
המחלקה לחקירות שוטרים נמצאת בשלבים מתקדמים של חקירת נציב שב"ס קובי יעקובי ומפקד ימ"ר ש"י אבישי מועלם.
בנוגע לנציב שב"ס הסיפור הוא טרגי במהותו. יש קונצנזוס מקיר לקיר במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט שמדובר בקצין ראוי שעושה שינויים חשובים בשירות בתי הסוהר.
המינוי שלו לתפקיד עבר חלק, בניגוד למינויים אחרים של הממשלה ובפרט של השר איתמר בן גביר.
הוא הביא לשב"ס מהפכה ולא פחד ולא נרתע מהתעמתות עם ראשי ארגוני פשע, ומשום כך הפך לדמות מאובטחת באופן קיצוני. החשש הוא שארגוני הפשע הוציאו עליו חוזה, אך הוא משדר את המסר שהוא לא מפחד מהם ומהאיומים שלהם, למרות שהוא ומשפחתו משלמים על כך מחיר אישי כבד.
עוד בשנת 2017 זכה באות הצטיינות, ובשנת 2022 קיבל את אות המופת של משטרת ישראל. בהחלטת המפכ"ל דאז, קובי שבתאי, נכתב כי "תנ"צ יעקב יעקובי שירת במועד הרלוונטי כמפקד תחנת מוריה במחוז ירושלים... בתאריך 15.8.21 פרצה שרפת ענק באזור הרי ירושלים. האש התפשטה והגיעה לכיוון בית חולים לבריאות הנפש 'איתנים'. רס"ב מראינובסקי הגיע לבית החולים, הוא זיהה שהאש מתקרבת למקום והתחיל לארגן את אנשי הצוות הרפואי והחולים שבמקום לקראת פינוי. תנ"צ יעקובי, נצ"מ עובדיה, סנ"צ בדר, סנ"צ תמים ורס"ב קליין ניסו להגיע לבית החולים, אך הדרך הייתה חסומה באש. במאמץ רב, כשהם מסכנים את חייהם, הם הגיעו לבית החולים, הזעיקו למקום צוות יס"מ, והתחילו לפנות את כל החוסים למקום מבטחים".
לאחר 7 באוקטובר הגיע יעקובי למסקנה שלא ייתכן ששירות בתי הסוהר, שמחזיק אצלו בכלא בכירים ומנהיגים בחמאס, לא הצליח להביא מודיעין כלשהו שיתריע מראש על כוונת הארגון לפתוח במלחמת פתע. הוא הבין ששירות בתי הסוהר לא יכול להיות סתם גוף מנוון ששומר על אסירים, אלא צריך להיות גוף שיכול להביא מודיעין. הוא הבין שהגוף הזה חייב להיות אקטיבי יותר וצריך לסייע גם להתרעה.
היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר, עירן נהון, אמר בכנס האחרון של לשכת עורכי הדין כי "היו מראות נוראיים של אסירים ביטחוניים שעושים חינגות, אוטונומיה מלאה, ניהלו כלכלה משלהם, השלטונות התנהלו מול הדובר של האסירים ולא מול האסירים עצמם. השב"ס העדיף את השקט, הוא התמכר לשקט. בעקבות ה־7 באוקטובר הבנו שהשב"ס צריך להיות גוף ביטחוני במלוא מובן המילה, נחוש והתקפי". לדבריו, "בעבר האסירים הביטחוניים ניהלו את שב"ס, עד כמה שזה נשמע רע להגיד את זה". הוא הוסיף כי "האסירים הביטחוניים יקבלו את המינימום של המינימום שמגיע להם על פי החוק ועל פי האמנות הבין־לאומיות שמגיעות להם, ולא גרם אחד יותר. זה גם עניין ביטחוני, אבל גם עניין של מדיניות".
בנקודה הזאת בהחלט יש מקום לשבח גם את השר הממנה והממונה בן גביר. אם היה מתעסק יותר בעשייה ופחות בפרובוקציות, מצבו ומצבנו היה טוב יותר. אבל נחזור לקובי יעקובי ולטרגדיה. למיטב ידיעתי (והלוואי שאני טועה), החשדות נגדו מבוססים מאוד, בואכה מבוססים ברזל. קובי יעקובי היה המזכיר הביטחוני של בן גביר לפני שמונה לתפקיד נציב שב"ס. הקשר ביניהם לא התנתק, והוא נשאר מחובר ומקושר לענייני המינויים בצמרת המשטרה.
בעקבות פדיחות שהתרחשו וכדי למנוע אותן, נוצר תהליך מקדים לפני הכרזה רשמית על קידום של קצין. לשכת המפכ"ל מעבירה את השמות של הקצינים המומלצים כדי לוודא שאין מניעה לקדם אותם. כך שלא ייווצר מצב שבו המפכ"ל מודיע שהחליט יחד עם השר למנות את פלוני או את אלמוני ואז מתברר שיש נגדם חקירה, לעיתים סמויה, או מניעה אחרת למנותם.
בן גביר רצה לקדם את ניצב־משנה מועלם לדרגת תת־ניצב. על פי החשד, עוזר המפכ"ל עדכן את יעקובי כי מועלם חסום לקידום מפני שמתקיימת בעניינו חקירת מח"ש סמויה. באופן מעורר תימהון, יעקובי עדכן את מועלם בשיחת טלפון ואמר לו שמתקיימת נגדו חקירה סמויה. מכיוון שאכן התקיימה חקירה סמויה נגד מועלם, השיחה הזאת הואזנה על ידי מח"ש, והחוקרים ההמומים קלטו את יעקובי משבש חקירה ומספר לו על החקירה הסמויה שהם עורכים.
לטענת יעקובי, הוא כלל לא ידע על החקירה הסמויה, אז כל שכן שהוא לא היה יכול לשבש את החקירה ולגלות זאת למועלם. איך הוא מסביר את הדברים? לטענתו הוא פשוט ערך סיעור מוחות עם מועלם. רק אמר לו שהוא חסום לקידום, ואז ניהלו השניים סיעור מוחות על האפשרויות לחסימה. הוא לא ידע, אלא פשוט העלה יחד עם מועלם אפשרויות לחסימה. אגב, מועלם חשב שהוא חסום בגלל בעיית פוליגרף. על הדרך גילינו בשיחה המוקלטת שהייתה למועלם גם בעיית פוליגרף. מועלם גם העלה אפשרות שהחקירה עוסקת בפרשה אחרת, שכלל לא הייתה ידועה לחוקרי מח"ש. כעת הם בודקים גם את האפיק הזה.
על כל פנים, טענת יעקובי על "סיעור מוחות תיאורטי" נתקלת בקיר עקב שתי בעיות. קודם כול, יעקובי הזכיר בפירוש שמתקיימת חקירה סמויה. שנית, עוזר המפכ"ל העיד במח"ש שהוא עדכן את יעקובי שאכן מתקיימת חקירה סמויה נגד מועלם ולכן לא ניתן לקדם אותו. כאמור, הגרסה של יעקובי היא שלא הדליף למועלם כי כלל לא ידע שיש חקירה סמויה, אולם עוזר המפכ"ל מעיד שהוא בעצמו סיפר זאת ליעקובי.
איזה אינטרס יש לעוזר המפכ"ל להעיד שסיפר זאת ליעקובי? הרי זה מסבך גם אותו־עצמו. עוזר המפכ"ל לא אמור להוציא מידע רגיש כזה מלשכת המפכ"ל לגורם מחוץ ללשכה, וכל שכן לגורם מחוץ למשטרה. גם אם מח"ש סבורה שאין בכך עבירה פלילית בנסיבות העניין, בוודאי שההודאה הזאת לא עושה חסד עם המשך הקריירה המקצועית של אותו קצין מלשכת המפכ"ל. כך שכאמור, יעקובי מסובך באמת. אני מתקשה לראות אותו נחלץ מן הפרשה הזאת. למח"ש אין סמכות להשעות אותו, והדבר נתון לסמכות השר בן גביר, שגיבה אותו מהרגע הראשון עוד לפני שמישהו ידע (כולל השר עצמו) מה בכלל החשד נגד יעקובי.
מכיוון שהחקירה אינה עוסקת בתפקודו של יעקבי בשב"ס אלא במשטרה, ההגבלות שהוטלו עליו אינן מונעות ממנו ברמה החקירתית להמשיך לנהל את שב"ס. לאחר שיוחלט על הגשת כתב אישום (ושוב נאחל לו שלא יוגש), יש להעריך שהיועמ"שית תתערב ותקבע שיש מניעה משפטית שימשיך לכהן בתפקיד. זו טרגדיה אמיתית בשבילו, כי בסופו של דבר מדובר בקצין באמת ראוי שזכה לתמיכה של כל אנשי המקצוע הבכירים, גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית, ולראיה אות המופת שקיבל.
סוף מעשה במחשבה תחילה. ובאמת קשה להבין היכן הייתה המחשבה כאשר עדכן את מועלם על חקירה סמויה שמתקיימת. פרט לעניין הערכי והחוקי, יעקובי לא חשש שהחקירה הסמויה כוללת האזנות סתר ושהוא עלול להיתפס? סיפור הזוי לחלוטין.

איפה האקדח המעשן?
בנוגע למועלם עצמו הסיפור מורכב יותר. מצד אחד, החשדות חמורים יותר. מלבד השיבוש המשותף יחד עם יעקובי, הוא חשוד גם במתן שוחד. בהודעת מח"ש שפורסמה השבוע נכתב כי "ניצב משנה אבישי מועלם חשוד כי יחד עם הקצין הנוסף מאותו מחוז, במסגרת תפקידו כמ"מ מפקד ימ"ר ש"י ועם מינויו לתפקיד זה בתפקיד של קבע, ביצעו פעולות חריגות במסגרת תפקידם במטרה להשפיע על קידומם במשטרת ישראל, תוך סטייה מן השורה בנוגע לטיפול בתיקי פשיעה לאומנית. החקירה מתמקדת בפעולות אלו ולא בשיקול דעתם המקצועי של החשודים".
על פי החשד, מועלם והקצין הנוסף לא אכפו כראוי חשדות לעבירות לאומניות של יהודים, מתוך תקווה וציפייה שמעשים (או חוסר מעשים) אלו ימצאו חן בעיני השר בן גביר, וכך הם יקודמו. בכך הם חשודים כי שיחדו את בן גביר, שיבשו הליכי חקירה והפרו אמונים. אלא מה? בן גביר עצמו כלל אינו חשוד בפרשה, וגם לא אנשי לשכתו. הטענה של מח"ש היא שמועלם והקצין הנוסף ביצעו את הפעולות הללו מתוך כוונה ומתוך ציפייה שזה יועיל לקידומם, אך אין ראיות שבן גביר היה מודע לפעולות הללו ולאינטרס שעומד מאחוריהן.
זו נקודת פתיחה רעה למדי בשביל מח"ש - חשד למתן שוחד כאשר מלכתחילה הגורם שקיבל את השוחד או הגורם שהוצע לו השוחד כלל אינו חשוד, וכי אין ראיות כלשהן למודעות שלו לעניין. פרט לכך, קו ההגנה של מועלם ושל הקצין הנוסף הוא שזכותם לנהל את החקירה כפי שהם רואים לנכון ועל פי שיקול דעתם המקצועי. כשם שפרצופיהם שונים, כך שיקול דעתם שונה. האם המחלקה לחקירות שוטרים תצליח להוכיח שנעשו פעולות שלא ניתן להסביר אותן בשום אופן כשיקול דעת מקצועי או כמימוש מדיניות לגיטימית וסדרי עדיפויות של משאבי המשטרה? קשה לדעת.
האם מח"ש תצליח להוכיח שהשניים ביצעו את הפעולות הללו בניגוד לשיקול דעת מקצועי כלשהו ורק כדי למצוא חן בעיני בן גביר כדי שיקדם אותם? זו לא הולכת להיות משוכה קלה.
גורמים במח"ש טוענים שאכן מועלם נמנע מביצוע פעולות בסיסיות שאין מאחוריהן שום תירוץ של מדיניות או שיקול דעת. אם אומרים לך שפלוני שנחשד בעבירות טרור חמורות נמצא במקום אלמוני ואתה לא שולח ניידת כדי לעצור אותו - זו לא מדיניות ולא הפעלת שיקול דעת, אלא סטייה ברורה מן השורה. האם אכן יש בידי מח"ש את הראיות המפלילות והחד־משמעיות הללו? נצטרך להמתין. צריך לזכור שמח"ש קיימה האזנת סתר לחשודים. האם בשיחות הללו נמצא האקדח המעשן? גם כאן נצטרך להמתין ולראות. למיטב הבנתי, זו לא הולכת להיות חקירה קצרה.
אם מח"ש תסיים את החקירה הזאת עם פארסה - זו עלולה להיות החקירה האחרונה שלה כגוף פרקליטותי במשרד המשפטים שכפוף לפרקליט המדינה וליועצת המשפטית לממשלה. אם ההר יוליד עכבר, המהלך להוצאת מח"ש מהפרקליטות יקבל חותמת סופית. ועדה מקצועית כבר קיבלה עקרונית את ההחלטה הזאת, אך התנגדות נחרצת של היועמ"שית בהרב־מיארה ושל פרקליט המדינה איסמן הקפיאה את פרסום ההמלצות לציבור. החקירה הזאת לא תקבע רק את גורל ימ"ר ש"י ואת גורלם של ניצב־משנה מועלם ושל הקצין הנוסף. החקירה הזאת תקבע במידה רבה את עתיד מח"ש - צל"ש או צו סגירה.
לתגובות: [email protected]