אל פחד!
כל מונח בכותרת יוסבר בעברית רגילה – הישארו עימנו!
הקולוניאליזם האימפריאליסטי האיסלמיסטי מפעיל אסטרטגית כיבוש יחודית שהוכיחה את יעילות בעבר וממשיכה להוכיח את יעילותה גם בהווה מול מדינות המערב.
בשורות אלו נסביר מה היא אסטרטגיה כיבוש זו.
אימפריאליזים, הוא מצב שבו מדינה יוצאת למסע כיבוש. במסגרת מסע כיבוש זה היא מכפיפה תחת מרותה עמים ומדינות וכך נוצרת אימפריה. האימפריליזם אינו מחסל את האומות והמדינות שכבש. הוא רק מכפיף את העמים הילידים תחת שלטונו. מטרתו להפיק משאבים ותועלת כלכלית מהמקום הכבוש. לכן, בדרך כלל המקומות שהיו תחת שלטון האימפריאליזים התפתחו היטב כלכלית, חברתית, ומדינית. משום שבלי פיתוח זה האימפריה לא הייתה מפיקה תועלת מכיבושיה.
הקולוניאליזם הוא שלב נוסף של האימפריאליזים. ממדינת האם מהגרת אוכלוסיה למושבה – לקולוניה החדשה, ומקימה שם מעין העתק של מדינת האם. הדוגמאות הבולטות הן ארה"ב, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה. במדינות אלו האוכלוסיה המהגרת הפכה לרוב והאוכלוסיה המקומית איבדה את ארצה.
במקומות שהאוכלוסיה המהגרת לא הפכה לרוב, כמו רודזיה ודרום אפריקה, הרי שעם השגת העצמאות, המתישבים הקולוניאליסטים גורשו, או נדונו לחיי מעוט מדוכא תחת הרוב הילידי.
הקולוניאליסטים אינם מנכסים לעצמם את המקומות הקדושים, את כתבי הקודש, ואת ההסתוריה והתרבות של הנכבשים.
הקולוניאליסטים הבריטים באוסטרליה וניו זילנד לא ניכסו לעצמם את המקומות הקדושים של העמים הילידים. הם התעלמו מהם או דחפו אותם הצידה. כך התאפשר לאחר דורות להחזיר את המקומות הקדושים הללו בחזרה לבעלות העמים המקומיים. למשל, סלע האיס רוק באוסטרליה, ההר הקדוש לאבורג'ינים, ילידיה המקוריים של אוסטרליה. סלע זה הוחזר לילידים על ידי ממשלת אוסטרליה. דוגמא נוספת, נהר הוואנגאנווי בניו זילנד. נהר זה קדוש למאורים, ילידיה המקוריים של ניו זילנד. הפרלמנט של ניו זילנד נתן לנהר בחוק מעמד מיוחד.
האימפריאליזים הקולוניאליסטי האיסלמי שונה מהותית. הכיבוש האסלאמי אינו מסתכם בשלטון בלבד, כמו אימפריאליזים קלאסי. הוא גם אינו מסתפק בהגירה לתוך הארץ הכבושה והקמת מושבות שם כמו קולוניאליזם קלאסי. האימפריאליזים הקולוניאליסטי האיסלמי מנכס לעצמו את המקומות הקדושים, ואפילו את התרבות ואת ההסתוריה של העם הילידי.
אפיון מיוחד זה הותחל כבר על ידי מוחמד נביא האסלאם.
מוחמד לא קבע מקום קדוש משלו לדת החדשה אשר הגה. מוחמד לקח את המקום הקדוש ביותר לדת הקודמת, סלע הכעבה במכה, והפך אותו למרכז דתו החדשה. הדת הקודמת לא סתם הפסידה ונדחקה הצידה. היא חוסלה. משום שמרכז העצבים שלה הומר. הוא הפך מעכשיו להיות מרכז העצבים של הדת החדשה - האיסלאם.
הליך זה חזר שוב ושוב בכל כיבושי האימפריאליזים הקולוניאליסטי האיסלאמי.
לאחר כיבוש ביזנטיון לא הסתפקו המוסלמים בהפיכתה של ביזנטיון העתיקה לקושטא החדשה והפיכתה לבירת האימפריה העות'מנית. הכובשים המוסלמים הפכו את כנסיה איה סופיה, שהייתה המרכז החשוב ביותר של הנצרות הביזנטית, למסגד. המוסלמים לא הספקו בניצחון, הם דאגו לנכס לעצמם את מרכז העצבים של המנוצחים. כך הם הבטיחו שהמנוצחים לא יוכלו לקום לעולם.
מעכשיו, כל ניסיון להחזיר את המקום הכבוש ליעודו המקורי נהדף כפגיעה באסלאם. בצעד הראשון האיסלאם אגרסיבי, מנכס לעצמו את קודשיהם של המנוצחים. בצעד השני הוא עובר לטקטיקה של פסיב – כל מי שמנסה להחזיר את המצב לקדמותו הופך כביכול הוא עצמו להיות התוקפן והאיסלאם הוא הקורבן כביכול.
אנחנו מכירים היטב אסטרטגיה זו אצלינו. המוסלמים מנכסים לעצמם את הר הבית, המקום הקדוש ביותר ליהודים, כדי להבטיח את השפלת היהודים. ואחר כך כל ניסיון להחזיר את המקום הקדוש לנכבשים מוצג כפגיעה וכגזענות. זוהי שיטת האגרסיב פאסיב.
בדומה לזה, שעון הביג בן הבריטי, אחד מהסמלים המרכזיים של בריטניה, נסגר לשיפוצים. באירוע הפתיחה מחדש של הביג בן הכריז המוסלמי צדיק חאן, שנבחר לתפקיד ראש עירית לונדון המאוסלמת, כי הביג בן הוא מופת של אדריכלות איסלמית. כלומר האיסלאם לא מסתפק בכיבוש וברוב דמוגרפי בארץ הכבושה. האיסלאם גם מקפיד לנכס לעצמו את סמלי התרבות של הנכבשים. על ידי פעולה זו הוא מערטל אותם מכל מורשה תרבותית הסתורית ודתית משלהם.
מי שהצליחו להגיב כראוי על טכניקת הניכוס האגרסיב פאסיב הקולוניאליסטי של האיסלאם האימפריליסטי הם ההודים.
בשנת 1526 בנה הסולטאן הכובש המוג'לי המוסלמי באבר, מסגד על גבי המקום המקודש ביותר לדת ההינדית. מקום הולדתו של האליל ראם. מאז, טענו מנהיגי ההינדואיזם, האליל גולה מביתו. בשנת 1992 נהרס המסגד על ידי המוני הינדים זועמים. לאחר הליכים משפטיים ארוכים החליט בשנת 2019 בית המשפט העליון בהודו שיש להקים מחדש את המקדש ההינדי העתיק במקומו, ולהקצות למוסלמים אתר חליפי למסגדם במרחק של כעשרים ק"מ ויותר ממקום המקדש ההרוס שעליו הקימו את מסגדם.
המוסלמים כהרגלם איימו בשפיכות דמים בגלל הפגיעה בקודשיהם. אולם ההינדים לא נרתעו. המקדש ההינדי כונן מחדש, וראש ממשלת הודו בעצמו חנך אותו בינואר 2024 .
לא רק שמול הנחישות ההינדית השקט נשמר, אלא אפילו משלחת מוסלמית השתתפה בטכס חנוכת המקדש מחדש תוך הבעת תקוה מוסלמית לשכנות טובה.
זה אינו מקרה בודד. בהודו ישנם עשרות מסגדים הבנויים על גבי מקדשים הינדיים קדומים. בחלק מהמקרים בית המשפט העליון בהודו חייב את המוסלמים לאפשר פולחנים הינדים בתוך המסגדים שנבנו על גבי המקדשים ההינדים שקדמו להם. במקרים אחרים מתנהלים הליכים שונים שיתכן ויסתיימו גם הם בפינוי נחוש של המסגדים ובניה מחדש של המקדשים ההינדיים המקוריים.
ההודים מראים שעם שאינו סובל מרגשי אשמה של עבר אימפריאליסטי וקולוניאליסטי מסוגל להתמודד ביעילות עם הסחיטה הרגשית שמפעילים המוסלמים בשיטת הניכוס האגרסיב פאסיב.
דוגמא טריה לשיטת הניכוס האגרסיב פאסיב המוסלמית היא תל ארומה בשומרון הנמצא דרומית מזרחית לישוב איתמר.
במקום היה מבצר חשמונאי שנבנה על ידי יוחנן בן שמעון בן מתתיהו הקרוי במקורותינו יוחנן כהן גדול.
בשנת תשפ"ב (2020) הרשות הפלשתינאית בנתה על חורבות המבצר החשמונאי מסגד ענק וקראה לו "מסגד השהידים". למרות זעקות יהודי האזור לפני התחלת הבניה ותוך כדי הבניה המנהל האזרחי התעלם מהבניה הבלתי חוקית של המסגד הזה שהרסה את ההסתוריה היהודית של המקום.
אין לנו אלא להתפלל שביום מן הימים יקום במדינת ישראל בית משפט עליון כמו בית המשפט ההודי שיורה על פרוק המסגד והעברת לאתר אחר.
מבחינה אמונית אנו היהודים קרובים הרבה יותר לאיסלאם. אמונת יחוד שיצאה מחלציה של היהדות, מאשר להינדואיזם האלילי.
אבל, נקודה חשובה עלינו ללמוד מההודים – אנו הילדים הקדומים של ארץ ישראל ועלינו להדוף כל נסיון לניכוס אגרסיב פאסיב קולוניאליסטי של האיסלאם האימפריליסטי של ארץ ישראל ומקומותיה הקדושים וההסתוריים בנחישות ורגישות.
עמידה נחרצת של כבוד עצמי, היא שתביא לנו יחס מכובד מצד האיסלאם, ואילו נירפות והתכחשות מזמינות השפלה ובוז.
הכותב הינו סופר סת"ם ובעל תואר שני במזרח תיכון.
לתגובות: elizorrsegal@gmail.com