הרב שמואל אליהו
הרב שמואל אליהוצילום: ערוץ 7

שלמה המלך אומר בספר משלי "כי נר מצווה ותורה אור", אבל אם אין עיניים, גם אור גדול לא שווה הרבה. לכן נקראו החכמים בשם "עיני העדה". שהם יודעים איך להשתמש באור התורה כדי לראות נכון את ההווה ואת העתיד. כך היו רבותינו הגדולים רואים לרחוק גם כשהחושך כיסה ארץ וערפל לאומים.

כך שלח הבן איש חי לפני מאה ושלושים שנה את כל גדולי החכמים מבגדד לארץ ישראל שהייתה חרבה באותם ימים. הוא ראה שארץ ישראל עתידה לחזור להיות ארץ החיים של עם ישראל ושלא יהיה קיום ליהדות בבגדד, על כן הוא עודד את היהודים לעלות לארץ ישראל ויהודי בבל ניצלו. בדרך זו פעלו גדולי רבותינו ובהם הראי"ה קוק זצוק"ל שעליו ועל שכמותו אמרו חכמינו "חכם עדיף מנביא".

חזון השלום ודמיונות שווא

את החוכמה הגדולה הזאת המשיכו גדולי רבותינו זצוק"ל, מו"ר אבא הרה"ג מרדכי אליהו ומרן הרה"ג אברהם שפירא זצוק"ל בעת שהניחו בפניהם את הסכמי אוסלו, הם התנגדו לאשליות של ההסכמים הללו ביחד עם רבנים חשובים נוספים. הם הבינו שתפקידם כעיני העדה הוא לא להתפתות לאשליות של שמעון פרס וחבריו שנוגדות את התורה.

זוכר אני איך באותם ימים פנו לאבי זצוק"ל כל מיני פוליטיקאים לשכנע אותו באותות ומופתים שיתמוך בהסכם ולפחות ישב בשקט כדי להביא שלום שיציל חיים של רבבות. לפעמים היו באים תלמידי חכמים צעירים שלא זכו לעמוד על אמיתתה של תורה, מסונוורים מהתקשורת שהיללה את חזון השקר של שמעון פרס, וגם הם ניסו לפקוח את עיני הרבנים הגדולים.

באותם ימים הביאה ממשלת יצחק רבין לארץ ישראל עשרות אלפי מחבלים מתוך הבטחה שהם זנחו את דרך הטרור. נתנו אפשרות לצייד אותם בנשק ולאמן אותם, מתוך ביטחון שהנשק הזה יופנה נגד המחבלים ולא נגדנו. נתנו להם שליטה על הערבים תוך כדי אמירה מפורשת של רבין שהם ידכאו את הטרור בלי בג"ץ ובלי בצלם. נתנו להם שליטה במערכות החינוך מתוך ביטחון שהם יחנכו את ילדיהם לשלום עם ישראל. הקימו להם תחנת רדיו שתשדר שירי שלום ואחווה. נתנו להם מיליארדים מתוך תקווה שהכלכלה הצומחת תביא רווחה ולא תופנה לעידוד הטרור.

גדולי רבותינו ידעו שכל התוכניות הן דמיון שווא. משה אמת ותורתו אמת, ואין חוכמה ואין עצה ואין תבונה נגד ה'. הם דבקו בתורה ובפסקי מרן בעל השולחן ערוך שאמר כי אסור לתת לנוכרים חלקים מארץ ישראל, אסור לתת נשק לנוכרים, אסור להאמין להם ולהניח את חיינו בידיהם (שולחן ערוך יורה דעה קנא, קנג ועוד). הממשלה של רבין לא שמעה להם, והמציאות הכואבת הוכיחה שוב ושוב שהתורה היא אמת לאמיתה.

היום מוצבת בפני הרבנים של דורנו אותה שאלה: האם להאמין לפוליטיקאים, לעיתונאים, למומחים, לאלופים לשעבר שתומכים בשחרור מחבלים רוצחים תמורת החטופים? האם להאמין לאלה שהבטיחו לנו בעסקת שליט שלא יאונה לנו כל רע? האם להאמין להם או להאמין לתורה?

שחרור חטופים במבצע הרואי

לצערנו היו גדולי תורה שתמכו בעבר בשחרור מחבלים בעת חטיפת המטוס לאנטבה. בחטיפה ההיא דרשו החוטפים שחרור של 53 טרוריסטים ערבים תמורת 105 היהודים חטופים. היו רבנים שחשבו כי מותר לשחרר מחבלים רוצחים תמורת החטופים. מישהו כנראה אמר להם שהמחבלים הללו לא יחזרו לרצוח אחרי שהיו בכלא הישראלי. ואם כך הרי יש ספק שמא המחבלים יחזרו לרצוח. ויש בוודאי סכנה לחטופים - "ברי ושמא - ברי עדיף". לשמחת כולנו לא נדרשנו לפסק ההלכה שהתיר לשחרר מחבלים רוצחים. במבצע אנטבה שחררה מדינת ישראל את החטופים במבצע הרואי שהכניע את המחבלים ושבר את רוחם לשנים ארוכות.

חשוב להדגיש כי גדולי רבותינו לא הסכימו לפסק ההלכה הזה שהוא נגד המשנה, הגמרא ופסק מרן השולחן ערוך שכתב "אין פודין השבויים יותר מכדי דמיהם, מפני תיקון העולם, שלא יהיו האויבים מוסרים עצמם עליהם לשבותם". הלכה ברורה זו אומרת כי בגלל החשש שבעתיד האויבים ימסרו את נפשם לשבות יהודים, לא פודים היום יהודים יותר מכדי דמיהם.

חשוב להדגיש כי ההלכה אוסרת לשלם ממון רב יותר. בוודאי לא עלה על דעת הגמרא שנשחרר רוצחים הפך מה שאמרה תורה "ולא תיקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות... ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך כי אם בדם שופכו" (במדבר לה, לא; לג). ולכן חובה עלינו לגרום לרוצחים הללו מיתה אף על פי שאין עדים והתראה "שאף על פי שיש עוונות חמורין משפיכות דמים, אין בהן השחתת יישובו של עולם כשפיכות דמים" (רמב"ם רוצח ושמירת נפש פרק ד, ה). לכן מחמירה ההלכה בכל חשש רחוק של שפיכות דמים ואוסרת למכור לנוכרי אפילו מטילי מתכת שמא יעשה בהם כלי נשק (שולחן ערוך קנא, ו), חשש שאין כמוהו בכל ההלכות האחרות.

המציאות הוכיחה שחלק ניכר מהרוצחים המשוחררים חוזרים לרצוח יהודים. אבל לצערנו יש כאלה שמאמינים בדרכם גם כשהמציאות טופחת על פניהם. כך היה אחרי הסכמי אוסלו כשהתברר פעם אחר פעם שערפאת הרוצח לא נטש את דרכו ואוטובוסים החלו להתפוצץ ברחבי המדינה עם מאות הרוגים, אך חסידי השלום המשיכו להאמין בשלום המדומה ולא נתנו לעובדות לבלבל אותם. כך בימינו יש אנשים ובהם רבנים שממשיכים להאמין כי הרוצחים שישוחררו תמורת החטופים לא יחזרו לרצוח יהודים.

תפקידנו בעת הזאת להמשיך את דרכה של תורה. להמשיך את דרך רבותינו הגדולים ולא ללכת אחרי כלי תקשורת, מומחים ולשעברים שכל התחזיות שלהם בעבר התבדו. תפקידנו להמשיך את דרך רבותינו שדבקו באורה של תורה ולהיות עיני העדה. תפקידנו לדבוק באור התורה ולפקוח את העיניים, להעצים את האמונה, להעצים את רוח ממשלת ישראל, להעצים את רוח החיילים. להעצים את העם. ובשם ה' נעשה ונצליח.