היום (ראשון) מצוין מלאת 29 שנים לחיסולו של המהנדס, יחיא עיאש, שהוביל ותכנן פיגועי התאבדות רבים. על מבצע חיסולו שוחחנו עם חוקר מורשת המודיעין, סא"ל במיל' גדעון מיטשניק.
על המבצע שהוגדר בפיו של מי שלימים היה לראש השב"כ, השר כיום אבי דיכטר, כמבצע בניגוד לכל הסיכויים, מספר מיטשניק ומציין כי מדובר היה עבור כרמי גילון, אז ראש השב"כ, מעין מבצע פרישה לאחר כשל רצח רבין. גילון המתין עד להשלמת המבצע שתוכנן שנים קודם על מנת להודיע על התפטרותו כחלק מלקיחת האחריות על כשל הרצח בכיכר.
עיאש הוגדר אז 'המהנדס' ונחשב למבוקש מס' 1 של השב"כ. באמצע שיחת טלפון עם אביו ב-5 לינואר 1996 חוסל עיאש. "זה קרה באזור בית להיא שברצועה, שם הסתתר במשך זמן. החיסול בוצע אחרי מצוד ממושך שהתחיל עוד ביהודה ושומרון ארבע שנים קודם לכן, עם הרבה מאוד אנשים שהיו מעורבים בכך. המבצע כלל אמצעים טכנולוגיים וסוכן משוטה".
"במקרה זה הופעל סייען משוטה, אדם שאפילו לא יודע שהוא סייען. לוקחים סייען שיש לו קשר כלשהו עם שירות הביטחון ומפעילים אותו בלי שהוא יודע שהוא מסייע, ובכך הוא הופך לסוכן משוטה. במקרה זה מדובר בקבלן עשיר מאוד מהרצועה והשתמשו בו כדי להגיע לקרוב המשפחה של עיאש שאצלו הסתתר עיאש".
ומעט פרטים על עיאש עצמו ש"הטיל חיתתו במשך שנים רבות והיה מעורב בהרבה פיגועי טרור. הוא יליד הכפר רפעאת בשומרון, למד הנדסת חשמל במכללת ביר זית וממייסדי הזרוע הצבאית של החמאס בראשית שנות התשעים. כבר מ-1992 הוא סומן על ידי השב"כ. הוא היה מעורב בניסיון לשלוח מכונית תופת לרמת אפעל ועמד מאחורי הרבה מאוד פיגועי התאבדות ברחבי ישראל, הראשון שבהם בצומת מחולה והלאה ברחבי הארץ פיגועים שבהם היו עשרות רבות של הרוגים".
"הדינמיקה היא שכשמבצעים מצוד גם הוא יודע שרודפים אחריו, ובכל פעם הוא נמלט זמן קצר לפני שהגיעו למקום המסתור שלו, ושם היו מוצאים פינג'אן חם או מיטה חמה, אבל הוא כבר לא היה שם. בשלב כלשהו לקראת סוף 1994, אחרי פיגוע ההתאבדות בדיזינגוף, מגבירים מאמץ בהוראת רבין ובמסגרת הגברת המאמץ מתברר שעיאש הצליח לחמוק לרצועה ומשם המשיך לשגר פיגועים דרך מעטפת גדולה של סייענים. בנקודה הזו מחליטים להגיע אליו דרך האישה".
"הוא נשוי ויש לו ילד קטן, ומחליטים לנצל את העובדה שיש לו רגישות לילד ולאישה ועוקבים אחר הקשרים ביניהם. בשלב כלשהו מסתבר שאשתו מתכוונת לעבור לרצועה וצריך להחליט אם לעצור אותה או לאפשר את המעבר שלה לרצועה. בתחילת 95' היא עוברת לרצועה ומאתרים אותה באזור בית להיא. בנקודה הזו מפעילים סנסורים ואמצעים טכנולוגיים של השירות, אמצעים של האזנה וסוכנים אנושיים, מצליבים מידע עד שמגיעים לאותו סייען שאצלו שוהה יחיא עיאש, בחור בשם אוסאמה חאמד, שאיתו הייתה לו היכרות מקודמת מתקופת הלימודים בביר זית".
"מסתבר שיש שיחה שבועית בכל יום שישי בצהרים בין יחיא עיאש לאותו אוסאמה חאמד. אחרי מאמץ רב ובחינה של דרכי פעולה שונות מתקבלת החלטה להגיע לאותה שיחת טלפון. מגיעים למסקנה שיפגעו בו דרך הטלפון הסלולארי אחרי התלבטות אם זה יהיה דרך פקס, אבל איך להעביר טלפון ממעבדות השב"כ ליחיא עיאש? כאן נכנס לפעולה אותו קבלן שמבצע עבודות בישראל. יוצרים קשר עם אותו קבלן ומבהירים לו שאם הוא יסייע לנו הוא יקבל חופש פעולה בארץ".
ממשיך מיטשניק ומספר כיצד אחרי ההיכרות הראשונית שנעשית באופן מתוחכם כדי למנוע זהירות מצידו של הקבלן, גורמים לו להעסיק את אותו אוסאמה חאמד, מה שגורם לו לתת לאוסאמה מכשיר סלולארי בהיותו אחד מעובדיו. "בשלב כלשהו מבקשים ממנו את המכשיר, מטפלים בו ומטמינים 50 גרם חומר נפץ במכשיר הסלולארי שבאותה תקופה היה מכשיר גדול יותר מהיום. המכשיר עובר חזרה דרך הקבלן לאוסאמה חאמד ובדצמבר 94' נעשה הניסיון הראשון".
"כדי שיחיא עיאש ישתמש בסלולארי היה צורך לשבש את הטלפון הקווי בבית של אוסאמה חאמד. האבא מקבל את הסלולארי כאלטרנטיבה לקווי, ובאותו רגע שבו עיאש מקבל שיחה מאבא שלו מפעיל השב"כ לוחץ על הכפתור שאמור להפעיל את האות האלקטרוני בכלי הטיס שאמור לשדר אל המטען, אבל המטען לא מתפוצץ. מבינים שיש בעיה טכנית ומבקשים מאותו קבלן, שלא ידע דבר, להביא את המכשיר חזרה, שהוא כעת בעצם פצצה מתקתקת. מטפלים במכשיר ומזהים חוט שניתק במכשיר. המכשיר חוזר לאוסאמה חאמד ובחמישה בינואר 96', יום שישי, שוב משובשת התקשורת הקווית והאבא משוחח עם עיאש הבן, אחרי משפט אחד יש רגע של שקט. המפעיל בשב"כ אומר 'שוב פספסנו' אבל אבי דיכטר אומר לו 'אידיוט, זה התפוצץ'. המטען עשה את שלו".
"השב"כ אמנם הוביל את המבצע, אבל היה שת"פ עם אגף המודיעין וחיל האוויר. זה היה מבצע שקדם לכל מבצעי הסיכול הממוקד של שנות האלפיים", אומר מיטשניק ומספר גם על גורל המעורבים באירוע מהצד השני שלו. הקבלן שהיה לסייען משוטה נאלץ להימלט עם משפחתו מהרצועה, ורבים ממשפחתו של אוסאמה חאמד נעצרו, "הקבלן הוכר כבוגד ששיתף פעולה ואיבד את כל הונו. חבר פגש אותו לפני שנים רבות וסיפר שהוא שפוף ומריר. זה מזכיר מבצעים גדולים שגם בהם ההישג המודיעיני משמעותי, אבל למעורבים יש תפניות בעלילה. זו המורכבות של מלאכת המודיעין".