ביקורת חריפה נשמעת בעקבות ועידת לשכת עורכי הדין שהתקיימה בימים האחרונים, סביב המציאות שבה שופטים ועורכי דין מתחככים אלה באלה במשך כמה ימים, על אף שמדובר במי שיתכן ויופיעו בפניהם כמייצגי נאשמים.
עורכת הדין חיה תמר הרפז מציינת בראיון לערוץ 7 כי מדובר בביקורת ותיקה מאוד על יחסים החורגים מתחומי בית המשפט ומתרחשים בכנסים נוצצים.
לדבריה, מה שהפך את כנס הלשכה למושא הביקורת המרכזי הוא העובדה שלבד מעורכי דין ושופטים, מוזמנים לאירוע גם יועצים משפטיים, עיתונאים ואנשי ציבור, וההזמנה הפכה לסמל סטטוס. בהמשך דבריה היא מסבירה מדוע עד כה לא עלה בידי מי ממבקרי התופעה לבלום אותה.
עוד היא מעירה כי השופטים המוזמנים לאירוע מקבלים מלשכת עורכי הדין גם מימון של טיסות ושהייה באירוע, כמו גם פטור ייחודי שניתן לשופטים לפחות בכנסי העבר מתשלום דמי הרישום בגובה של 700 שקלים, מה שכל משתתף אחר צריך לשלם.
מדובר בעורכי דין מקושרים מאוד, שלהם כוח משמעותי בבחירת וקידום שופטים, לבד מעצם הזמנתם של שופטים לבימה הנחשקת של הכנס. כל אלה הופכים את הסיכוי לדין צדק בהכרעות דין שבהן אחד הצדדים הוא לשכת עורכי הדין לסיכויים נמוכים ביותר, ועל כך היא מרחיבה בהמשך הדברים.
מדובר, מדגישה עו"ד הרפז, בעורכי דין שמחזיקים משרדים פעילים, שהם או מי מטעם משרדיהם יופיעו בפני שופטים שמקבלים הטבות ומקיימים איתם מינגלינג ליד הבריכה וליד הברבקיו. "לא מן הנמנע שיש כאן טובות הנאה אסורות על פי סעיף 20 א' בכללי האתיקה של השופטים. הסעיף קובע כי לא יקבל שופט טובת הנאה ממעמדו כשופט, בין אם טובת הנאה חומרית או אחרת במישרין או בעקיפין".
הרפז מציינת את הכנס האחרון בו השתתף השופט עמית שהשתלח קשות בחברי כנסת ושרים המבקרים את מערכת המשפט, ובכללם שר המשפטים יריב לוין. "הוא הגדיר אותם כאויבי האומה, שודדים ובריונים. האשים אותם במה שכינה כמתקפה שלטונית".
מדוע לא קם מישהו ודרש בירור משפטי לסוגיה? "אין למי לפנות? למי? לבית המשפט שיוציא צו נגד עצמו? אלו הרי שופטים של בית המשפט והוא לא יגביל את עצמו ואת השופטים שלו שהולכים לכנסים כאלה. נעשו פניות לנציב תלונות הציבור נגד השופטים והוא קבע שאין בכך כל פסול ושהשופטים צריכים להיות זהירים בהתבטאויות שלהם. אין למי לפנות והחשש הוא שפנייה לבית המשפט העליון או לנציב התלונות יהיה רק אפשרות להעניק לעצמם גושפנקה. אין ניסיון טוב עם פניות לנציב תלונות הציבור או למערכת המשפט נגד שופטים בכירים", אומרת הרפז ומזכירה את האירוע בו השופט מזוז הגדיר את השר דאז אוחנה כשר לעומתי.
כאשר דרש אוחנה לפסול אותו מלדון בעניינו טען מזוז כי דבריו לא היו כלפי השר באופן ספציפי, אלא דברים כלליים. בירור שנעשה מול התיעוד המצולם של דברי מזוז הוכיח שדבריו אכן היו ממוקדים באוחנה. הרפז מגדירה את הרגעים ההם כנקודת שפל של מערכת המשפט, כאשר שופט עליון נתפס משקר למרות שהיה סרטון". פניה לנשיאת העליון בעקבות האירוע נדחתה, ותלונה לנציב תלונות הציבור הביאה גם היא לאותה מסקנה, שלא נפל פגם בהתנהלות השופט מזוז.
הרפז מחזירה אותנו לנאומו של השופט עמית בכנס האחרון כאשר בחר להשתלח בשר לוין בעוד הוא עצמו יהיה זה שיצטרך בעוד פחות מחודש להכריע בעתירה של לשכת עורכי הדין נגד יריב לוין המבקש לחולל שינויים בלשכה, להוציא את נציגי הלשכה מהוועדה לבחירת שופטים ולצמצם את דמי החבר של לשכת עורכי הדין. היא מגדירה את שני המהלכים הללו כמוצדקים, אך תוהה מה הסיכוי שעמית יפסוק בעד מי שאותו תקף וביקר בחריפות ונגד מי שממנים את חופשת החינם בכנס לשכת עורכי הדין לו ולחבריו השופטים.
למעשה תקדים אמיר אוחנה מביא גם את השר לוין להבין שהסיכויים לפסיקה אובייקטיבית בעימות מול גורם משפטי הם נמוכים עד אפסיים. בדבריה היא מביעה תקווה שדברים ישתנו, אם כי היא מודעת לכך שהסיכויים לכך קלושים, ובכל זאת, היא אומרת, חשוב שהציבור יהיה מודע למתרחש סביבו ומעל ראשו.