במהלך שו"ת עם תלמידי הישיבה נשאל הרב זלמן ברוך מלמד כיצד להתייחס לנוער שנוהג באלימות מול כוחות הביטחון. "איך להתייחס לנוער שזורק אבנים על חיילים ושוטרים ופוגעים ברכבים של הצבא והמשטרה?".
הרב מלמד ענה:
צריך להבדיל בין הנוער בחוות והנוער באופן כללי בהתיישבות שהוא נוער נפלא ומסייע לשמירת שטחים רבים שיהיו בידי ישראל ולא יתפסו ע"י אויבנו ובין שולים מעטים וקטנים מהנוער שפוגעים בחיילים.
את הנוער בחוות צריך לחזק ולעודד, לעומתם יש נוער שפוגע בחיילים ויש אף שניסו לפגוע במפקד פיקוד מרכז, מהנוער הזה צריך להסתייג. הם פונים כעת לתורמים שיעזרו להם אך אסור לעזור למי שפוגע בחיילים. הנוער הזה חושב שהוא צדיק שהוא נלחם על א"י ולכן הכל מותר לו ומאותה סיבה הם אף לא שומעים לרבנים.
אסור לעזור להם עד שיתחייבו שלא לפגוע בחיילים. החיילים מקיימים את הפקודות שלהם ואין לפגוע בהם, זהו קו אדום שאותו לא עוברים. אחרי ההריסה אפשר לחזור ולבנות אך לא לפגוע בחיילים.
שאלה: אבל כאשר מתנגדים בכח זה מרתיע את הצבא והוא פחות יבוא להרוס.
תשובה: אין המטרה מקדשת את האמצעים ואין לזרוק אבנים על החיילים ששומרים עלינו.