השרפות בלוס אנג'לס
השרפות בלוס אנג'לסצילום: רויטרס, LUCY NICHOLSON

שרפות באמצע החורף אינן זרות למדינת קליפורניה ולעיר לוס אנג'לס. אבל דלקות הענק שגרמו למותם של 24 בני אדם ולנזק עצום שהיקפו עדיין לא ידוע במדויק הביאו את האזור, שהאזכורים שלו בדרך כלל נוגעים לכוכבים ולידוענים שמתגוררים בו, לתודעת הישרדות.

השרפות העיקריות פרצו בפליסיידס, איטון, הורסט וקנת' וגרמו לפינוי של כ־200 אלף בני אדם. 24 בני אדם נספו ועוד אלפים נפגעו. רבבות דונמים נשרפו, לפחות 15 אלף מבנים נהרסו ועשרות אלפים נותקו מרשת החשמל. שכונת היוקרה פסיפיק פליסיידס הפכה לעיי חורבות, עם יותר מ־5,000 מבנים שנפגעו או נהרסו כליל. נכון לרגע כתיבת שורות אלה עוד אין הודעה רשמית שהושגה שליטה על האש.

אנליסטים מעריכים כי השרפות עלולות להפוך את האסון לאחד היקרים ביותר בהיסטוריה האמריקנית. הנזק הכלכלי הכולל עשוי להגיע ל־150 מיליארד דולר. מערכת הביטוח של קליפורניה נתונה תחת עומס חסר תקדים. תוכנית הביטוח הממשלתית, שמטרתה לספק פתרון לתושבים באזורים בסיכון גבוה, עלולה לעמוד בפני קריסה כלכלית בשל המצב.

השאלה הנשאלת, שאיש עדיין לא הצליח לתת לה תשובה, היא כיצד העיר הגדולה ביותר בקליפורניה, מדינה שבמשך שנים עוסקת בהתמודדות עם שרפות ויודעת להתכונן אליהן, כשלה הפעם. תקנות המדינה חייבו את התושבים בשכונות בסיכון גבוה ליצור חיץ נטול צמחייה סביב בתיהם. קליפורניה השקיעה מיליארדי דולרים בהכנות לשרפות ענק והתהדרה בכוח הכיבוי הגדול ביותר באזור.

בלוס אנג'לס, עיר שמורגלת בשרפות, פעלו בהתחלה לפי הנהלים. העירייה שלחה תשע כבאיות לאזורים פגיעים, וגייסה בגיוס חירום כמאה כבאים נוספים. מחלקת הכבאות של המחוז הציבה 30 כבאיות נוספות בשטח. בתוך שעות אחדות התברר שזה לא מספיק. רוחות עזות במהירות של כ־160 קמ"ש ליבו את הדלקה במהירות. אנתוני מארון, מפקד שירותי הכבאות בלוס אנג'לס, ראה איך מול עיניו האש הולכת וגוברת ומתפשטת לעוד ועוד מוקדים. "מחלקת הכבאות של מחוז לוס אנג'לס נערכה לשרפת חורש אחת או שתיים גדולות, אבל לא לכל כך הרבה מוקדים", אמר.

עד כה צוותי כיבוי מקליפורניה ומתשע מדינות נוספות נמנו עם יותר מ־14 אלף אנשי צוות, כולל כבאים שהגיעו ממקסיקו לסייע במאבק בלהבות, ובמאמצי הכיבוי נעשה שימוש ב־1,354 כבאיות וב־84 מטוסים.

מומחים לשרפות מזהירים כבר זמן רב שמשבר האקלים והבנייה המוגברת מחוץ לאזורים העירוניים מקשים על יכולתם של הכבאים למנוע שרפות ולהכיל אותן. השרפות העלו גם שאלה קריטית: כיצד יכולים שירותי הכבאות להילחם במספר כה רב של שרפות עוצמתיות בו זמנית? ראש מנהל הכבאות האמריקני העריכה כי הכבאים נתנו את כל מה שהיה להם, אלא שאיש לא התכונן לעוצמה הזאת. "אין שירותי כבאות בעולם שיכולים להתמודד עם מצב כזה", טענה.

מאוחר יותר התבררה תקלה נוספת: היה עומס כה רב על מערכות המים, עד שהן פשוט קרסו. הכבאים גילו שזרנוקי המים שלהם מתייבשים לפתע. ההערכה הייתה שניתוק אספקת החשמל כדי לעצור את הדלקות השבית גם משאבות מים.

לטענת מומחים הגורמים העיקריים לפרוץ הדלקה נוגעים בעיקר לסביבה. חובבי האקלים התנגדו לפינוי צמחייה מסביב לבתים, מערכות המים לא היו ערוכות להתמודד עם שרפות בהיקף עצום שבוערות בו זמנית בכמה מוקדים - ולוס אנג'לס הייתה חשופה לאסון מבלי שמישהו הבין שיש כשל.

לדברי המומחים היו גם פגמים תכנוניים. באזורים פליסיידס ואלטנדה, הממוקמים למרגלות הרים שבהם מתלקחות שרפות באופן תדיר יחסית, התבצעה בנייה מסיבית של צמודי קרקע ברחובות צרים ומפותלים, בלי לתת את הדעת לאפשרויות מילוט ובעיקר ליכולת של שירותי כיבוי להתקרב לבתים כדי לפעול במצבי חירום.

חוקרים שחקרו את ההשפעות של שינויי האקלים מצאו כי חומרת השרפות עלתה בקליפורניה ב־30 אחוזים משנות השמונים ועד שנת 2019. הסיכויים שבית שממוקם בקרבת שטחים מיוערים באזור לוס אנג'לס יתלקח עולים ככל שמזג האוויר הופך חם יותר, כפי שמתרחש בשנים האחרונות.

הבתים הפכו לחומר בעירה

זק לונדר, מומחה למיפוי שרפות בקליפורניה, מסביר שהמיקום של שכונת פליסיידס, החבויה בין הפארק הלאומי טופנגה לאוקיינוס השקט, הפך אותה לכמעט בלתי אפשרית להגנה.

"כמה מהבתים היוקרתיים ומנקרי העיניים בשכונה נבנו הפוך מההיגיון, הרוחות נושבות בדיוק לכיוונם, וכשפורצת שרפה האש רק מלבה את עצמה כתוצאה מהרוח", הוא מסביר. "אף אחד לא חשב על זה לעומק ולא דאג להפחית את כמות הצמחייה באזורים הללו. אנחנו במצב שהיום זה כמעט בלתי אפשרי".

הוא מסביר שבשנת 2020 החל תכנון מחודש בכל הקשור לשרפות, אך הוא נוגע רק לבתים חדשים. יותר מ־90 אחוז מהבתים באזור שעלו באש נבנו לפני 1990 - רובם הגדול מעץ - כשהסטנדרטים היו שונים לגמרי. "נוצר מצב מזעזע שבעצם אם חודרת אש לבתים הללו, הם הופכים לדלק של השרפה. ברגע שהבתים קרובים יחסית זה לזה, גם אם חומות מפרידות ביניהם, התפשטות הדלקה תהיה בקצב מואץ כפי שראינו בפועל", אומר לונדר.

עוד הוא מציין שבקליפורניה יש חוק שלפיו אנשים המתגוררים באזורים מסוכנים נדרשים לשמור על חיץ סביב בתיהם, ברוחב של מטר וחצי, שחייב להיות נקי מצמחייה. בפועל, הוא אומר, הכללים לא נאכפו כראוי. "בעלי בתים רבים, אף על פי שכסף אינו הבעיה שלהם, אינם ששים להסיר גדרות עץ, לשתול מחדש את גינותיהם בהתאם לתקנות ולגזום עצים או שיחים. תמונות שצולמו מהאוויר של שכונת פליסיידס לפני השרפה מציגות בתים מוקפים בצמחייה ירוקה, מראה שכיח באזורים עשירים שבהם התושבים שמים דגש על פרטיות. הבעיה היא שהפרטיות הזאת בעת שרפה עולה בחיי אדם".

קן פימלוט, שהיה מפקד תחנת כיבוי אש בקליפורניה וטיפל בשרפות במשך 30 שנה, אומר שהחוק הוא אות מתה. "אנשים היו כועסים מאוד כשהזהרנו אותם מהצמחייה בביתם. 'למה אני צריך להזיז את הגדר שלי? למה לפגוע בצמחים היפים שלי?', הם תהו בזעם בכל פעם מחדש".

הוא מספר שבמשך כמעט שני עשורים, בכל אביב התכנסו קבוצות של מתנדבים כדי לנסות ולגזום צמחייה בשטחים הציבוריים בשכונה, מחשש לאסון דומה לזה שהם חווים בימים אלה. פימלוט מציין שקבוצת המתנדבים הציעה גם לאנשי השכונה ליצור חיץ שיפחית את הסכנה לבתיהם, וחבריה נתקלו בתגובות של בוז וזעם. "נראה שאנשים פשוט לא היו מעוניינים לעשות את המינימום כדי שהבית לא יישרף. הבתים של חלקם לא קיימים היום".

הוא מציין גם כי מערכות המים של לוס אנג'לס מעולם לא תוכננו להתמודד עם סדר גודל כזה של דלקות. בעוד הכבאים מיהרו להילחם בלהבות, מכלי האגירה שמכילים מים לחלקים מסוימים של העיר התרוקנו, ומערכות השאיבה שמניעות אותם הוצפו.

"אין מערכת מים עירונית שהונדסה ונבנתה כדי להילחם באש. המערכת נועדה לספק מים לבתים ולעסקים", לדבריו, "ולסייע לצוותי כיבוי להגן על מבנה גדול או כמה בתים ולא על כמה שכונות גדולות בו זמנית. לא הייתה יכולת לעמוד בביקוש, וזה הפחית את תגובת הכיבוי ואת עוצמתה. צריך להבין מה קרה - כשהבתים נשרפו, המים המשיכו לזרום בצינורות שלהם גם כשהם נקרעו או נמסו. בריכות מים נשפכו מתוך נכסים שנהרסו כליל. המערכת 'דיממה' מים", מוסיף פימלוט.

ולמורת רוחם של תושבי פליסיידס התברר שמאגר גדול המספק מים לברזים מקומיים לא היה בשימוש. מושל קליפורניה גאווין ניוסום הורה לחקור את אובדן לחץ המים על ברזי כיבוי ואת סגירת המאגר.

המאגר בסנטה אינז, שתכולתו 117 מיליון ליטר, היה סגור במשך חודשים לצורך תיקונים. הוא אומנם אחד מכמה מאגרים, אבל היה נדרש מאוד בתחילת השרפות, ופשוט לא היה פעיל.

"המסגרת הקהילתית נקרעה"

גם הקהילה היהודית בלוס אנג'לס ספגה מכה קשה מאוד. בית חב"ד בפסיפיק פליסיידס ובית הכנסת והמרכז היהודי בפסדינה נשרפו כליל, אך ספרי התורה ניצלו. בית הכנסת קהילת ישראל עדיין עומד על תילו, אך בתיהם של רבים מכאלף משפחות הקהילה, כולל ביתו של הרב דניאל שר, עלו באש. "איבדנו בית", אומר הרב שר, "אבל זה לא רק עניין פרטי. כל האזור כולו נשרף, ואני שומע על עוד ועוד משפחות שאיבדו את בתיהן. כקהילה נקרענו מכל המסגרת שלנו, וזו התמודדות קשה וכואבת שבעתיים.

"הקהילה שלנו, שאנחנו כל כך אוהבים, נמצאת ברגע של משבר עצום, אבל אני יודע שנצמח מכאן בעזרת ה', נסייע אחד לשני, ונבנה את עצמנו מחדש ברגע שזה יתאפשר", מוסיף הרב שר.

הרב נח פרקס, מנכ"ל הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס, מוסיף שהשרפות לא רק מכלות בתים אלא עוקרות את שורשי הקהילות היהודיות שניטעו באזור. "כבר חווינו שרפות, אבל זו הייתה חסרת תקדים והותירה אותנו בלי הרבה זיכרונות שפשוט עלו באש".

לדבריו, "השלבים של התמודדות עם אסון טבע כמו השרפה דומים לשלבי האבל על קרוב. ראשית, כולם מתגייסים למען האבלים. אחר כך מגיע השלב האיטי שבו המתגייסים נעלמים, ונותרת הקהילה שצריכה להתמודד ולהצמיח את עצמה. גייסנו יותר ממיליון דולר למען קורבנות השרפה, ויש כל כך הרבה הצעות לעזרה, כמעט בכל אספקט של החיים". פרקס מעריך כי באזורים שבהם השתוללה השרפה מתגוררים קרוב למחצית מכ־560 אלף יהודי לוס אנג'לס.

בימים האחרונים נעצר מהגר בלתי חוקי ממקסיקו בחשד שבניסיונו להצית מדורה בעבור עצמו גרם לאש שהתחילה את גל דלקות הענק. המשטרה המקומית ורשויות החוק רצו מאוד למצוא ראיות שיוכיחו שמדובר בהצתה מכוונת, שאולי תסביר כיצד התלקחה האש. בינתיים, לדברי כל הגורמים הרשמיים, אין ראיות כאלה. לפני מעצרו של המהגר אחת ההשערות הייתה שהאש פרצה כתוצאה מזיקוקים שהופעלו לרגל חגיגות השנה האזרחית החדשה וגרמו לשרפה.

אין ספור תאוריות קונספירציה הועלו בהקשר להצתת האש, ונעדיף לא להרחיב בהן כדי שלא לתת מקום או הצדקה לאף אחת מהן. המשטרה המקומית שבה וטוענת כי נכון לעכשיו, גם אם היה מדובר ברשלנות - תנאי מזג האוויר יצרו צירוף מקרים שהוביל להתפרצות הענק של האש.

בינתיים שום דבר מזה לא עוזר לרבבות שאיבדו את בתיהם ורכושם. מי שזוכר את תחושת חוסר האונים בשרפת הענק בכרמל בשנת 2010, לפחות בשלבים הראשונים שלה, יכול להבין מה חשים האזרחים באזור לוס אנג'לס. בינתיים נראה כי הבעיות הסביבתיות שליבו את האש רחוקות מפתרון. הבתים הישנים, היעדר המודעות הסביבתית ובעיקר העובדה שברגע האמת כל ההיערכות לשרפות קרסה, כל אלה מותירים את לוס אנג'לס עם הרבה נקודות למחשבה. אצבע מאשימה כבר הופנתה למושל קליפורניה ולראש העיר לוס אנגל'ס, אבל הבעיה חמורה הרבה יותר. האם לאחר שישתלטו על הלהבות והעשן יתפזר יופקו הלקחים המתאימים? חלק לא מבוטל מהמומחים בארצות הברית מטילים ספק. לדעתם זו בעיה שצריכה פתרון לאומי, ותהיה מונחת - בין המון בעיות אחרות - לפתחו של הנשיא טראמפ שספק אם יצליח לטפל בה טוב יותר מקודמו.