אחת ממערכות הבחירות החשובות ביותר בשנה הקרובה תהיה מערכת הבחירות בגרמניה בה ככל הנראה, אחרי שלוש שנים בשלטון של מפלגת המרכז-שמאל SPD, מפלגת ה-CDU השמרנית צפויה לחזור לשלטון.
הבחירות במדינה יציגו חלק נוסף מהגל ששוטף את אירופה בתקופה האחרונה בה ברוב המדינות למעט בריטניה, נראתה העדפה לממשלות ימין או מרכז-ימין.
למרות שעדיין לא ברור איזו ממשלה יקים ראש האופוזיציה הגרמני פרדריך מרץ - הדבר צפוי כאמור להצביע על שינוי כיוון כשמפלגתו של הקנצלר אולף שולץ צונחת בחלק מהסקרים אל המקום הרביעי.
לצד זאת קיים החרם של המפלגות מכל הקשת הפוליטית על מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה מהימין הקיצוני בה חברים גם גורמים ניאו-נאצים. בסקרים המפלגה צפויה להיות השנייה או השלישית בגודלה.
בנוסף, בצרפת אי הוודאות הפוליטית גדלה, דבר שעשוי עוד יותר להפוך את השנה לגורלית בנוגע לשאלה מי יהיה מועמד מול מארין לה פן במירוץ לנשיאות צרפת שיתקיים ב-2027.
על רקע בחירות של דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארצות הברית, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני צפויה לחזק עוד יותר את מעמדה בתור אחת הדמויות הבכירות והמקורבות ביותר לטראמפ באיחוד האירופי.
פרשנים מעריכים כי מלוני תהפוך למעשה למעין צינור עבור האיחוד האירופי שמעוניין להביא לשיתופי פעולה מול הממשל החדש.
מלוני, בניגוד לרוב מנהיגי האיחוד האירופי, מחזיקה באיטליה ברוב שמרוצה מתפקודה כראש ממשלה.
לצד תזוזת הימין ביבשת, מערכות בחירות צפויות גם במדינות פוסט סובייטיות, בהן רומניה שתוצאות סבב הבחירות הראשון לנשיאות בוטלו בשל התערבות זרה רוסית שהובילה להשפעה על התוצאות.
בנוסף, רוסיה תנסה להשפיע על תוצאות הבחירות לפרלמנט של מולדובה אחרי ניצחון המועמדת הפרו-אירופית, הנשיאה המכהנת מאיה סנדו.