יצחק עמית
יצחק עמיתצילום: חיים גולדברג, פלאש 90

ביום חמישי צפויה עורכת הדין זהבה גור להופיע בפני הועדה לבחירת שופטים ולהציג הסתייגויות נגד מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון. שוחחנו איתה לקראת ההופעה.

את דבריה פותחת עו"ד גור בדברי תודה "לשר המשפטים יריב לוין על היוזמה הברוכה, שמאפשרת לציבור להגיש הסתיגויות בעניין המינוי לבית המשפט העליון. זה דבר תקדימי שחשוב גם בהיבט אמון הציבור במערכת המשפט וגם בהיבט הדמוקרטי שמערב את הציבור בבחירת משרות חשובות כל כך. הדבר משמעותי בעיקר היום, כשאמון הציבור במערכת המשפט לא משהו...".

בהתייחס לתוכן הדברים שבכוונתה לפרוס בפני חברי הועדה לבחירת שופטים מציגה עו"ד גור כמה מהטענות המרכזיות שבכוונתה לדבר עליהם ביום חמישי. הטיעון הראשון נוגע ל"ניגוד עניינים והפרת אמונים", והדברים עוסקים בישיבת הועדה שדנה במינוי לעליון ובה ישב גם השופט עמית עצמו, שאמנם דוחה את הטענות לניגוד עניינים אך "הדבר אינו עולה בקנה אחד עם החלטת נציבות התלונות נגד שופטים שהגיבה לתלונה שהוגשה על כך שהשופט עמית אמר אז שיתייחסו אליו בדיון כאל עציץ בלבד. התלונה אמנם נדחתה, אבל השופט אורי שוהם לא הקל ראש בעניין ניגוד העניינים ומצא שאכן היה ניגוד עניינים".

גור מצטטת את השופט שוהם שכתב אז ש'מיטיב היה השופט לעשות אם היה יוצא מהישיבה לאחר הישמע דבריה של אורית סטרוק ולא היה משתתף בחלק זה של הדיון, וזאת בשעה שידוע לכל שהוא המועמד המרכזי לתפקיד נשיא בית המשפט העליון', "כלומר שגם אם הוחלט לדחות את הטענה עדיין יש כאן אמירה של נציב תלונות הציבור אז, אורי שוהם, מצא טעם לפגם בהמשך ישיבתו בדיון על בחירת נשיא העליון".

"שופט עליון שיושב בישיבה שאמורה לדון גם במינויו שלו זה דבר לא ראוי, לא תקין ומטיל צל על ההתנהלות שלו", אומרת עורכת הדין גור.

הטיעון הבא שהיא מעלה הוא פסיקותיו של השופט עמית בנושאים ביטחוניים, החלטות "שלא עולות בקנה אחד עם האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. למשל בנובמבר 22' הוא הורה לשחרר מחבלים שניסו לבצע לינץ' במשפחה יהודית בבית חנינה בטענה שהם מגיעים ממשפחות נורטיביות, לא הסתבכו בעבר בפלילים והמעצר קשה להם. האם מעצרו של הנגד א' אינו קשה?", שואלת גור ותוהה אם זו עילה ראויה לשחרור מחבלים.

עוד היא מזכירה בדבריה "בג"צ שבו השופט עמית קבע שצריך לשחרר את גופת המחבל שדרס לוחמת מג"ב, בניגוד לעמדת גורמי הביטחון שביקשו להחזיק בגופת המחבל כקלף מיקוח לשחרור חטופים, אבל השופט עמית בחר להתעלם מהעמדה הזו, מעמדת המשפחה ומהאינטרס הציבורי והורה לשחרר את גופת המחבל, ויש עוד דוגמאות רבות. אני סבורה שלא יתכן שמי שמתימר להיות נשיא העליון לא מוצא את האיזון הנכון בין האינטרס הביטחוני לאומי ל"דאגה הגדולה" למחבלים משפחותיהם ורגשותיהם".

טענה משמעותית נוספת שבכוונתה לעסוק בה היא עצם השימוש בשיטת הסניוריטי, שלדבריה מנוגדת לכללי הדמוקרטיה וההגינות. "ההצבעה שצפויה בועדה לא מדברת על זהות נשיא העליון, אלא על שימורה של שיטת הסניוריטי והמשכו של הנוהג שבוחר בשופט הוותיק ביותר ללא קשר לכישוריו של השופט ואכויותיו".

"במכתב שיצא באוגוסט 24' לשר המשפטים, השופט פוגלמן הודיע שהשיטה הוכיחה את עצמה מקום המדינה וידוע שאין מקום לסטות ממנה ושזו גם עמדתם של רוב חברי הועדה לבחירת שופטים. כלומר שאנחנו מגיעים לוועדה שכבר החליטה מראש שיצחק עמית הולך להיות הנשיא. אם אנחנו מאמצים את שיטת הסניוריטי זה מאיין את ערך הוועדה והדיונים בה, כי מראש ידוע שעמית ייבחר. לא יתכן שנשיא העליון לא יבחר על פי כישוריו, יחסי האנוש שלו והפסיקות שלו. יש די קריטריונים לבחון מועמדים. אם הסניוריטי הוא השיקול היחיד זה מנוגד לחוק ולפסיקה כי ההחלטה אמורה להתקבל על פי כלל הנתונים ולא על פי נתון אחד בלבד".

לשאלתנו עד כמה היא סומכת על שיקולי הוועדה, שלכאורה כל אחד מחבריה כבר יודע את עמדתו, משיבה עו"ד גור כי היא "עדיין נוטה להאמין שהעובדה שאנחנו משמיעים את קולנו עשויה להועיל. עד כמה, אני לא יודעת,.

בדבריה היא שבה לסוגיית הסניוריטי ואומרת: "יש כאן שיטה שמנסים לקבע אותה, שיטה שיצרה זיקה של חבר מביא חבר ותומך בחבר ושבה הכול נשאר בחונטה. את זה צריך להוקיע ולבטל. אין מקור חוקי לשיטת הסניוריטי בבחירת נשיא העליון. מנסים להכפיף את הבוחרים לפרקטיקות עבר ולכבול את דעתם למנהג. זו שיטה פסולה ואסור למנות שופטים על פיה. בנוסף, יוצרים כך מסלול עוקף שמונע מנגנון הכרעה דמוקרטי".

עו"ד גור מעירה ומציינת כי "ישראל היא מהמדינות הבודדות בעולם שנוהגות כך. השיטה הזו לא דמוקרטית ולא קיימת, ולכן צריך לבטל אותה. הציבור מצפה שייבחר נשיא בית משפט עליון, שהשלכותיו רבות על חיינו, שיהיה נקי, ללא רבב ועל פי כישוריו ללא התערבויות של אינטרסים כאלה ואחרים של חברי הועדה לבחירת שופטים, ולכן בעיניי גם ההרכב לא ראוי. נציגי לשכת עורכי הדין לא אמורים לשבת בוועדה וכך גם לא שופטי העליון. אין סיבה שהם ישבו בועדה שצריכה להיות נקיה מקצועית ואוביקטיבית. כל מצב אחר פוגע באמון הציבור".