Elisha Yered
Elisha Yeredצילום: Chaim Goldberg/Flash90

ארבעה חודשים המתנתי בסבלנות. אפשר לומר שאפילו קיוויתי בכל מאודי שמשהו ישתנה. ניתן לו את 100 ימי החסד הראשונים ואם יצטרך גם יותר, הבטחתי לעצמי.

בכל זאת, לוקח זמן לתקן רעות חולות שהשתרשו במערכת. אולם לצערי 100 הימים כבר חלפו להם, ובשבועות האחרונים בעיקר אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט מתחיל לכל הפחות לתפוס כיוון מדאיג ביותר.

אצל קודמו בתפקיד, יהודה פוקס, התאפיינה כהונתו בפיקוד מרכז בשתי תופעות שליליות מרכזיות. האחת, יחס עויין ומנוכר לציבור המתיישבים עד כדי תרגול תרחישי אימה דמיוניים של חטיפת ערבים בידי תושבים מרמת גלעד, כשהחיילים שנבחרו לדמות אותם הולבשו בוסטים צהובים עם הכיתוב הזוהר "ביום אויב".

השניה, שלמעשה היוותה צידו השני של אותו המטבע, הייתה הכנסת משנתו האידאולוגית ודיעותיו השמאל-קיצוניות אל תוך שדה המערכה ביהודה ושומרון. כל צעד ביטחוני נמדד לפי מפת הדרכים ששירטט פוקס, שדגל בחיזוק הרש"פ, הקמת מדינה פלסטינית וצמצום ההתיישבות למאחורי הגדרות.

כך נמנע פוקס מלפעול בג'נין במשך חצי שנה כדי לאפשר לרש"פ להגדיל את כוחה למרות שסיר הלחץ המבעבע כבר גלש ללב הערים בישראל, כך תרגל פוקס תרחיש טבח ביישובי הגלבוע ועמק יזרעאל בו הסתמך צה"ל באופן הזוי על מחבלי התנזים של אבו מאזן שיהיו אלו שיעצרו את החמושים בזמן אמת על הגדרות, וכך נצטוו קציני צה"ל שפעלו בג'נין וטולכרם לא להגיע לכמות מחוסלים "גבוהה מדי" בפעם אחת כדי לא להתסיס את השטח. הכל נבע מאותה אג'נדה בה החזיק פוקס, שמעבר ללגיטימיות שראה בהכנסת השקפתו הפוליטית לשיקולים הביטחוניים, ניהל למעשה מדיניות עצמאית בניגוד לדעתו של הדרג המדיני.

אקדים ואדגיש שאינני מתיימר לקבוע בשלב הזה שום דבר וכולי תקווה שמדובר באירועים חד פעמיים ובהמשך כהונתו יפתיע בלוט לטובה, אך מחובתנו להתריע מפני המגמות המדאיגות שהולכות ומתגלות.

נתחיל בפן הביטחוני. בחודשים הראשונים לכהונתו של בלוט היה קשה להתעלם מהתחושה שמשהו סוף סוף השתחרר. זה לא שלא היו לפני זה חיסולים מהאויר, היו גם היו בתקופתו של פוקס. כך גם מבצעים חטיבתיים שהשאירו הרס בג'נין, טולכרם וטובאס. גם מצעדי חמושים לא הופצצו מהאויר. זה לא קרה אפילו פעם אחת, וכלל החיסולים שקרו עד היום (אשמח שיוכיחו לי אחרת) היו של מחבלים שהיוו איום מיידי על כוחות או כאלו שהיוו פצצה מתקתקת לאחר שביצעו כבר פיגועים רבים ועמדו להוציא נוספים. "סתם" מחבלים חמושים שעדיין לא הצליחו לממש את מזימותיהם הרצחניות הושארו לטיפול הפינצטה. ועדיין, אם פוקס לחץ תמיד במקביל גם על דוושת הבלם, במקרה של בלוט היה נראה שהפעילות זורמת כבר יותר חלק ובלי מעצורים. במקביל לכל זה עשה בלוט רושם של מי שהניח את הפוליטיקה בצד, החזיר את קביעת המדיניות לקרב המדיני ובא לדאוג לביטחון נטו.

כל זה השתנה בשבועות האחרונים

רגע אחרי שגדודי הטרור החלו להראות סימני שבירה ראשונים אחרי פעילות אינטנסיבית שקיים צה"ל בשנה האחרונה, החליט בלוט באופן בלתי נתפס לעצור, לחזור על חטאי העבר וללכת בדרכו של קודמו בתפקיד, במקום לעשות את הדבר המתבקש ולהגביר את הלחץ עד לחיסולם המוחלט. מעוז המחבלים ג'נין ממנו הופץ המודל הגדודי ליתר ערי הטרור הופקר שוב לשליטת הרש"פ, כדי שזו שמפעילה קבוצות טרור רשמיות בעצמה, תיאבק ביריבותיה הפוליטיות - במקרה הזה הג'יהאד האסלאמי וחמאס.

לא יודע אם שמתם לב, אבל כבר למעלה מחודש שצה"ל נמנע מלפעול בג'נין. במקום זה, פושטים אחת לכמה ימים מנגנוני הביטחון הפלסטינים על המחנה ומנהלים חילופי אש עם המחבלים. כדי שהרש"פ תוכל כביכול לגבור על גדודי הטרור, ציידה ישראל את המנגנונים בנשקים חדישים מכף רגל ועד ראש. ריח אוסלו חריף עולה באפכם? אתם לא לבד. ואם לא די בכך, השבוע תועדו חיילי הביטחון הלאומי הפלסטיני מצויידים בטילי RPG מסתובבים ברחובות ג'נין. קחו את ההכשרה שהם מקבלים בפקיסטן ומדינות נוספות (אותה חשפנו כאן בעבר), צרפו את הרכבים המשוריינים שנמצאים אצלם בעשרות, תוסיפו את תמיכתם הפומבית בטרור - ותבינו לבד מה יכול לקרות כאן חלילה בטבח הבא.

לא מדובר בצעד מקרי אלא במדיניות סדורה. בתדרוך ארוך שהעניק לכתבים וסדרת פרסומים שהוציא מטעמו הסביר בלוט בימים האחרונים כי מה שדרוש כעת הוא חיזוק הרש"פ והגדלת אישורי העבודה לפועלים. את המדיניות המדוברת הצדיק בלוט בשורת הסברים וטענות שנשמעו כאילו יצאו מפיו של פוקס. הידיים ידי בלוט והקול קול פוקס.

עכשיו מה העניין? כל זה קורה לא רק בשעה שהקבינט מתכנס אחת לכמה שבועות ומחליט על סנקציות כנגד הרש"פ (שלמרבה הצער לא בוצעו עדיין), אלא כמו שציינתי בזמן שסוף סוף התחלנו לתקן את הנזקים העצומים שיצר פוקס בדיוק בגלל הדברים הללו.

תקציר הפרקים הקודמים למי שלא זוכר: עד לפני פחות מ4 שנים המצב של ירי ומטענים בכל פעילות של צה"ל לא היה קיים, גם לא בג'נין. בשנת 2021 החליט פוקס שנבחר אז לתפקיד יחד עם שר הביטחון דאז בני גנץ להפסיק את פעילות צה"ל בג'נין כדי לאפשר לרשות הפלסטינית לחזק את שליטתה בשטח. הרשות עשתה רעש וצלצולים אך בפועל לא פעלה כנגד מחבלי הטרור, בטח לא כנגד מחבלי הזרוע הצבאית שלה - גדודי חללי אלאקצא. התוצאות היו הרות אסון. גל פיגועים שיצא מג'נין שטף את הארץ והיכה בכל ערי ישראל.

חוליות המחבלים בג'נין התאחדו ל"גדוד טרור" מקומי שאיחד את כל הפלגים והחל לפעול בצורה היררכית וגזרתית. באיחור טראגי נאלצו פוקס וגנץ להורות לצה"ל לשוב לפעול בג'נין אולם אז כבר היה מאוחר מדי. גדוד ג'נין כבר היה עובדה מוגמרת והמודל הגדודי התרחב לטולכרם, שכם, טובאס, בית לחם ויריחו. מאז מנסה צה"ל במלחמת מאסף להתמודד עם פירות הבאושים שצמחו בגלל אותה החלטה נפשעת, ללא הצלחה רבה. גדודי הטרור עדיין חזקים ומונים לכל הפחות עשרות חמושים בכל כפר ועיר שפועלים בצורה שיטתית ומאורגנת. קשה לקבוע בוודאות, אך בחודשים האחרונים נדמה לעיתים שמשהו בכל זאת מתחיל להיסדק. כוחות צה"ל שפועלים בערים עדיין נתקלים באש תופת ומטענים רבי עוצמה, אבל היכולת של המחבלים להוציא פיגועים החוצה מתחילה להישחק - גם אם לטווח הקרוב בלבד.

מה שבלוט עושה כאן הוא לא רק איוולת שתעלה לנו בדם רב, אלא פשוט זורק את כל העבודה שלו לפח. אם הוא לא יתעשת בקרוב, כנראה שמחליפיו יאלצו גם הם חלילה להתמודד עם התוצאות ההרסניות שישאיר להם בירושה.

ובתחום ההתיישבות. מאז כניסתו לתפקיד מקפיד בלוט לטעון בשיחות סגורות כי אינו "חותמת גומי" לצווים מנהליים, אולם הנתונים מראים אחרת. מתחילת כהונתו לפני כארבעה חודשים וחצי, חתם בלוט על יותר מ15 צווים מנהליים שונים. ואם לא די בכך, רק לאחרונה אף הודיע בלוט בתדרוך שהעניק לכתבים צבאיים כי יגביר בקרוב את השימוש בצווים מנהליים שתחת סמכותו כמו הרחקות מנהליות ומעצרי בית כנגד מתיישבים, זאת לדבריו כתשובת נגד להחלטתו של שר הביטחון להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהלי.

השיא בנתיים התרחש ביום רביעי האחרון. בלשי ימ"ר ש"י ארבו בצד הדרך לפעיל ההתיישבות אריאל דנינו, אב לארבעה מיצהר שסיים רק לפני כשבועיים מסכת ייסורים בת יותר משנה שכללה מעצר מנהלי ממושך והרחקה מיו"ש, וכשעבר בכביש חסמו את רכבו, הורו לו לעצור ומסרו לידיו צו מנהלי חדש שהוציא כנגדו בלוט ומרחיק אותו משטחי יהודה ושומרון, לרבות ביתו למשך שישה חודשים תמימים.

הצו המנהלי הגיע שבועיים בלבד אחרי ששעות ספורות לפני פיגוע הירי בצומת גיתי אביתר בשומרון, עלה מח"ט הגזרה ברשת הקשר והזהיר, לא פחות, את קציני צה"ל באזור מפני חזרתו של דנינו לביתו ביצהר בעקבות סיום הצו המנהלי. "עד כה לא התקבלו אינדיקציות על מהומות מתוכננות", ציין המח"ט, אך הוסיף כי "יש להישאר בכוננות", כך לפי פרסומים בערוץ 14 ובאתר הקול היהודי. את ההנחייה יש לשער, קיבל המח"ט מדרגים גבוהים יותר שלא מצאו לנכון להתריע מפני מחבל החמאס שיצא שעות ספורות לאחר מכן מהכפר עינאבוס השוכן למרגלות הישוב ופתח באש לעבר אוטובוס נוסעים.

תגידו, "מה חריג כל כך בצו הזה? הרי אלוף הפיקוד ושב"כ מוציאים צווים על ימין ועל שמאל", ובכן, גם ברדיפה יש כללים כלשהם. למשל הימנעות לרוב מהטלת הגבלות מנהליות על אותו אדם במשך יותר משנה מרצף, או במקרה שכן הוחלט להאריך הדבר יבוצע מיד ולא רק לאחר שאותו פעיל כבר חזר לביתו, ביטל את חוזה הדירה ורשם את ילדיו במוסדות לימוד חדשים. כשדבר כזה כן קורה, המשמעות היא שמישהו החליט לשבור גם את הכללים הרגילים ולהתעלות על ההתנהלות המחפירה של קודמיו. במקרה הזה, בלוט בהחלט נקט בצעד חריג ודורסני, גם ביחס לרדיפה הקיימת.

נסיים את הטור בתפילה ותקווה שאלוף הפיקוד החדש יתעשת ויחשב מסלול מחדש. את הדרך של קודמו בתפקיד כבר חווינו יותר מדי על בשרנו.