
"עופר וינטר לא שותק יותר והוא יורה. לכל הכיוונים", פותח רוני קובן בטון רב משמעות את הפרק הפותח של העונה בתוכנית "יהיה טוב" של תאגיד השידור.
"וינטר is coming" מכריז המראיין עומרי אסנהיים בסיום הראיון הבלעדי שהעניק לו תא"ל עופר וינטר רגע אחרי פרישתו מצה"ל.
כתבתי בעבר על ואל עופר וינטר טור בערוץ 7 שקרא לו לצאת ולדבר לציבור. חשבתי אז הוא חייב לחשוף את מה שהוא יודע על המתרחש בצבא, במיוחד אחרי המידור של הדרג המדיני בשביעי לאוקטובר וכי גם אם וינטר פגוע ושבור מהיחס שקיבל בצה"ל, הוא מחויב לצאת לציבור ולחשוף את העיוותים והמניפולציות שמפעיל המטכ"ל על נבחרי הציבור.
שלחתי לוינטר את הטור ומתגובתו הבנתי כי הוא אכן מתכוון לצאת אל הציבור ולדבר אך שוקל בכובד ראש איך ומתי לעשות זאת. כבר אז קיוויתי שוינטר לא יבחר ללכת לפוליטיקה, שברוב המקרים אינה מתאימה לאנשי צבא ותיקים.
לאחרונה, עופר וינטר בחר לדבר. בראיון שלו אצל אסנהיים הוא חשף דברים מטלטלים אבל בעיניי וינטר עשה טעות גדול בבחירת הפלטפורמה והפרסונה שדרכה בחר להתבטא. הבחירה הזו בעיניי הצדיקה את תחושתי כי וינטר אינו מתאים לפוליטיקה ומדוע? האיש שרבים חיכו זמן רב למוצא פיו, שציבור גדול רואה בו סמל, בחר להתראיין בבמה מוטה פוליטית באופן ברור, בפלטפורמה של התאגיד ושל עומרי אסנהיים ורוני קובן, עיתונאים שתפיסת עולמם רחוקה עד מאד מזו של וינטר.
מה היו שיקוליו של וינטר להתראיין ב'יהיה טוב'? הרי כל במה הכי מכובדת שבנמצא הייתה מקבלת אותו. מדוע לא הלך להתראיין אצל עמית סגל, ינון מגל, קלמן ליבסקינד או אילה חסון? מדוע הלך לבמה שברור לכל בר דעת שתמסגר את דבריו בדרך הנוחה להטיה הפוליטית שלה ושבה עופר וינטר לא מאמין? הבחירה הזו של וינטר הזיקה גם לציבור הימני והדתי שאותו הוא מייצג במידה רבה ושרואה בו גיבור טרגי, לוחם ללא חת שקידומו סוכל בשל דעותיו ואמונתו. במקום להיות נאמן לציבור הזה וללכת לבמות שמייצגות את תפיסת עולמו, וינטר בחר ללכת לבמה שמייצגת את השמאל הישראלי, מחנה שבודאי שמח ומברך על כך שוינטר לא קודם.
האם הראיון של וינטר ב'יהיה טוב' היה הוגן ואובייקטיבי? בעיניי התשובה היא חד משמעית לא ואנסה להראות זאת במאמר.
"נחקר באזהרה"
עומרי אסנהיים הוא עיתונאי המרבה לראיין אנשי צבא וביטחון ובדרך כלל הוא מראיין אותם בהזדהות ואמפטיה הגובלת בהערצה של ממש, מאזין להם רוב קשב ומשתדל לתת לקולם את הבמה הכי אוהדת. למרבה הפלא, בראיון עם וינטר, קצין לוחם מעוטר ובעל זכויות רבות ורקורד מרשים, אסנהיים נוזף, מטיף ומתאמץ להציג את וינטר כקצין בעייתי, טראבל מייקר שמתעמת באופן סיסטמטי עם הדרג שמעליו ושש אלי קרב ללא שיקולים רציונליים, בעוד שזוהי תדמית שחוטאת למציאות באופן חריף.
רוני קובן מכריז בפתיחת התוכנית כי עופר וינטר "סיים לשתוק והוא "יורה. לכל הכיוונים" ובכך נותן קריאת כיוון ומציג את המרואיין כאדם לא שקול שנוהג בפראות וללא שיקול דעת קובן אף רומז בכך כי למרות שוינטר מזוהה כאיש ימין, גם הצד הימני לא ייצא נקי מהראיון וזאת כהבטחה לצופים: "יהיה טוב" לא תאפשר להשאיר את ביבי מחוץ לתמונה. כל תמונה שהיא. בהמשך הכתבה נראה איך אסנהיים מתעקש על כך שוינטר יגיד שגם נתניהו אחראי למחדל וזאת למרות שמדובר בתחקיר שכלל אינו קשור לנתניהו.
התוכנית נפתחת בפס קול מתוך כתבה על חקירה שהתנהלה כנגד וינטר אחרי צוק איתן: "מפקד גבעתי תא"ל עופר וינטר נחקר היום באזהרה ". קריאת כיוון ברורה מזו אין בנמצא, לאמור: עופר וינטר הוא קצין בעייתי שפרשות מפוקפקות נקשרו בשמו. הקו הזה ימשיך לאורך כל הראיון כאשר ההתבלטות של וינטר כלוחם וקצין משכמו ומעלה, אדם שיש לו רקורד מרשים של הצלחות ופקודיו מעריצים אותו לא יודגש אלא יוזכר באופן משני, בעוד המקומות שבהם וינטר הגיע לעימות עם הממונים עליו יהוו את עיקר הראיון.
"קצין דעתן לפעמים מרגיז בהתעקשות לעמוד על שלו" אומר אסנהיים על וינטר "פקודיו יעריצו את התכונה הזו שלו סוס פרוע שדוהר קדימה אבל מפקדיו יבחנו אותו תמיד בחשדנות". 'סוס פרוע' היא הגדרה שמצטרפת לתדמית שאותה מבקש אסנהיים להצמיד לוינטר יחד עם "יורה לכל הכיוונים", תדמית של אדם פראי ולא מרוסן ששש אלי קרב מבלי להתחשב במציאות, אלא שבתחקיר עולים שני סיפורים שונים לחלוטין, שבהם וינטר מקבל פקודות להוציא את לוחמיו לפעולות שמסכנות את חייהם ללא הכרח אמיתי והוא מסרב לבצע את הפקודות הללו ומתעמת על כך עם מפקדיו. למרבה הטרגדיה, בעוד את אחת מהפעולות וינטר הצליח לבטל ולשמור על חיי חייליו, את השניה לא עלה בידו לבטל וזו הפעולה בה נהרגו בניה שראל, ליאל גדעוני והדר גולדין הי"ד. העובדות הללו לא מפריעות לאסנהיים להציג את וינטר כאדם שדוהר לקרב ללא שיקול דעת. כשוינטר פוקד על חייליו להביא את גולדין שנחטף ע"י החמאס בפעולה שהוא עצמו התריע מפניה, אסנהיים שואל בפנים חמורות סבר: "נהרגו 30 חפים מפשע בפעולה הזו. אתה מצטער?".
לא, אין לתאר.
"וינטר והשטויות שלו"
את פתרון בעיית המנהרות שוינטר הגה לפני צוק איתן, פתרון יצירתי שהצליח מעל למשוער, אסנהיים בוחר להציג לכתחילה בציטוט מספרו של תא"ל גיא חזות על הלעג שהיה במטכ"ל כלפי ההצעה שהביא וינטר: "עוד פעם וינטר עם השטויות שלו". הציטוט מוצג בגדול על כל המסך וזאת כדי לחבר בתודעה של הצופה את עופר וינטר עם המושג שטויות. את ההצלחה של "השטויות" הללו אסנהיים משום מה שוכח להדגיש. כאשר וינטר מתאר תרחיש הזוי בו הוא מתעקש להציג את פתרון בעיית המנהרות לשר הביטחון שמבקר בחטיבה למרות התנגדות מפקדיו, אסנהיים נוזף בו "אבל אלה המפקדים שלך.. אתה מסרב פקודה". "הוא יכול להגיד לך מה להגיד הוא המפקד שלך" מרצה המטיף בשער וכשוינטר אומר כי "שר הביטחון נמצא מעל הרמטכ"ל" מתעקש אסנהיים: "אבל הוא לא המפקד שלך" ומתרכז בכך שוינטר עקף את הרמטכ"ל כשהראה לשר הביטחון פתרון פורץ דרך לבעיית המנהרות, ולא בעובדה שלולא וינטר היה מתעקש על כך היה עלול להגרם אסון עצום. כמו כן, למה אסנהיים לא פונה לרמטכ"ל דאז, בני גנץ ומאתגר אותו בשאלה מדוע התנגדת לפתרון של וינטר שהתברר כמצוין? הרי זו הפעולה העיתונאית המתבקשת.
"זו לא הפעם האחרונה שבה וינטר יסבך עצמו בין צבא ופוליטיקה" מסכם אסנהיים את הארוע הנ"ל וזאת למרות שאין בארוע הזה שום קשר לפוליטיקה. וינטר הציג בפני יעלון פתרון צבאי טהור שמטרתו לשפר את היכולות של הצבא ולהגביר את הבטחון של הישובים והלוחמים אך אסנהיים בוחר להדגיש את היותו של יעלון דרג מדיני כאילו שזה עיקר העניין.
מכאן מדלג אסנהיים לארוע שבו וינטר סיפר לשר בנט על קיום המנהרות החוצות, עובדה שלא הייתה ידועה לדרג המדיני אך מוכרת היטב לכל מ"פ ומג"ד בשטח. "וינטר הוא קצין במדים, בנט שר בקבינט. פוליטיקאי" מדגיש העיתונאי המזועזע כאילו זו הפעם הראשונה שקצין במדים מדבר עם פוליטיקאי. "המפגש מתבצע בניגוד לפקודות ולנהלים מעל הראש של הרמטכ"ל והפיקוד הבכיר" מתרגש האסנהיים בעודו מתעלם לחלוטין מהעובדה כי הפיקוד הבכיר מממדר את הקבינט מבעיית המנהרות החוצות את הגבול לישראל.
ציווי דתי
בהמשך, עומרי אסנהיים שואל את וינטר על המכתב ששלח לחייליו לפני מבצע "צוק איתן", אותו מכתב שעורר סערה ציבורית ואף פגע כנראה בקידומו של וינטר בצה"ל. "וינטר פקד על לוחמיו לצאת לקרב מתוך ציווי דתי ואלוהי" טוען אסנהיים בתחקיר. זהו סילוף ומניפולציה בוטה: וינטר מעולם לא פקד על חייליו לצאת לקרב מתוך ציווי דתי ואלוקי. המכתב הוא תפילה להצלחתם ולהצלחת עם ישראל. אין בו כל ציווי, לא דתי ולא אלוקי וההבדל הוא תהומי.
"לא היו פקודים שחשבו שזה לא בסדר?" שואל אסנהיים את וינטר במצח מכווץ, מתעלם מכך שרק לפני כמה דקות הרצה לוינטר כי שמפקד יכול להורות לקצין מה להגיד לשר הביטחון ומה לא, גם כשזה נוגע לבטחון ישראל וחיי לוחמים. "מה זה מעניין אותי כחייל לוחם בגבעתי?" תוהה אסנהיים כשוינטר מסביר לו על עומק הקשר היהודי של לוחם למורשתו ואת זה הוא שואל אחרי השביעי לאוקטובר, כשכל עם ישראל נוכח עד כמה החיבור והקשר היהודי של צבא היבשה עמוק ומשמעותי ומחזק את רוח הקרב והדבקות במשימה.
לאחר הטפות המוסר הללו, נזכר אסנהיים לדבר על הלחימה של גבעתי תחת וינטר בצוק איתן שהייתה מזהירה, ופורצת דרך אך הוא לא נותן לכך יותר מדי זמן מסך ומיד עובר לספר איך רגע אחרי המלחמה, וינטר מתחיל להגרר לחקירות פליליות (על פרשות שהתגלו כעורבא פרח). אסנהיים לא מדבר כלל על ההפקרה של הקצין המצטיין ועל כך שצה"ל פירסם ידיעה שקרית כי וינטר קיבל הערה פיקודית ולא מדגיש את העובדה שוינטר יצא מהפרשיות הללו ללא רבב אלא מגדיל בשקל תשעים ושואל: "מדובר ביותר מדי הסתבכויות, למה הכל קורה לך??" וכמובן ששאילתא בנושא בכיוון של צה"ל והמטכ"ל ויחסם המחפיר לקצין מצטיין מאן דכר שמיא.
תמונת מראה
בכדי להבין עד כמה עמוקה ההטייה הפוליטית והנדסת התודעה של אסנהיים ו"יהיה טוב", בואו נבחן תחקיר אחר של אסנהיים שפורסם ב2019 בתוכנית 'עובדה'. מדובר בתחקיר על שני מבצעים של שייטת 13 שהסתבכו. הראשון הוא מבצע ההשתלטות על משט המרמרה והשני עוסק במבצע בסוריה שנכשל כשלון חרוץ. בתחקיר שוחח אסנהיים עם קצינים שהשתתפו במבצעים הללו ושוטחים בפניו את מחדלי הפיקוד בפרשות ואת הטיוח של התחקירים. היחס שמקבלים שני הקצינים הללו מאסנהיים הוא כמרחק שמים וארץ לעומת מה שזכה לו וינטר ב'יהיה טוב'.
"לוחמי השייטת וסיירת מטכ"ל שהיו שם לא ישכחו את הכשלון המבצעי ולא את ההשתקה וההסתרה שאחרי" מכריז אסנהיים בפתיחת התחקיר וכל בר דעת מבין בצד של מי נמצא המראיין.
"למה אתם לא צועקים, מה קורה אתכם?" תוהה סרן עומר ענבר בראיון.
"יש אווירה של שתיקה לא שואלים שאלות קשות לא מסבכים את המצב" אומר ד' מפקד בשייטת.
"אנשים מפחדים לדבר להגיד את האמת ולהביע את דעתם" אומר סרן זיו גרשוני "או שאתה מתיישר או שלא".
בואו נבדוק רגע מה טוענים הלוחמים והקצינים בתחקיר הזה: הם מייחלים למפקדים אמיצים, שלא יסכימו עם תרבות הטיוח וההשתקה שמתגלה בתחקיר, שלא יישרו קו עם המערכת באופן אוטומטי, הם מבקשים את אותה הדמות של קצין כמו וינטר, שאסנהיים מתעקש להוציא כטראבל מייקר וסוס פרוע שיורה לכל הכיוונים. איך אומרים? הכל עניין של פוזיציה.
בתחקיר של עובדה, אסנהיים מזוהה לחלוטין עם הביקורת של הלוחמים ולא מוצא לנכון להטיף מוסר לקצינים שבחרו לעקוף את המפקדים הישירים שהורו להם ליישר קו, פנו לדרג בכיר יותר ואחר כך גם לתקשורת.
"הקצינים שידברו כאן החליטו שאי אפשר יותר לשתוק" מסביר אסנהיים. "הם יחשפו מסכת של שקרים והסתרות, טיוח גדול ומגיע עד לצמרת". הוא אף מגדיל ומרים טלפון למפקד חיל הים שהיה אחראי על המבצעים, האלוף רם רוטברג ומקשה עליו בשאלות, גורם לו להתפתל ואם לא די בכך, אסנהיים מתקשר לשופט טירקל שהיה אחראי על ועדת החקירה בנושא המרמרה וגורם גם לו להזיע, כפי שראוי שייעשה בתחקיר עיתונאי. מדוע בתחקיר אחד אסנהיים רואה את עצמו כמי שמשמש פה ללוחמים ולקצינים שביקשו לחשוף התנהלות שערורייתית של הדרג הבכיר בצבא בעוד שכשוינטר חושף עוולות ושקרים של אותו דרג ממש, אסנהיים רואה את עצמו כמגן על הדרג הבכיר ולא טורח לאתגר אף אחד מהם בשאלות קשות?
כשאסנהיים מראיין את רס"ן זיו גרשוני, קצין שייטת מצטיין, הוא מביא לוחם שמעיד כי גרשוני הוא "פרסונה לא שגרתית, קצין לא קל לעיכול" אבל "כשאתה יודע שהוא המפקד אתה הולך בלי לשאול שאלות". חשוב לאסנהיים להבהיר עד כמה זיו גרשוני הוא קצין שלוחמיו מעריצים וילכו אחריו באש ובמים למרות שאת הפיקוד שמעליו גרשוני בהחלט מאתגר. וינטר לא זכה לכך בראיון שלו. רק הבעייתיות הודגשה, אף לוחם לא צולם מעיד על המפקד הנערץ למרות שככל הנראה יש אלפים של לוחמים שחשים כך.
כשאסנהיים מתאר את התחקירים שהצבא עורך על שני המבצעים שכשלו הוא מכריז כי "נחשפת תמונה מטרידה. מישהו מתעקש לעצב מחדש את האמת".
האם זה לא מה שעושה אסנהיים עצמו כאשר הוא נועץ את הבעיה של השיחה בין וינטר ובנט בנושא המנהרות בכך שמדובר בשיחה של קצין עם פוליטיקאי ולא במידור הדרג המדיני ע"י הפיקוד הבכיר של הצבא? הן גרשוני והן ענבר, בוחרים (כראוי) לעקוף את מפקדיהם הישירים ולפנות לדרגים גבוהים יותר כדי להתריע מפני העיוות של התחקיר ולנסות לתקן את המערכת. התחקיר של אסנהיים מגבה אותם לגמרי בעוד שכשוינטר מתאר פעולה כמעט זהה הוא מקבל הטפות מוסר ותוכחות.
"הגיבורים של הסיפור היו שמחים להישאר בחושך, אבל מלבד לסכן את חייהם באומץ בקרבות קשים תחת אש, הם חונכו על עוד ערכים: חשיבות התחקיר, היכולת ללמוד מטעויות והנאמנות לאמת, ובבחירה בין השתיקה לאמת יש מבחינתם מנצחת אחת בלבד". מסכם אסנהיים את התוכנית של עובדה.
אני מניחה שגם עומרי אסנהיים חונך על ערכים: חשיבות התחקיר, נאמנות לאמת, עיתונות הוגנת ואובייקטיבית אך בבחירה בין כל אלה לבין אג'נדה פוליטית, ברור לכל שגם מבחינת אסנהיים יש מנצחת אחת בלבד.