שמצבנו טוב בהרבה ושהכרענו צבאית את חמאס. איך זה הולך יחד?
"קודם כול, חשוב להדגיש כי אין אדם אחד בישראל שלא רוצה לראות את החטופים חוזרים הביתה. ומהמקום הזה אפשר גם להבין מדוע העסקה המתגבשת רעה בהרבה מהקודמת. ופה נמצאת הבעיה הגדולה. אתה לא יכול לנהל משא ומתן עם חמאס, כזה שיבצר את אחיזתו ברצועה, ובו בזמן לבקש מהציבור העזתי שהוא יחזיר את החטופים תמורת כסף והגנה. הם לא טיפשים והם מבינים את המשמעות של המהלכים. עם חמאס אסור לנהל משא ומתן, ואני לא מאמין שהוא יחזיר את כל החטופים. הוא מבין את הכוח של החזקתם, שהיא גם ערובת ביטחון לקיומו וגם סבל מתמשך לחברה הישראלית. העסקה היחידה שיכולה להיות עם חמאס היא עסקת כניעה שלו".
"הכלכלה צריכה לשרת את המלחמה"
ובחזרה לכלכלה. השר סמוטריץ' אומנם מתגאה שזה התקציב החמישי שהוא מעביר, אך האמת היא שלא מדובר במקור לגאווה, אלא בעדות למצב הבעייתי שמדינת ישראל נקלעה אליו בעקבות המלחמה. לאחר שהעביר עוד לפני המלחמה שני תקציבים, לשנים 2023 ו־2024, נאלץ סמוטריץ' להעביר אותם מחדש, כאשר בתקציב 2023 נעשו תיקונים להתאמה למלחמה, ותקציב 2024 עוצב מחדש לחלוטין. נוסף על כך השתמשה הממשלה ב'קופסאות תקציב', אותו מודל שהגיח לעולם בימי הקורונה כשלא עבר תקציב מדינה, במטרה לממן את המערכה בחזית הצפונית בחודשים האחרונים.
"ברור שזה תקציב לא קל. אנחנו בשנת מלחמה. הרבה דברים שרצינו לעשות נאלצו להידחות. ויש גם קיצוצים כבדים שכולם נושאים בהם. ועם זאת יש בו גם שורה של מהפכות שלא היו עד היום. 95 אחוזים מהתקציב מדי שנה הם תקציבים נעולים. אף פעם לא בודקים אותם והם נגררים משנה לשנה על טייס אוטומטי. אחת הרפורמות העיקריות שאנחנו יוצאים בהן השנה היא שינוי של המצב הזה. בכל שנה נסקור מחדש 25 אחוז מהתקציב, כך שכל ארבע שנים כל בסיס התקציב ייבנה מחדש. זה יביא יעילות אדירה למשק, יסייע מאוד בגירעון ויעזור לנו להוביל לקידום המדיניות של הממשלה ולפתח את הצמיחה בישראל. זה רק חלק מהדברים שיש בתקציב הזה".
זה לא משנה את העובדה שיש שורה ארוכה של גזרות על הציבור, שיהפכו את חייו לעוד יותר קשים.
"אני לא אוהב לקרוא לזה גזרות. נכון, המצב הכלכלי לא קל, ועדיין הוא טוב בהרבה ממה שניתן היה לדמיין. בראשית המלחמה אמרתי שכעת הכלכלה צריכה לשרת את המלחמה, ואנחנו כאזרחים מתגייסים לא רק למאמץ הביטחוני, אלא גם למאמץ הכלכלי. הכלכלה תלויה בביטחון, ובלי ביטחון הכלכלה לא יכולה להתקיים. נתנו מעטפת ענקית למפונים, לפצועים, למילואימניקים. בשנה הבאה המעטפת שהמילואימניקים מקבלים תהיה עוד יותר גדולה, אבל כן, איפה שצריך להדק את החגורה עשינו את זה, וזה חל על כולם. זאת מלאכת מחשבת לא פשוטה, אבל יש לה תוצאות נהדרות. כל קמפיין התבהלה שהכלכלה קורסת נועד לעצור את המלחמה, אבל המציאות מראה נתונים אחרים. השקל חזק, הבורסה הישראלית השיגה את התוצאות הטובות בעולם תוך כדי שנת מלחמה, הגיוסים בהייטק חצו את רף העשרה מיליארד דולר, האקזיטים נמכרו השנה במיליארדי דולרים, הכנסות המדינה ממיסים גבוהות ב־30 אחוז ממה שדמיינו לעצמנו כשבנינו את התקציב בפברואר אחרון, עמוק אל תוך המלחמה".
כל הנתונים הללו הם נתוני מאקרו, שאומנם חשובים לכלכלה, אבל לא מעניינים את הציבור. אותו מעניין לדעת איך הוא הולך לקנות אוכל בסופר או בגדים בקניון. וכשהוא הולך לעשות זאת הוא רואה שהמחירים רק הולכים ועולים.
"האינפלציה מתחילה לרדת, וזה אומר שהמחירים יתחילו לרדת. אבל בעיות יוקר המחיה לא החלו היום. הן מלוות אותנו יותר משבעה עשורים, ונובעות בין השאר משוק מונופוליסטי. וכן, יש גם עליות מחירים שנובעות מחוסר היצע בעקבות המלחמה. תחום הטיסות הוא דוגמה נהדרת לכך, כי החברות הזרות הפסיקו לטוס לישראל, ונשארו רק החברות הישראליות, וזה הוביל להעלאת מחירים. בשוק הדיור, שברבעון האחרון רשם ירידה קלה, נוצר משבר אמיתי בידיים עובדות, כי הפלשתינים לא הורשו לעבוד בישראל ולקח זמן להתארגן על החלופות מבחוץ. עכשיו אנחנו יוצאים גם בתהליכים שיאפשרו לבנות יותר עם פחות כוח אדם, וזה יעזור להוריד את המחירים. וגם את השוק המונופוליסטי אנחנו שוברים כעת, בעזרת רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' שעברה לפני כמה חודשים".
ולא השיגה כלום, כי המחירים לא ירדו אלא רק עלו.
"היא עוד לא השיגה, כי כרגע אין כמעט סחורות שמגיעות מחוץ לישראל בגלל המלחמה. אבל ברגע שהמשבר הזה ייפתר, השוק ייפתח לשורה ארוכה של יבואנים שיאפשרו הורדת מחירים ניכרת בכל הגזרות. ראינו מה היו התוצאות של הסחר האינטרנטי שהוביל לירידת מחירים, בדיוק כמו שראינו מה התוצאה בשעת המלחמה, שהמסחר האינטרנטי מחו"ל כמעט נעצר לחלוטין. זה יצר עליית מחירים. החזירות של הרשתות הגדולות שאנחנו רואים כיום נובעת מכך שהן יודעות שאלה הרגעים האחרונים שבהם הן יוכלו להרוויח סכומי עתק, כי בעוד שנה־שנתיים הרפורמה תספק את התוצאות, תוריד את המחירים ותביא לתחרות קשה מאוד עבורן".
כלומר כל הפתרונות שאתה מציע לא רלוונטיים לעכשיו, אלא רק לעוד כמה שנים. מה בינתיים הציבור אמור לעשות?
"אין פתרונות קסם. בעיות שמלוות אותנו שנים לא ייפתרו ביום אחד. והמלחמה עולה כסף, והרבה, אבל עשינו ככל יכולתנו שכמה שפחות מהעול הזה ייפול על הציבור. למשל רפורמת הרווחים הכלואים, פרצה חוקית שעלתה ועולה למדינה מיליארדים מדי שנה, נוגעת רק למאיון העליון. בשנה הקרובה אנחנו נקבל עשרה מיליארד שקל מאותם רווחים כלואים. זה רבע מכלל הצעדים הכלכליים שעשינו בתקציב בשביל לעמוד בעלויות המלחמה. נכון, יש גם הקפאת מדרגות שכר, הקפאת העלאה של נקודות הזיכוי והקפאת קצבאות. אבל צריך לדעת עוד נתון שאף אחד בתקשורת הכלכלית הלא קיימת בישראל לא אומר: בעשור האחרון השכר הממוצע במשק עלה יותר מאשר גובה האינפלציה. זה אומר שלכל אחד בציבור הישראלי יש יכולת לקנות יותר ממה שהיה לו לפני עשור".
שינוי מלמטה
לריאיון הזה ניגש יושב ראש מפלגת הציונות הדתית כשמצבו בסקרים קשה במיוחד. ברובם הוא לא עובר, למעט בסקרים שנעשים על ידי מכון דיירקט פולס של שלמה פילבר. לעיתים גם בסקרי עיתון מעריב עוברת מפלגתו של סמוטריץ' את אחוז החסימה. אחת הסוגיות שפגעו יותר מכול בתמיכה המשתקפת בסקרים במפלגתו היא אירועי חוק הגיוס והכעס הציבורי הכבד על המשך אי התגייסות החרדים לצבא, בזמן שהציבור הדתי סופג אבדות קשות.
"שני דברים עיקריים צריכים ללוות את כל הדיון של סוגיית הגיוס. המצב שהיה לא יכול להמשיך, והחרדים חייבים לשאת בנטל הביטחוני של מדינת ישראל משמעותית הרבה יותר מהמצב כיום. יחד עם זאת, להגיד שהציבור החרדי לא נושא בשום נטל במדינה זאת אמירה שאני לא מוכן לקבל. הציבור החרדי נושא בנטל הכלכלי, נושא בנטל הדמוגרפי, נושא בנטל ההתנדבותי וכמובן נושא בנטל לימוד התורה".
גם הציבור הדתי, שאתה מייצג אותו בכנסת, נושא בנטל בכל אותם תחומים, והרבה יותר מהציבור החרדי. ובכל זאת יש בקרב ציבור מצביעיך כאלה שחשים שאתה מגן יותר על הציבור החרדי מאשר מייצג את עמדותיו ורצונו של הציבור ששלח אותך לכנסת.
"זה מאוד לא נכון. אנחנו זכינו להניף את כל הדגלים ולהוכיח שהכול אפשרי. גם להעמיד תלמידי חכמים עצומים וגם לגדל לוחמים דגולים. גם להיות כוח מוביל בכלכלה וגם לשאת בנטל הדמוגרפי וההתיישבותי. אבל לא כולם כמונו. ואני בהחלט חושב שאני וחבריי למפלגה מייצגים את הציבור שלנו. מצבה של הציונות הדתית מעולם לא היה טוב יותר ממה שהוא היום. היא מעצבת ומשפיעה בכל תחום בחיים הציבוריים לפי השקפות העולם שגדלנו עליהן. אני גאה לייצג את הציבור הזה".
ובסוף, כשהציבור הדתי רואה חברי כנסת ממפלגתך מקדמים את חוק המעונות, שנועד לעקוף סנקציות אישיות על אי גיוס, איך בדיוק זה מייצג את המגזר הדתי?
"איך בדיוק מאבק בחוק המעונות יעזור לגייס חרדים? זה לא יועיל בדבר. שיח של 'נכסח את החרדים' או 'בוא נרעיב אותם' הוא גם לא מוסרי בעיניי וגם לא יתרום דבר. יש לנו הזדמנות היסטורית בסוגיית גיוס החרדים, אבל השינוי ייעשה רק בעזרת הידברות והסכמות. אני מדבר עם הציבור החרדי, לא רק ברמות של מנהיגיו ונבחרי הציבור שלו, אלא בקרב האנשים. הם מרגישים נבוכים מכך שהם לא מתגייסים. הם נמצאים בעמדת מגננה. הם חוששים מזה מאוד, ובניגוד אלינו, הם לא גדלו על ערך הגיוס מגיל אפס והם לא מוקפים במעטפת שלמה שהמגזר הדתי בנה לאורך עשורים, שמכינה לשירות צבאי ומסייעת לחייל הדתי. אני לא צריך שאף אחד ילמד אותי על החשיבות של השירות הצבאי והמחיר שהציבור הדתי משלם. אני פשוט רוצה להוביל לשינוי אמיתי, ולא כזה שלא יעשה כלום".
את ההבטחות שהשינוי יבוא רק באמצעות שיח והידברות אנחנו שומעים כבר יותר מעשור. זה לא עבד. למה שהפעם זה יהיה שונה?
"כי עד היום כל השחקנים במגרש ידעו שמדובר במשחק פוליטי שבו לפיד מנסה לגרוף קולות בקלפי. הצבא לא רצה את החרדים, והוא בכלל האמין בצבא קטן וחכם, שהיום אנחנו יודעים שהוא כשל. הצבא לא היה מוכן לשלם את המחיר של גיוס חרדים. היה יותר חשוב להם שבנות ישירו בטקסים מאשר לגייס את החרדים. הציבור החרדי גם חשב שלא צריך אותו. אבל כל זה השתנה במלחמה. הציבור החרדי הוא כבר לא 400 אלף איש, אלא מיליון ו־200 אלף, צריך הרבה יותר חיילים ואי אפשר לוותר עליו. גם מנהיגי הציבור החרדי מבינים שמה שהיה לא יהיה. וזה שאני רוצה להגיע להסכמות לא אומר שהחוק יהיה חסר שיניים. החוק שאנחנו מקדמים, שהוא הרבה יותר חריף ממה שהממשלה הקודמת קידמה והתגאתה בו, הוא חוק שיהיו בו יעדים מאוד ברורים ומשמעותיים, ויכלול גם סנקציות כלכליות אישיות כבדות. וחשוב לומר: שום חוק לא יגייס חרדים. מה שיגייס אותם אלה מסגרות שייתנו מענה לצרכים שלהם. כל עוד זה לא קיים זה לא יקרה. אנחנו עובדים קשה בימים אלה כדי להקים את אותן מסגרות. השרה סטרוק עובדת בימים אלה על הקמת מכינות קדם־צבאיות חרדיות".
אבל ראשי הציבור החרדי לא ייתנו לכל זה להצליח. קח לדוגמה את דבריו של הרב הראשי לשעבר הרב יצחק יוסף, את מנהיג הציבור הליטאי הרב לנדו או את הדברים שאומרים גולדקנופף וגפני. הם לא מוכנים לשמוע על שום גיוס. אין לך עם מי לעבוד.
"קודם כול, הדברים האלה יעבדו מלמטה ולא מלמעלה. אני לא צריך את מנהיגי הציבור החרדי בשביל לנהל שיח עם הציבור עצמו. ולגבי האמירות של הרב יצחק יוסף, הן מקוממות ואין להן שום מקום. ואני מאוד שמח שאחיו הרב הראשי הנוכחי הרב דוד יוסף מחזיק בעמדות הפוכות. בכל השיחות שקיימתי איתו הוא חזר ואמר שוודאי שמי שלא לומד תורה בישיבות חייב להתגייס ושיצטטו אותו על זה".
גם בסוגיית מינוי רב ראשי הייתה תחושה שאתם התרפסתם בפני ש"ס והם לא ספרו אתכם, ובסוף המועמד שנבחר לא היה זה שאתם הצבתם.
"הסיבה העיקרית שהדיל לא הצליח היא כי אצלנו במגזר דאגו לערער אותו ולהכשיל אותו. בהתחלה, כשגורמים חזקים במגזר לא עמדו מאחורי הבחירה בוועדה של הרב מאיר כהנא, ואחר כך מאחורי המועמדות של הרב מיכה. זאת הסיבה העיקרית שהדיל כשל. ואני חייב לומר משהו בנושא. בניגוד לכל השמועות לא הרב מיכה היה זה שחתר תחת הרב כהנא, אלא גורמים אחרים. והניסיון לצייר שאני סיכלתי את הבחירה ברב כהנא הוא שקר. אני זה שלקח אותו לדמויות המרכזיות בשביל שיהיה אפשר להוציא את הדיל לפועל".
ואחרי הכול במסדרונות משרד הדתות, שנמצא בשליטת ש"ס, אומרים כבר שבועות ארוכים שהם הצליחו לרמות אותך ולהשיג רק את המועמד שהם רצו בדיל.
"אני הייתי עם אריה דרעי ביום הבחירות וראיתי את הטלפונים שהוא עשה לכל הנציגים הקשורים אליו בגוף הבוחר. אבל חתרו תחתיו בתוך המפלגה שלו, והובילו לתוצאה אחרת".
ואולי כל הדברים האלה יחד הם הסיבה שאתה לא עובר את אחוז החסימה? הציבור שבחר בך פשוט מאוכזב מהתפקוד שלך, בין משום שהוא חושב שאתה לא מייצג אותו ובין משום שהוא חושב שאתה עושה עבודה רעה מאוד בלייצג אותו.
"לא מעניינים אותי סקרים. כשמחצית מהמשפחה שלי נמצאת באמצע מלחמה, הסקרים ממש לא חשובים בעיניי, ואני גם לא מתרגש מהם. אצל הסוקר היחיד בישראל שיודע לסקור, פילבר, אנחנו תמיד עוברים ויציבים".
לפני שבועיים פרסמנו בעיתון זה את התחקיר על הסתרת המידע המודיעיני של מערכת הביטחון מפני הדרג המדיני. עד כמה המדיניות הזאת פוגעת ביכולת לקבל החלטות מושכלות?
"מאוד. ברור שככל שיש לך יותר מידע ואתה שומע יותר דעות, אתה יכול לקבל החלטות טובות יותר. אבל זה משהו הרבה יותר שורשי. אחד הלקחים המרכזיים שלי מהמלחמה זה שצריך לבנות את מערכת היחסים שבין מערכת הביטחון לדרג המדיני בצורה הרבה יותר נכונה ובריאה. חייב להיות אמון של הדרג המדיני בצבא, ואנחנו במקום קשה בזירה הזאת. לא יכול להיות שהצבא יהיה זה שיחליט איזה מידע חשוב שנכיר ואיזה לא. אם אני צריך להצליב את המידע שנותנים לנו עם מקורות חיצוניים, ואם אני שוב ושוב צריך לאתגר את העובדות שנציגי המערכת מציגים בדיונים, זה אומר שהמצב מאוד לא בריא. ראשי מערכת הביטחון לוקים ביהירות עצומה ולא בריאה. הם חושבים שהם יודעים טוב יותר מכולנו ורק משום שאנחנו במדינה דמוקרטית הם נאלצים לבזבז זמן על הדרג המדיני. זה חייב להשתנות, וזה ידרוש גם שינוי משמעותי בדרג המדיני שחייב להיות הרבה יותר רציני, לא להיות מוכן לשמש כחותמת גומי בלבד, ולא לרוץ להדליף כל דבר שנאמר לו בדיונים מסווגים. המצב כיום לא יכול להמשיך, וישראל עוד לא מצאה את הנוסחה הנכונה לתקן את זה".