
גלי דגני מעיין, אימו של יהב מעיין הי"ד, סיפרה הערב ברשת ב' על בנה שנפל אתמול בפיצוץ המטען בבית חנון בעזה.
"הוא היה מרכז הבית, מרכז החיים, מרכז העולם שלי יהב. כשיהב נכנס הבית זוהר, מתחילה המוסיקה, הרעש, הסרטונים. יהב כולו שמחה. החיוך שלו מלווה אותו בכל התמונות שלו. זה מה שמאפיין את יהב - רק טוב נתינה, שמחה, חברים, משפחה, זה מה שמלווה אותו", אמרה גלי.
אמו מספרת כי הגיע אחרי ציפייה ארוכה וטיפולים ונולד בשבוע 43 אחרי לידה קשה. בברית הוריו בחרו לו את השם יהב, "המשמעות של זה היא תקווה, ויהב בראשי תיבות פירושו ישמור ה' בני. עד אתמול הוא שמר לי עליו. וברגע לא רגע איבדנו אותו", אמרה האם והתייפחה בבכי קורע לב.
גלי סיפרה כי במהלך כל השבוע האחרון היא חשה לא בטוב בעקבות הבשורות הקשות שהגיעו מבית חנון, "ביום רביעי אמרתי לבן זוג שלי 'אני מדמיינת או שדופקים לי בדלת?' לא טוב לי השבוע הזה. ביום שישי שלחתי לו הודעת וואטסאפ שאני דואגת לו ומתגעגעת וישמור על עצמו, וברור לי שהוא לא רואה את ההודעה כי הם בלי טלפונים, וההודעה נשארה עם וי אחד. ואז בשבת בצהריים הגיעה הדפיקה בדלת. ראיתי דמויות של גבר ואישה, כשפתחתי וראיתי לובשי מדים הבנתי את כל התמונה. התחננתי שיגידו לי שהם טועים, שהם לא בטוחים".
גלי תיארה את השיחה האחרונה עם יהב ביום חמישי בערב, "הוא סיפר שהוא היה בכל החילוצים והפינויים של האירועים שהיו באותו שבוע. אין ליהב חששות, אין ליהב תלונות, אין ליהב הערות. מבחינת יהב הכל בסדר אמא".
היא סיפרה כיצד דאגה לו והציעה לו לבחור תפקיד אחר לא בלחימה, אך יהב התעקש להיות בתפקיד משמעותי, ואפילו ויתר על קורס מפקדים כדי להישאר בלחימה בעזה.
האם השכולה יצאה בקריאה להכריע את חמאס תוך שמירה על החיילים "תכריעו את חמאס רק מלמעלה. פצצה אחת גדולה לגמור את הכל את התושבים שלהם ואת המקומיים, עזתי הוא עזתי. היו הוא עזתי מחר הוא חמאסניק. הם לא שווים את הנפש של אף חייל שלנו. אף חייל שלנו לא שווה שיהרג בשביל שאיזה עזתי יסתובב שם עוד שנה בשמחה. שיהיה ניצחון מלמעלה עם חיל האוויר. לגמור אותם מלמעלה. כמה עוד אפשר לאבד".
לדבריו הדרך שלו לתת באה לידי ביטוי במגוון צורות, "בזה שהוא לא היה משתף במה שקרה להם שם זה היה ממקום של לגונן וכשהיה מגיעה הביתה תמיד זה בחיבוק, במתנות ביום הולדת. תמיד לעבור ולתת לי נשיקה. אין פעם שהוא יצא עם חברים ולא חזר להגי לי 'אמא חזרתי' ונותן לי נשיקה על המצח והולך לישון. ביציאה האחרונה הוא עשה לי הפתעה, לא ידעתי שהוא אמור לצאת, הוא תיאם את זה עם אחותו, והיא פתחה לו את הדלת עם מצלמה ועשתה סרטון. פתאום ב-11 בלילה נפתחה הדלת ואני חולה בסלון והוא נכנס ואני אומרת לו, 'מה אתה עושה פה?' והוא היה ארבעה ימים בבית, הלך ולא שב".
גלי מבקשת שיזכרו מיהב את התכונות שאיפיינו אותו, "יהב זה כולו שמחה. בתמונות אפשר לראות את כל החיוך שלו מקצה לקצה וכשהוא מחייך העיניים שלו מחייכות איתו. לאיפה שהוא הולך המקום זורח, אצל החברים והמשפחה ועם אחותו. יהב זה שמחה ויהב זה חיוך ועם זה הוא רוצה כנראה שנישאר וננציח אותו בדרך הזאת".