הוריו של סמ"ר יובל שהם ז"ל, לוחם השיריון שנפל אתמול (ראשון) בג'באליה שבצפון הרצועה, גילו על מותו כשהגיעו לבסיס בו שירת, כך מתברר היום.
ההורים היו אתמול בטיול בדרום ותכננו לעצור בבסיס ולהביא חבילה שהכינו עבור בנם. למרבה הצער, בבסיס חיכו להם קציני נפגעים שבישרו להם את הבשורה המרה.
לפני כן עוד הספיק יובל לשלוח להוריו הודעה בה הביע שמחה על הגעתם והחבילה שתכננו להביא לו. בתוך כך תחקיר צה"ל קבע כי סמ"ר יובל שהם נפל ברצועת עזה כתוצאה מתאונה מבצעית. "נסיבת נפילתו הינה כתוצאה מצידוד טנק", נכתב בתחקיר.
שחר שהם, אחיו של יובל ז"ל, סיפר ל-ynet כי יובל הכיר את הרש גולדברג-פולין שנרצח בשבי חמאס בעזה, וגופתו הובאה לישראל. "הסיפור של החזרת החטופים היה בכל ליבו. הבנתי שהוא היה מסתובב ברצועת עזה וצועק 'הרש'".
שירה בן ששון, חברת המשפחה, סיפרה הבוקר לתוכנית "הבוקר הזה" עם שאול אמסטרדמסקי בכאן רשת ב על "ילד גדול, משכמו ומעלה, ילד שטרף את החיים, שחי את כל החושים לעומק, סקרן, חקרן, ידען, בן שיח לכל בן אדם, ידע להתחבר, ילד בוהק בעוצמות שלו".
משפחתו היא חלק מקהילת "הקהל" בירושלים, שגם היא כבר שכלה בנים במלחמה הזו. "מכירים אותנו שלא בטובתנו עם ההתמודדות שלנו עם הרצח של הירש גולדברג פולין", אמרה. "אנחנו למודי שבעות ואבל. אנחנו מתארגנים שוב להפקה הגדולה הזאת, שלא ברצוננו. ההורים של הירש, ג'ון ורייצ'ל, כבר היו אתמול אצל ההורים שלו, אפרים ואושרת, יחד עם ההורים של בן זוסמן ושל ענר שפירא".
על הוריו סיפרה בן ששון: "ההורים שלו הם הטוב ביותר של המדינה הזאת, שנתנו ונתנו הכול למען המדינה. הם עשו ועושים מתוך הממסד ומחוץ לו מתוך מחויבות והשקעה, כדי להפוך את המקום הזה ליותר טוב. כמו השיר של נתן יונתן, הם נתנו את כל אשר יכלו לתת".
נעמי אורן, דודתו של סמ"ר שהם, סיפרה לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן בתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן רשת ב, על כך שאחיינה כעס על כך שלא כולם נשאו בנטל הגיוס לצה"ל, והוא שעצמו עשה זאת מתוך אמונה שלמה, מבלי להישחק.
"היה לו חשוב להיות חייל ולשרת. הוא עשה את זה מתוך אמונה והגנה על המולדת. הוא כעס שיש כאלה שלא נושאים בנטל, זה גרם לו לסבל. הוא הרגיש שזה לא הוגן. הוא בעצמו לא נשחק, הייתה לנו שיחה עם הנציגים של הצבא, ואחד המפקדים אמר שאחרי כל כך הרבה חודשי לחימה היית מצפה שחיילים יגידו 'די' אבל הם פשוט נלחמו וגם יובל".
עוד הוסיפה נעמי כי יובל היה ילד מאוד סקרן שתמיד חיפש להגיע לחקר האמת. "הייתה בו הרבה סקרנות וחקר. למד שנתיים במכינה קדם צבאית והתגייס לשריון. הוא היה טען טנק ולהיות בתפקיד הזה, זה להקפיד על פרטים ועל נהלים. הוא חיבר בין זה לבין היכולת שלו לחשוב על הדברים הגדולים של החיים, על מה זו אמת ומה זו חירות. הוא היה איש של אמת ותמיד אמר אותה".
דודתו של יובל שיתפה כי היו לו חלומות לטייל בתום השירות הצבאי, ואולי גם ללמוד תואר בתחום מדע הרוח. "הוא חיפש ללמוד איזה שהוא תחום במדע הרוח. אני בטוחה שאחרי השחרור הוא היה משתלב בלימודים אקדמיים והיה מצטיין בהם. הוא היה אמור להשתחרר בקיץ ותכנן לטוס. הוא חלם להיות סתם אדם נורמלי ולרוץ אחרי החלומות שלו והסקרנות שלו".