בשמחת תורה יצאו מביתם אלפי אנשים לחרף את נפשם ולהגן על המדינה. ככל שהתבררו מימדי הזוועה הצטרפו עוד ועוד אנשים גיבורים ומאז רבים מהם שם, בחזיתות השונות, נלחמים על הבית.
הם, משפחותיהם ומעסיקיהם מגויסים להגנתנו ועוצרים בגופם את הטרור. אלא שקידום חוק הגיוס, או בשמו הנוסף חוק ההשתמטות, על ידי הממשלה עלול ובצדק להוציא את הרוח מהמפרשים של הלוחמים, של המשפחות ושל החברה הישראלית כולה.
מהתבוננות בחבריי ובחברותיי אני מוצאת חמישה גורמים מרכזיים שמעצבים את היכולת להמשיך ולשאת בעול המלחמה:
1. משאבי חוסן אישי, ואתגרים פרטיים – ברמה הכלכלית, הפיזית, הנפשית, הזוגית, המשפחתית, והמקצועית.
2. מעגלי תמיכה – אישיים, משפחתיים, קהילתיים ואחרים, ברמה המורלית, הנפשית הטכנית והכלכלית.
3. הכרה בסיכון הקיומי ובתרומה – המודעות לאיום הבטחוני על המדינה, והאמונה ביכולת להגן עליה ועל אזרחיה וחטופיה באמצעות לחימה.
4. אמון במקבלי ההחלטות – הדרג הפיקודי והצבאי, ובאופן שבו המדינה מנהלת את המלחמה ואת ענייני הביטחון.
5 שאלת השייכות - למקום ולעם.
ככל שכל אחד מהגורמים הללו יציב יותר, כך עולה יכולת ההתמדה והרציפות של המשרתים בצה”ל.
ככל שהמלחמה נמשכת, נשחקים והולכים כל אחד מהמשאבים: האתגרים האישיים הולכים ומסתבכים, מעגלי התמיכה נחלשים, תחושת הסיכון הולכת ומתעמעמת, השאלות הנוגעות לניהול המלחמה וניהול המדינה מתגברות והמחירים הקשים יחד עם המלחמות הפנימיות, מעלות בקרב ציבורים מסוימים גם את שאלת השייכות למקום.
היכולת להמשיך ולהקריב את חייך וחיי משפחתך הולכת ונשחקת אפילו בקרב האוכלוסיות הנחשבות חזקות ומסורות ביותר.
בהקשר הזה, החוק למיסוד הסרבנות החרדית, שממשלת ישראל שוקדת על קידומו, הוא לא רק טעות טקטית אלא שגיאה אסטרטגית חמורה שמסכנת את צה”ל ואת חוסנה של המדינה כולה. באופן מוצהר הוא יתן אישור גורף לסרבנות העיקשת של הציבור החרדי אבל בסאב טקסט הוא עלול להיות מכת מחץ ליכולת של הציבור המשרת, ההולך ומאבד את כוחותיו, להמשיך לשאת בנטל.
החוק, ולא משנה מה יהיו פרטיו הסופיים, צפוי לפגוע אנושות בשני משאבים קריטיים להמשך המוטיבציה לשרת:
1. תפיסת הסיכון המשותף – אם כרבע ממחזור הגיוס זוכה לפטור משירות צבאי על ידי הממשלה, המסר החד משמעי הוא שהאיום על המדינה אינו חמור.
2. אמון בגורמים המשלחים – פטור המוני שמבוסס על שיקולים פוליטיים או על נוחות מערכתית של הצבא מערער את האמון במנהיגות המדינה. אם חייהם של משרתים נתפסים כחשובים פחות מחייהם של תומכי הממשלה, מדוע להאמין שהמלחמה מנוהלת באחריות ובשיקול דעת?
בעצם חקיקת חוק פטור זה או אחר לציבור החרדי, כורתת הממשלה את שני הענפים האלה שהם ה"למה" עבורו משלמים גיבורי המדינה הזו מחירים כבדים מנשוא. המסרים התת קרקעיים העוברים בעצם חקיקת החוק הזה חמורים אפילו מהאתגרים הרבים העומדים בפני המשרתים.
קשה להפריז לכן בעוצמת הנזק שעלול להגרם מחוק כזה. והחוק עליו עמלים חברי הממשלה הזו, הוא פגיעה לא רק במשרתים אלא גם ביכולת של המדינה לגייס ולתחזק את הכוח ההגנתי החיוני להישרדותה. מדובר כאן בפגיעה אסטרטגית ארוכת טווח שעלולה לערער את היכולת של המדינה להגן על עצמה ולשמור על קיומה.
הכותבת היא, ממובילות פורום "שותפות לשירות" ואם לשלושה לוחמים בסדיר ובמילואים