הרב מזא"ה
הרב מזא"הצילום: ארכיון

היום, יום כ"ג בכסליו מלאו מאה שנים לפטירתו של הרב יעקב מזא"ה, רבה של מוסקבה.

ד"ר יהושע סוקול מספר בריאיון לערוץ 7 על הספר שערך אודות קורותיו של הרב, ספר שיוצא לאור לזכר בנו, רס"ל במיל' ישראל סוקול ז"ל, שנפל בדרום רצועת עזה לפני כעשרה חודשים.

הספר, מספר ד"ר סוקול, הוא למעשה ספר זיכרונותיו של הרב כפי שכתב אותם או הכתיב אותם בשנותיו האחרונות לפי מצב בריאותו. המהדורה הראשונה של הספר יצאה בשנת 36' והרב הנזיר העיד שעל רבים מהדברים המופיעים בספר שמע מפי הרב מזא"ה עצמו בפגישתם במוסקבה.

"אלו זיכרונות של אדם גדול שמחבר בין עולמות, מצד אחד רב מטעם השלטונות, מה שנחשב כמעט כגנאי, אבל הוא לא היה רק רב מטעם, אלא גם ראש קהילת מוסקבה שהגן כל חייו על הקהילה שלו. לאחר המהפכה, כשחיי היהודים הפכו לגיהנום, הוא יכול היה לצאת אבל הוא העדיף, כמו קברניט באניה טובעת, להישאר על הסיפון", מספר סוקול.

עוד מציין ד"ר סוקול כי דיזינגוף הוא שקרא את שם הרחוב בתל אביב על שמו של הרב על אף שדיזינגוף לא היה מחובבי הדת. הבחירה לקרוא לשם רחוב על שמו של הרב הייתה בעקבות פעילותו הציונית הענפה במגוון תחומים. סוקול מזכיר בהקשר זה שניים מהמפעלים של הרב שקיימים עד היום ומעטים יודעים שהוא היה האדם שהביא להקמתם, אגודת הספורט מכבי ותיאטרון הבימה. הרב מזא"ה הפעיל את קשריו בשלטון הרוסי יחד עם החוש הדיפלומטי שלו וכך השיג רישיון ותקציבים להקמת המוסדות הללו.

"הוא גם ייסד יחד עם עוד כמה אנשים ששמותיהם פחות ידועים את אגודת המשפט העברי, האגודה הראשונה שעסקה במשפט העברי. הוא גם הנחיל את המושג הזה בעם ישראל". על ידי תלמידיו וחבריו של הרב שעלו לארץ ישראל הפך מושג המשפט העברי לנדבך בלימודי המשפט בארץ ישראל.

הרב גם היה סופר מחונן ובין השאר כתב לעיתון 'המליץ' שיצא לאור במוסקבה, "מהעיתונים הראשונים בעברית, בשנות השמונים של המאה ה-19. כשנבחר לרבנות זנח את עבודתו הספרותית לטובת הרבנות והעיסוקים הציוניים". קודם לכן, מציין סוקול, ייסד הרב את 'אגודת חובבי שפת עבר' שכללה בשעתו בתי ספר עבריים ברוסיה שבתוכה הייתה אז גם פולין ולימים התגלגלה והפכה לרשת 'תרבות' הרוסית.

הרב, מספר סוקול, היה בעל השכלה רחבה במגוון תחומים בהם היסטוריה, פילוסופיה וספרות, הוא קיבל השכלה משפטית אחרי שהשלים את הלימודים בגימנסיה, אליה הגיע בעידודו של המלבי"ם, ולאחר מכן המשיך בלימודים באוניברסיטת מוסקבה. עוד מציין סוקול את רכישת הקרקעות בארץ ישראל שגם בכך היה לו חלק.

לשאלתנו כיצד קרה שאדם רב פעלים שכזה נעלם ונשכח מקורותינו, משיב ד"ר סוקול: "הוא היה שייך לכל העולמות וחיבר את כל העולמות, אבל לא היה שייך לעולמות האלה. הוא עבד עם צ'לנוב ואוסישקין, התדיין עם רבנים רבים, אבל אין לו משבצת של רב. בנוסף לזה הוא נשאר במוסקבה. רוב האנשים הידועים זכו לעלות לארץ ישראל, אבל הוא בחר להישאר שם", וגם לכך היה חלק בדחיקתו מהתודעה ההיסטורית ישראלית.

כאמור, את הספר ערך ומוציא לאור ד"ר סוקול לזכר בנו ישראל ז"ל שנפל במערכה בדרום רצועת עזה, אך הוא מוסיף ומדגיש כי הספר יוצא לאור גם לזכר שתי חבורות להן היה שייך בנו, המחלקה שלמעשה נמחקה באירוע הקשה בו נפל בנו, ותשעת בני ישובו, קרני שומרון, שנפלו גם הם במלחמה האחרונה.