באולפן ערוץ 7 מתארח שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, ומתייחס לשורת סוגיות על סדר יומה של ישראל, מהסערה הפוליטית סביב הצבעת בן גביר ועד עסקת החטופים, מאחרית המערכה בעזה ועד תיקצוב חקלאי יהודה ושומרון.

בהתייחס לפארסה הפוליטית שהניבה ביקורת חריפה על התנהלותו של השר בן גביר שבחר להצביע נגד הממשלה ובשל כך חייב את ראש הממשלה להגיע למליאה לאחר ניתוח שעבר ואת ח"כ ביסמוט מהשבעה על אמו שנפטרה, אור דיכטר כי בערים שנותיו בכנסת חווה כמה וכמה אבסורדים אבל לא אירוע כזה בו מביאים את ראש הממשלה יומיים אחרי ניתוח, וחבר כנסת מהשבעה על אמו ולא בשל אילוצי קיזוז עם האופוזיציה אלא בשל עקשנות של חבר קואליציה.

"פוליטיקה היא לא דבר שניתן להמתין ולשקול, צריך למהר ולהצביע כי אנחנו ב-31 בדצמבר ויש חוקים שצריכים לעבור עד 31 בדצמבר בחצות ולכן עושים את השיקולים השונים וכך זה נגמר". האם מדובר בסופו של הרומן בין נתניהו לבן גביר ובין שתי המפלגות? "העובדה שהקואליציה נבנתה באופן הזה הייתה אילוץ. בכנסת בונים קואליציה לא עם מי שנמצא אלא עם מי שרוצה להיכנס לקואליציה. המפלגות האחרות שאולי היה יותר נוח לעשות איתן קואליציה לא הסכימו להיכנס ולכן נכנסו גם בצלאל וגם בן גביר. בצלאל הבין מהר יותר את כללי המשחק הפוליטי בקואליציה, בן גביר כנראה לא מבין את זה עד היום".

האם במציאות הנוכחית, כשגדעון סער וחבריו בתוך הקואליציה, הדלת פתוחה בפני בן גביר לעזוב? השר דיכטר אינו ממהר להשיב בחיוב ומזכיר כי כעת הקואליציה מונה 68 חברים מה שמאפשר מהלכים משמעותיים. ללא בן גביר יישארו 61 חברי כנסת ואחד מהם, גלנט, מאז שפוטר מתפקידו אינו נמצא בכנסת, כך שהמאזן הוא 60 מול 60.

להערכת דיכטר הממשלה תשלים את ימיה לאחר מספר יישורי קו, כהגדרתו, מול בן גביר המתנהל בילדותיות, מצביע נגד על מנת לשרת את הבייס כאשר הוא יודע שהחוקים יעברו כך שהוא מרשה לעצמו לנהוג במרדנות פנימית. מאחר ולבן גביר אין אופציה פוליטית חליפית סבור דיכטר כי גם הוא מבין את המגבלות.

בפרק הבא של הריאיון מתייחס השר דיכטר לאתגר חוק הגיוס שאותו הא מגדיר כריבוע המעגל לאחר שנים רבות בהן מנסים לעשות זאת ללא הצלחה. "הכיוון שאני מזהה של ליצור זהות בין שירות צבאי לירות לאומי לא יעבור. השירות הלאומי חשוב מאוד ואני אומר את כראש שב"כ לשעבר כשבתקופתי החל שילוב השירות הלאומי בשב"כ, אבל צריכה להיות הבחנה ברורה בין שירות צבאי להתנדבות לשירות לאומי שהוא משהו אחר לחלוטין. זהות בין השניים תקריס את השירות הצבאי".

גם דיכטר סבור שגיוס החרדים לא יבוא במהלך חד ומיידי אלא בהליך התפתחותי של שלב אחר שלב, בין השאר גם משום שהצבא אינו יכול לקלוט את כולם בבת אחת. ועם זאת היעד הוא "החלת חוק שירות חובה לכל מי שהוא בר גיוס".

בהתייחס למערכה ברצועת עזה, אומר השר כי השבעה באוקטובר הוביל להתפכחותם של האחרונים שטרם התפכחו עד כה. בדבריו הוא מציין את שלושת הגלים של פורעי עזה, הראשון הוא של התוקפים שטבחו רצחו אנסו וחטפו, הגל השני הוא של הבוזזים שחמסו מכל הבא ליד וגם הם חטפו בני אדם, והגל השלישי הוא זה שמתועד מתוך עזה, אלו אותם אלפים שקיבלו את פניהם של המחבלים כגיבוריהם. התנהלותם של אנשי הגל השלישי הוכיחה לרבים שטעינו טעות גדולה מדי כשחששנו מנזק אגבי שיגיע אם נתקוף את רצועת עזה.

דיכטר קובע כי אותם אלפי מקבלי פניהם של המחבלים הרוצחים הם אלה שמשלמים את המחיר של מעשי "גיבוריהם" בעוד העולם רואה בהם מסכנים. "זו אוכלוסייה שהרוויחה את מה שהיא עוברת היום בגלל עצמה".

לדבריו אמנם אין ספק שגם במחצית הרוגי עזה שאינם בהכרח מחבלים יש מי שהיו במקום ואינם מעורבים, אך ראשית יש לתת את הדעת על המספר הזעום שלהם לעומת כל מערכה אחרת ברחבי העולם, שם המספרים נאמדים באחד לעשר. כדי להגיע למספרים הקטנים הללו של נפגעים המאמץ הופך כפול וזו משמעות ה'הקש בגג'.

על יעדי המלחמה אומר השר כי מיטוט יכולותיו הצבאיות של חמאס הוא היעד בו ישראל מתקדמת ביותר, יעד השבת החטופים מתקדם אך עדיין מוחזקים מתוך כ-250 החטופים מאה בידי חמאס, ואילו היעד השלישי של מיטוט השלטון האזרחי של חמאס הוא הרחוק ביותר, חלק מכך נובע מהעובדה שהסיוע ההומניטארי מחולק על ידי החמאס. האמירה שעליה, כך קובע דיכטר, איש אינו מוכן להתפשר היא שעזה לא תהיה עוד איום צבאי על ישראל.

בשאלת היכולת לבצע עסקה שמחירה עשוי להיות מסוכן לביטחונה של ישראל מזכיר השר דיכטר את ההיסטוריה המלווה את ישראל בתחום זה מזה עשרות שנים, כולל ההשלכות הקשות של שחרור מחבלים בשנות השמונים שבעקבותיו נפתחה האינתיפאדה הראשונה והלאה לשנות התשעים כאשר רבין רצה לגרש בדצמבר 92' מאות מחבלים והממשלה נכנעה להנחיית בג"ץ לקצוב את תקופת הגירוש שלהם, אירוע שדיכטר רואה כטעות טראגית נוספת. בדבריו הוא ממשיך לעסקאות שחרור נוספות כשהבולטת בהם היא עסקת שליט שכללה שחרור מחבלים עם דם על הידיים.

"זה קשה לכולם והכי קשה זה למשפחות הנפגעים. כשמשחררים מישהו שאומרים עליו שרצח שלושה ישראלים זה אחרת עבור המשפחות שיודעות שזה האיש שרצח את בן המשפחה שלהם. זה קשה מאוד ולכן אישור השמות עלה מדרגה לאישור הממשלה, ועם זאת קשה להסתכל על מאה חטופים בעזה ולומר לחטופים ולמשפחת ולעצמנו שזה לא מצדיק את המחיר".

על עמדתו בסוגיית ועדת החקירה הממלכתית, עמדה שתייגה אותו כמי שמתנגד לעמדת רבים בקואליציה, מזכיר דיכטר כי הועדה האחרונה הייתה הוועדה שבחנה את כשל מלחמת יום כיפור בה הוא עצמו היה לוחם בסיירת מטכ"ל בסוף תקופת הסדיר שלו. "זה היה המחדל הקשה ביותר עד אז. השבעה באוקטובר הוא מחדל קשה יותר במאפיינים שלו. במלחמת יום כיפור ההפתעה הייתה נוראה, הדרג המדיני בבוקר ידע שהולכת להיות מלחמה והיה דיון אם לצאת או לא לצאת למתקפת מנע, והוחלט שלא, אולי בשיקול דעת שגוי. מעל 300 שבויים היו כולם חיילים גברים בתעלת סואץ ורמת הגולן. לא היה ישוב ישראלי אחד שנכבש עם תושביו. ההבדל הוא אדיר לעומת השבעה באוקטובר. אם לא יימצא פתרון אחר לבדיקת מחדלי השבעה באוקטובר, פתרון שהעם יוכל לחיות אתו בשלום, אז זו תהיה ועדת חקירה ממלכתית", אומר דיכטר הסבור שלדרג המדיני אין מה לחשוש מסוג כזה של ועדה.

בדבריו משבח דיכטר את היכולת המהירה של צה"ל להתעשת מהמציאות הקשה של בוקר השבעה לאוקטובר למצב לחימה שהפך את הקערה. מכאן הוא מזכיר את אתגר הפינוי של התושבים והחקלאים שעברו את טראומת הרצח של חבריהם ויקיריהם ו"השיח הוא קשה אבל אפשר לדבר איתם במישור אחד, החקלאי, ולאחר מכן לדבר על המחלוקת הפוליטית. רוב האנשים יודעים לעשות את ההבחנה ומבינים שהעתיד הפוליטי שלנו מחייב הידברות והבנה".

בהקשר זה מביע דיכטר צער על עזיבתם של גנץ וסער את הממשלה. לטעמו ניתן ונכון היה להמשיך עם ממשלת החדות שהוקמה מיד לאחר הטבח גם הלאה.

בפרק האחרון של השיחה אתו מתייחס השר דיכטר להחלטה שהתקבלה במשרדו להעברת תקציבים לרועי צאן ומנהלי החוות ביהודה ושומרון. מדובר, הוא אומר, בסיפור עצוב שתחילתו אינה ברורה. בביקור באחת החוות הסתבר לו שבעוד חקלאי ישראל הם ישראלים הרי שחקלאי יו"ש נחשבים לפלשתינים בהיבט התמיכות של משרד החקלאות וזאת ללא כל סיבה. המגבלות הוסרו בעזרת אנשי המשפט הרלוונטיים וכעת חקלאי יו"ש הם חקלאים ישראליים לכל דבר ובהתאם הסיוע שהם מקבלים ויקבלו.

לא ניתן לתקן את העוול עשרות שנים אחורה, אבל מספר שנים לאחור אכן נכללו בתיקון התקציבי לחקלאי יהודה ושומרון, "ומכאן והלאה רק נתקן".