"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (בראשית לז, א).
על הלשון 'ארץ מגורי אביו' אומר המדרש (בראשית רבה פרשה פד, ד): "אברהם גייר גיורים" – כלומר המדרש דורש את הלשון 'מגורי' מלשון גיור. והמדרש לומד זאת מהפסוק - "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (בראשית יב, ה) – מכאן אנחנו לומדים שאברהם הלך לארץ ישראל והתלוו אליו בדרכו הרבה אנשים.
ממשיך המדרש: "אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרה, אם מתכנסים כל באי עולם לברוא אפילו יתוש אחד אינם יכולים ואתה אומר את הנפש אשר עשו בחרן?" מה פירוש הדבר, וכי אברהם יצר נפשות? "אלא אלו הגרים שגייר אברהם, ולמה אמר 'עשו' ולא אמר 'גיירו'? ללמדך שכל מי שהוא מקרב את הגר כאילו בראו.
(ואם) תאמר אברהם היה מגייר ושרה לא הייתה מגיירת? תלמוד לומר "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן", 'עשה' אין כתיב כאן אלא 'עשו', אמר רבי נחוניא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים".
המדרש אומר לנו שאברהם ושרה עשו נפשות, אברהם היה מגייר גרים, ושרה הייתה מגיירת גרות. "ומה תלמוד לומר 'אשר עשו'? מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסם לתוך ביתו ומאכילם ומשקם ומקרבם ומכניסם תחת כנפי השכינה".
ממשיך המדרש: "יעקב גייר גיורים דכתיב: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכֲכֶם... וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם" – כשהם היו בשכם, יעקב אמר לכל אנשי ביתו שיקחו את אלוהי הנכר ויפרדו מהם, ויקברו אותם תחת האלה. "ביצחק לא שמענו" – על יצחק לא שמענו שהיה מגייר גיורים, "והיכן שמענו, אמר רבי יצחק ותני לה בשם רבי הושעיא רבא בשם רבי יהודה ברבי סימון כאן כתיב "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו" (בראשית לז, א) מאי מגורי אביו, מגיורי אביו". כלומר מגורי זה הגיורים של אביו יצחק.