
1.
בעוד פחות משבועיים, ידיד ישראל דונלד טראמפ ייכנס לתקופת כהונה שנייה כנשיא ארצות הברית. בשנתיים שנותרו עד סיום הקדנציה של ממשלת נתניהו, טראמפ צפוי ליהנות מרוב בשני בתי הקונגרס, ואם לא די בכך – גם מרוח גבית איתנה מבית המשפט לחוקה, שבו שולט בימים אלו רוב שמרני ברור. אם נשכיל לנצל את חלון ההזדמנויות הזה, להציג לממשל האוהד יעדים ברורים ותוכניות פעולה למזרח התיכון ולהבהיר מה המשאלות והציפיות שלנו מידידינו הטובים ביותר - אלו יכולות להיות שנתיים חלומיות שיוציאו אותנו לחלוטין מהבוץ הנוכחי, ויבטיחו לישראל עתיד טוב לטווח ארוך.
2.
הנשיא היוצא ביידן וממשלו התייצבו חד־משמעית לצד ישראל במישור ההצהרתי מיד לאחר הטבח הנורא של ה־7.10, וייתכן שתרמו תרומה מכרעת להרתעת חיזבאללה מפלישה מיידית לישראל. הם סייעו לנו צבאית וטכנולוגית בבלימת מתקפות טילים מאיראן ומתימן. לאורך המלחמה המתמשכת הם סיפקו לנו תחמושת ואמצעי לחימה והושיטו סיוע כלכלי. אך בד בבד עם התמיכה הזאת, ממשל ביידן הציג לישראל דרישות לאורך כל המערכה, וקשר לרגליה משקולות שהכבידו מאוד בדרך אל הניצחון המלא.
כפי שחשף לאחרונה מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, כבר בימים הראשונים לאחר הטבח הוא וביידן כפו על ישראל הכואבת וההמומה לספק לאויב העזתי את אותו "סיוע הומניטרי" ארור שמאפשר לחמאס להתקיים, למלא את קופתו המתרוקנת ולתחזק את שליטתו באוכלוסייה האזרחית בעזה. האמל"ח מאמריקה הוענק לישראל ביד קמוצה, ומפעם לפעם נוצרה אצל חיילינו בקו האש מצוקת חימושים. פה ושם הוטל עלינו אמברגו נשק מוצהר למחצה, כעונש על אי ציות וגילויי עצמאות בניהול המערכה שלא בהתאם לתכתיבי הממשל.
ביידן וממשלו לא סיפקו לנו מטרייה מדינית יעילה, לא מול העוינות ברבות ממדינות המערב, לא מול בתי הדין בהאג, ואפילו לא מול האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית עצמה. אלמלא הנחישות המסוימת שגילה נתניהו מול ביידן וממשלו, ספק אם היינו כובשים את ציר פילדלפי ורפיח עד היום, וככל הנראה גם רב המרצחים יחיא סינוואר היה עדיין בין החיים. במערכה בצפון, ממשל ביידן אילץ אותנו לקטוע את המתקפה על חיזבאללה ולחתום על הסכם בעייתי, שרק העתיד יוכיח אם די בו כדי להבטיח את ביטחון התושבים ביישובי הצפון.
ניהול המלחמה הרב־זירתית הקשה והמורכבת הזאת תחת עינו הפקוחה של ממשל ביידן היה משימה קשה ומסובכת. יש סיבות טובות לקוות לשיפור דרמטי שיחל בעוד פחות משבועיים.
3.
הנשיא הנכנס דונלד טראמפ כבר הבטיח להסיר לחלוטין את אמברגו הנשק החלקי שהטיל ממשל ביידן ולספק לישראל אמצעי לחימה כפי צורכה. בתקופת שלטונו צה"ל צפוי ליהנות מחימושים ביד רחבה. אפשר לפנטז גם על אמצעי לחימה איכותיים כמו פצצות מפצחות בונקרים, הדרושות לנו לצורך מתקפה על פרויקט הגרעין האיראני ונמנעו מאיתנו עד כה. אנשיו של טראמפ פועלים כבר כעת כדי להפעיל מכבש לחצים על בית הדין הבין־לאומי בהאג, לסכל צעדים עתידיים ואף להסיג אחור את ההחלטות האנטי־ישראליות שכבר התקבלו שם, ובראשן צווי מעצר שהוצאו לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון לשעבר גלנט.
בתקופה הקרובה הבקשות שלנו מארצות הברית צפויות להתקבל בלב פתוח ובנפש חפצה, אולי אפילו בהיענות חריגה. חלון ההזדמנויות הזה חייב להיות מנוצל היטב. עלינו לתעדף נכון את היעדים החשובים לנו ביותר, ולהוכיח לממשל טראמפ שאכן נדע להשתמש בסיוע שלו כדי להשיג אותם. אם נמשיך להתבחבש, לתת לזמן להימרח ולמערכה להתמשך, ידידנו קצר הרוח עלול לאבד עניין.
4.
שני היעדים הכי חשובים שעלינו לחתור להשגתם בסיוע רוח גבית מהבית הלבן הם לסיים סוף סוף את המערכה בעזה תוך השגת מלוא יעדיה, ולהעניק טיפול שורש מעמיק והרסני לאיום הגרעיני האיראני.
לממשל טראמפ יש מחויבות ברורה לשחרור החטופים. טראמפ הצהיר וחזר והצהיר שאם חמאס לא ישחרר את החטופים עד כניסתו לתפקיד, תיפתח עליו אש הגיהינום. להצהרה הזאת עלינו להתייחס ברצינות רבה, ולראות בה הבטחה לישראל ולחטופיה. יש לחדול מלשאת את עינינו אל מנהיגי חמאס הרוצחים האכזריים, בתקווה שיואילו לחתום איתנו על עסקה הרת־אסון לישראל בתמורה לשחרור החטופים. במקום זאת עלינו להיות מוכנים לפתוח מבערים של אש הגיהינום ולהכין הסתערות בסדר גודל של שלוש או ארבע אוגדות שתביא לכיבוש מלא של הרצועה, לחילוץ החטופים ולמיטוט סופי של ארגון הטרור העזתי המסוכן והרצחני. יש להכריז מלחמת חורמה על השליטה האזרחית של חמאס באוכלוסייה, לעצור או לחסל פקידים מטעם חמאס שעוסקים בכך, ובעיקר להפסיק להעביר "סיוע הומניטרי" שנופל בידי חמאס ומונע את התמוטטותו.
שיטת הפשיטות החוזרות פשטה את הרגל. יש להשתחרר מהרעיון המבצעי הבזבזני והכושל שהוביל הרמטכ"ל הרצי הלוי שלפיו אנחנו כובשים את ג'באליה, את סג'עייה ואת בית חאנון שוב ושוב, רק כדי לצאת משם ולאפשר למחבלים להתארגן מחדש ולהקיז פעם נוספת את דם חיילינו. כל אזור שנכבש על ידינו צריך להיות מטוהר לחלוטין ולהישאר תחת שליטתנו. לחלק מהמקומות ניתן יהיה אחר כך להחזיר את האוכלוסייה האזרחית, שם ישלוט בה ממשל צבאי ישראלי. יש לפתוח את שערי עזה להגירה המונית של כל מי שיחפוץ בכך, גם כמחווה הומניטרית כלפי פליטי המלחמה השואפים לעתיד טוב יותר להם ולילדיהם, וגם משום שצפיפות האוכלוסייה בעזה היא אחד הגורמים שהפכו אותה לחממת טרור כה מסוכנת.
במקביל צריכים להתבצע מבצעים לשחרור חטופים. שבעה חודשים חלפו ממבצע ארנון המוצלח, ומאז לא זכינו לראות שחרור חטופים במבצע צבאי. מדובר בכישלון מבצעי ומודיעיני שאין להשלים עימו. חידוש המבצעים לחילוץ חטופים צריך להיות חלק מהמאמץ הכולל שיגרום לאוכלוסיית עזה ולמחבלי חמאס להבין שסופם קרב, והמקסימום שהם יכולים לשאוף אליו הוא נתיב הימלטות מעזה בחיים בתמורה לשחרור החטופים.
5.
כל זה צריך להיעשות בתוך זמן קצר כי טראמפ, כאמור, הוא קצר רוח וילחץ לסיים כבר את המלחמה. לסיים בניצחון, אבל לסיים. אולי משום שהוא לא עם הנצח, אין לו סבלנות לדרך ארוכה.
האם הרמטכ"ל הרצי הלוי הוא האדם הנכון להוביל את צה"ל להכרעה סופית של חמאס בתוך זמן קצר? ספק רב. זכויותיו הרבות בעבר וגם במלחמה הזאת לא יימחקו, אבל די ברור שהוא האשם העיקרי באסון ה־7 באוקטובר. הוא זה שקיבל את המידע המודיעיני, והחליט ביחד עם שותפיו הבכירים להיוועצות הלילית לקחת סיכון ולא לעשות כלום, בלי שטרח לשתף את הדרג המדיני בהחלטה. למרות זאת הוא לא הודח מתפקידו ואף קיבל לידיו משאבי עתק חסרי תקדים בהיקפם של זמן לחימה, כוח אדם בסדיר ובמילואים, תקציב, אמצעי לחימה, ונכונות לאבדות ותשלום מחיר כבד גם בקו האש וגם בעורף. אי אפשר להגיד שלא היו הישגים, אבל במבחן התוצאה עד לשלב זה, בפרט בחזית עזה שבגללה יצאנו לכל המערכה הזאת, הציון של הרצי הלוי וחבריו בכירי המטכ"ל הוא לא מספיק.
יחסיו העכורים עם הממשלה, שמינויו הוכתב לה באופן שערורייתי על ידי ממשלת המעבר של לפיד־גנץ־בנט, מוסיפים סימני שאלה לגבי יכולתו לנצל את הזדמנות הפז ולהשיג את יעדי המלחמה – שחרור החטופים תוך הכרעה סופית של חמאס. אם הרצי הלוי אינו מסוגל להציג ולבצע תוכנית משכנעת ומעשית להכרעה סופית של חמאס ושחרור החטופים בתוך חודשים ספורים ולא בעסקת כניעה – הגיע הזמן לשחרר אותו משירותו רב השנים והמעללים.
6.
התשובה לשאלה המציקה כיצד לא ניצלה ישראל את הישגי המתקפה האווירית המוצלחת באיראן כדי לטפל גם בפרויקט הגרעין נעוצה כנראה גם היא בממשל ביידן, ואולי גם בהססנות האופיינית של נתניהו. יש לקוות שעם בוא טראמפ בשערי הבית הלבן ייגמרו האילוצים והתירוצים ויתחילו המעשים. נתניהו צריך לדעת שזו כנראה הקדנציה האחרונה שלו, ואם הוא רוצה לסיים בטעם טוב ולהיזכר לטובה, כדאי שלפני לכתו יסיים את מה שהגדיר כמשימת חייו – חיסול איום הגרעין האיראני. אם לא עכשיו, בסיועו של ממשל שאין ידידותי ממנו, אז כנראה שאנחנו זקוקים למנהיג אחר שמסוגל לבצע את המשימה ההכרחית הזאת.
לתגובות: [email protected]