במסגרת פרויקט 'בימים ההם בזמן הזה', סיפורי ניסים בני ימינו לחג החנוכה, מספר סמ"ר במיל נתן חייט, לוחם בחטיבת כפיר, על תקרית האש ממנה יצא ללא פגע בדרך נס.
הפלוגה של חייט הייתה בערב שמחת תורה בקו לבנון כאשר שלושה ימים אחרי שמחת תורה היו אמורים להשתחרר מהשירות בצה"ל. "ביום שישי שלפני שמחת תורה שמחנו שיום השחרור קרב", הוא מספר, ואולם "יום למחרת, בשמחת תורה, עלינו לסיור בבוקר, מגיעים לגדר הגבול עם לבנון ושומעים על מה שקרה בעזה".
חודשיים לאחר מכן הורדה הפלוגה לרצועת עזה. "הגענו לשם כשהייתה הפסקת האש של עסקת החטופים. חיילי כפיר נכנסו פנימה ואנחנו פתחנו חפ"ק בחוץ. אחרי שהסתיימה הפסקת האש נכנסנו פנימה כשאנחנו מבינים שעכשיו נכנסים למלחמה האמיתית, לא לכל האימונים שהיו עד עכשיו. מתחילים את העבודה".
"תמיד יש חשש, אבל אתה לא מוציא את החשש החוצה. אתה בראבק של לוחם", אומר חייט וממשיך את סיפורו: "בנר חמישי של חנוכה נכנסנו, הגענו לפגוש את הלוחמים שמקדימה, עברנו ליד בית ספר שבו היו הרבה פירי מנהרות והרבה מחבלים שיצאו לבצע פיגועים. פוצצנו את המקום בעזרת הנדסה. יום למחרת, יום שישי של חנוכה, נסענו שוב ליד בית הספר ואחרי שעתיים או שלוש ליווינו את אחד המג"דים ומחבל שיצא מ פיר הציב לנו מארב, ירה עלינו RPG, פספס אותנו בכמה מטרים, התפוצץ כמה מטרים מההאמר, מטען התפוצץ לפני ההאמר וגם הוא פספס ואז התחילו צרורות ירי מכיוון העצים".
"לא ראינו מאיפה יורים עלינו", הוא אומר ומציין כי באותה תקופה היה בראשית הקשר עם מי שלימים נישאה לו, נועה, וברגעים שכאלה "הדבר הראשון שעולה לך לראש הוא הסיפורים על הכדורים של הקלאצ' שחודרים את הקרמי. זה הדבר היחיד שעולה בראש, אבל אתה משיב באש".
"אחרי שהאירוע נגמר עשינו בדיקה של הציוד וראינו שכדור אחד פגע בגלגל של ההאמר, כדור אחד ברכב עצמו ליד הרגל של הנהג. לא פגע בנהג או באף אחד מהלוחמים. עבורי זה נס חנוכה", הוא אומר. "אם ה-RPGהיה פוגע בהאמר לא הייתי מדבר עכשיו".