בבית העלמין בחצור הגלילית מובא למנוחות בצהריים (שלישי) סרן איתן ישראל שכנזי הי"ד שנפל אתמול בקרב בעזה ביחד עם רס"ן דביר ציון רווח הי"ד.
רעייתו הלל ספדה לו בדמעות. "איתן, איך אפשר? מחנוכה בשנה שעברה אתה בעזה כל הזמן ותמיד חזרת בשלום. קיבלת את ההחלטה לצאת בלב שלם וגם אנחנו. חיכינו לזמן הזה שיהיה לך נחת. רצית לתת את הכל, את כל כולך לארץ ישראל. מה שנתן לי כוח באמת היה לראות אותך בצבא.
כל הזמן שמעתי, הלכת שמח ושלם. באמת היית הכי טוב איתן, וזה הלך איתך הביתה גם ברגילות שהיו לנו ביחד, תמיד היית בסידורים ולבנות זמנים, ותמיד היית עושה את זה בלי הנחות, בלי 'אין לי כוח'. תמיד איפסת אותי והראית שהכל טוב", הוסיפה.
"רק ביום שישי שלחת לי זר עם פתק ומכתב אבל אמרת שניפגש תכף, מנה אני אעשה? אתה פשוט ככה נותן מכל הלב ואני מרגישה שבאמת היית איש של מידות. פחות של לשבת בישיבה וללמוד. המידות שלך זה מה שבלט בך כל כך. היו לך מידות באמת כל כך טובות. כיבוד ההורים שלך, היה לך כל כך חשוב ואמרתי שאני חייבת ללמוד ממך את זה גם. תמיד היית שם את מי שמולך כמה רמות מעליך, נותן את כל כולך", ספדה הלל.
אביו, יוסי, ספד לו מוקדם יותר בראיון ל-103FM. "איתן היה ילד באמת מיוחד. ילד שהיה עיקש בכל דבר שהוא רצה עם כל הענווה והצניעות שהייתה לו. כשהוא רצה להתגייס לקרבי הייתה לו בעיה עם המשקפיים, הוא עבד חודשים מהבוקר ועד הלילה כדי לעשות ניתוח ולהתגייס לקרבי. הוא התגייס, סיים מסלול באגוז, ואחר כך הוא עבר לנח"ל, שם היה סמ"פ. ילד שהשאיפות שלו היו גבוהות", ספד האב בראיון ל-103FM.
"הוא רצה להגיע הכי רחוק. הוא היה צריך להיות בבית עד לקורס מ"פ. הוא אמר: 'אין לי מה לחפש בבית. הוא נלחם כדי להישאר בעזה", הוסיף.
האב סיפר: "הוא אמר לי: 'אבא, לחופה שלי אני רוצה להיכנס עם מדים. זו החליפה הכי יפה. זה הדבר הכי יפה, שאלתי רבנים ואין עם זה בעיה'. בשבילו אהבת הארץ, הצבא והמדינה, זה היה בראש. הוא אמר לי: 'אבא, אל דאג, אני דואג לכל החיילים שלי'. הוא היה דואג להם ועוזר, והיה מתייעץ בכל מיני דברים. ילד מיוחד. אני יודע שכולם אומרים את זה על הילדים שלהם, אבל בו היה משהו באמת מיוחד".