הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול וראש תחום אתיקה בארגון רבני צוהר, שוחח היום (חמישי) עם ערוץ 7 על הלבטים והעמדות הקוטביות סביב עסקת החטופים והשלכותיה, עמדות שנראה כי לכל צד בהן היגיון של ממש.
הרב שרלו מציין כי המורכבות הכרוכה בסוגיה המדוברת היא זו שגרמה לבחור שלא להתבטא ולא להביע עמדה נחרצת והוא מפרט את הסיבות כך: "הסיבה הראשונה היא שרובנו, כמעט כולנו, לא מכירים את כל ההשלכות של העסקה. זו לא רק העסקה אלא גם שאלת מה יהיה עם סעודיה, אין לנו תחמושת מארה"ב וגיבוי באו"ם. אני מעריך שמדובר במשהו הרבה יותר מקיף מהעסקה הממוקדת ולכן אני לא יודע להביע עמדה על משהו שאפילו לא רבע מהתמונה בו חשופה בפנינו".
בנוסף, אומר הרב, כי "נראה שכל מי שמדבר על הנושא אומר דברים הגיוניים. יש היגיון בכל אחת מהשיטות. כמעט ולא מצאתי מילה אחת שלא ניתן להזדהות אתה ולכן אמירה נחרצת תהיה כאן לא במקום. נכון שהגיע הנקודה שבה צריך להצביע בעד או נגד, אבל אני מציע לכולנו להיזהר הן בהבעת העמדה והן בנחרצות".
ולאחר האמירה הזו ובמידה ואנחנו מסלקים משולחן הדיון את הנחרצות שבתמונה, מה תהיה עמדתו של הרב בשאלת הצבעה בעד או נגד? על כך משיב הרב שרלו ואומר כי "בנקודה הזו בכאב גדול אבל בהכרעה הייתי מצביע בעד קבלת העסקה משלוש סיבות".
"הסיבה הראשונה היא המונח ההלכתי של 'חולה המוטל בפנינו'. מדובר באנשים שמתים עכשיו, ולא מדובר בסכנות עתידיות. אנחנו כמדינת ישראל אחראים עליהם, הם אחינו, הם חלק מאיתנו. זו הסיבה הבסיסית. בדרך כלל ההלכה נותנת משקל למציאות של חולה המוטל לפנינו. זה לא משקל אינסופי וחייבים לשכלל את הצד השני, אבל זו הסיבה האחד וכאמור זו לא עמדה נחרצת".
הסיבה השניה עליה מדבר הרב שרלו היא "למדנו בדף היומי את הדילמה של אהרון הכהן בין שתי אפשרויות גרועות, האם להשתתף באופן פעיל בעשיית העגל או באופן פאסיבי בכך שייהרג כהן ולוי במקדש ה'. ההכרעה של אהרון הכהן שהתוספות מאוד תומכים בה הייתה להשתתף במעשה העגל מסיבה שלא נותנים עליה מספיק את הדעת והיא שאהרון הכהן לא שאל את עצמו מה יותר חמור, אלא מה אפשר לתקן. אם כל החטופים ימותו אי אפשר לתקן. אם ישתחררו עכשיו מחבלים נצטרך תפיסת ביטחון חדשה, נצטרך החלפת אנשים בהנהגה הפוליטית והצבאית, נצטרך להתמודד והאפשרות קיימת. זו הסיבה השניה שבגללה בכאב גדול הייתי מצביע בעד העסקה".
"הסיבה השלישית היא עם ישראל. בד בבד עם הכאב, הטינה וההטחות ההדדיות, אם הפרשה הזו תהיה מאחורינו תהיה לנו אפשרות לרפא את עצמנו, לחזור להיות חברה אחת שנותנת אמון אחד בשני ויחד מנסה לתת מענה לשאלות העתידיות", אומר הרב ומדגיש שוב שההצבעה בעד תהיה בכאב גדול ולא בנחרצות.
על דבריו אלה אנחנו שואלים את הרב אם מול המושג של 'חולה מוטל בפניו' אינו עמד מול הידיעה הדי וודאית שמחבלים משתחררים יחזרו לזרועות הטרור, כאשר הדוגמא של יחיא סינוואר ניצבת לנגד עינינו והמחיר הכבד ששילמנו על שחרורו.
"זה שיקול מאוד כבד משקל", אומר הרב המסכים לשאלה אך מעיר כי גם בשאלה זו לא מוגדרים הרוגי הטרור העתידי כמי שמוטלים בפנינו אלא כמי שיכול להיות שיירצחו וזאת "מול העובדה שהחטופים מתים עכשיו. כך שיש פער בין הדברים. הערה נוספת ורחבה יותר היא שגם אם כולם יישארו בכלא, האם חסרים מחבלים? הרי הם היו בכלא ובאו נוח'בות. הטענה שאם נשאיר אותם בכלא לא יהיו מי שירצו לרצוח אותנו ולא יקום דור חדש של מרצחים, לא עומדת במבחן המציאות. לכן אמנם אין וודאות בדבר הזה, אבל הטיעון הזה נחלש, הן בגלל זה שזה בגדר שיכול להיות, והן כי אנחנו שומעים שחמאס מקים את עצמו מחדש ולא מדובר בניצחון מוחלט, עוד בלי המחבלים שישוחררו. זה טיעון שצריך לקחת בחשבון, אבל לא לראות בו טיעון בלעדי כשדנים בנושא".
עוד שאלנו את הרב אודות מעמדה של ישראל בעולם כמדינה שכאשר מצמידים לרקתה אקדח של חטיפת חטופים היא נכנעת. גם על כך אומר הרב כי מדובר ב"נושא כבד משקל מאוד", כלשונו ו"צריך להסתכל בצורה כוללת, אבל כשמדברים על מעמדה של ישראל, צריך לקחת בחשבון שהוא מתערער מאוד גם מכיוונים אחרים, בגלל מה שאנחנו נאלצים לעשות בעזה. לכן אני אומר שאין לי את התמונה כולה, ולכן אני נזהר מאוד מלהביע עמדה, אבל מול הנימוקים כבדי המשקל הללו אני חשוב שהייתי מצביע בעד".
לקראת תום הדברים מוסיף הרב שרלו איזכור מדברים שכתב לפני כעשרים שנה אודות התבטאויותיהם של מנהיגים פוליטיים וצבאיים והבטחותיהם חסרות סיכוי הנוגעות ליעדים שהם מציבים בפני עצמם ובפני העם.
"הדבר הזה הוא ההשחתה האתית הנלווית. הסגנון הזה, שבו פוליטיקאים ומנהיגים מבטיחים דברים שמלכתחילה הם יודעים שהם לא ניתנים להשגה כדי להגיע למטרות קצרות טווח, הדבר הזה גורם להשחתה עצומה. הוא גורם לחוסר אמון, לבוז, לכך שיש קשר בין המילה פוליטיקאי למילה שקרן. התקווה שלי היא שהמנהג הזה יפסיק, שאנשים יגידו את האמת, שננסה, שנעשה ככל יכולתנו, ושהציבור לא יילך שולל אחרי הבטחות שווא ואחרי אמירות שווא, כי המציאות הרבה יותר מורכבת ולא נכון לומר שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. כך גם לגבי הבטחות שאם טראמפ יעלה לשלטון יהיה טוב. ספק אם יהיה או לא יהיה. צריך להיות יותר ענווים, צנועים ונאמנים לאמת".