אחרי שבועות ארוכים של דיווחים והדלפות, מדינת ישראל אישרה את עסקת החטופים עם חמאס.
על פי פרטי ההסכם הידועים, אלה הנקודות העיקריות בו: לאורך 42 ימי העסקה חמאס ישחרר 33 חטופים שנמצאים תחת קטגוריית החטופים ההומניטריים. הכוונה לילדים, כלומר ילדי משפחת ביבס, נשים וזקנים.
יחד עם זאת אין שום התחייבות כתובה על מצבם של אותם משוחררים, ובעסקה אף מצוין מפורשות שחלקם יחזרו לא בחיים.
שלושה חטופים יחזרו ביומה הראשון של העסקה, לאחר מכן תתבצע החזרה פעם בשבוע. 65 חטופים נוספים יישארו בידי חמאס בתקווה להגיע לשלב ב' של העסקה, וחמאס אינו מספק מידע מי חי ומי לא.
קיומו של שלב ב' בעסקה מוטל בספק, מכיוון שכבר בשלב א' ישראל אמורה לתת לחמאס את רוב דרישותיו לאורך כל חודשי המלחמה: שחרור של כאלף מחבלים, מאות מהם עם דם על הידיים ומאסרי עולם; חזרה של כל תושבי צפון הרצועה לביתם; במהלך ימי הפסקת האש ישראל "תיפרס מחדש" בשטח, פריסה שמשמעותה נסיגה מציר נצרים וצמצום כוחה בציר פילדלפי. ישראל כן תישאר בפרימטר ברוחב של קילומטר; המילים "סיום המלחמה" אומנם לא מופיעות בהסכם, אך המילים "הפסקת אש קבועה" הן עיקרו של אחד מהסעיפים, ובעסקה אין סעיף על פירוק שלטון חמאס, מה שיאפשר את המשך שליטתו ברצועת עזה.
נוכח העובדה שחמאס מקבל כמעט את כל דרישותיו, במיוחד העיקריות שבהן, ניצבת שאלה שמדירה שינה מעיני משפחותיהם של עשרות חטופים: מה בדיוק יגרום לכך שיקיריהן יוחזרו אי פעם לישראל? החשש, כפי שמבטאות אותו משפחות חטופים רבות, הוא מפני יצירת "65 רון ארדים חדשים".
"החשש שלנו עצום. אנחנו לא מבינים אם יש סעיפים בעסקה שלא ידועים לנו ויבטיחו את חזרתם של הילדים שלנו", אומרת טליק גווילי, אימו של שוטר יס"מ רן גווילי וחברת פורום תקווה. "כל מה שפחדנו ממנו בשנה החולפת מתרחש בעסקה הזאת. החשש הכי גדול שלנו היה שלא יחזירו את כולם בעסקה אחת, והנה זאת העסקה שחותמים עליה".
קיבלתם ערבויות כלשהן לכך שיחזירו גם את שאר החטופים?
"לא. קיבלנו הבטחות, אבל אנחנו לא יודעים מה הן שוות. אני אגיד לך יותר מזה, לו הייתי חמאס, וזה מה שהייתי מקבלת בעסקה הזאת, בחיים לא הייתי משחררת את שאר החטופים. קיבלתי הכול כבר עכשיו".
אתם, ההורים מפורום תקווה, מדברים על הצורך לשחרר את כולם בעסקה אחת מהיום הראשון של המלחמה. הייתה תחושה לאורך חודשי המלחמה שהטיעונים שלכם התקבלו אצל מקבלי ההחלטות?
"אצל חלק כן וחלק לא. יאיר לפיד למשל אמר לנו כל הזמן שהוא מוכן ללכת גם לעסקה חלקית. דרעי לא היה מוכן בכלל לפגוש אותנו. אבל חלק גדול, במיוחד בקרב חברי הקואליציה, הבין בדיוק את צדקת העמדה שלנו. אנחנו לא יודעים מה קרה פתאום, וזה נורא הפתיע אותנו. היינו בטוחים שאחרי בחירת טראמפ ועם כניסתו לבית הלבן יהיו לנו יותר כלים לשחרר את החטופים, לא שיכפו אותנו עוד יותר".
יש אכזבה מהדרג המדיני שמוביל לעסקה?
"אני מבולבלת. אני לא מצליחה להבין את ההיגיון של העסקה הזאת. אני רוצה להאמין שהבטיחו לנו הרבה מאוד דברים שיעזרו לנו להחזיר את כל החטופים ולמוטט את חמאס. אבל מצד שני, עד עכשיו לא מתו לנו מספיק חיילים במלחמה בעזה? הרי אם נצטרך לכבוש שוב את הרצועה ימותו עוד לא מעט חיילים. אני לא מצליחה להבין את מה שקורה כאן".
"אנחנו מרגישים שכל השיחות שעשינו, שכל המאמצים שהשקענו, יורדים לטמיון", אומר יעקב ניצן, אביו של סמל ראשון גלעד ניצן הי"ד שנפל בראשית המלחמה, וממייסדי פורום הגבורה. "התחושה שהייתה לנו לאורך זמן היא שהצלחנו לשכנע את מקבלי ההחלטות בעמדה שלנו שרוב העם מבין אותה, ופתאום הכול התהפך".
מה החשש הגדול ביותר שלך מהעסקה?
"אני אגיד לך בכנות. אני חרד לגורל מדינת ישראל. אני לא מדבר כרגע כחבר פורום הגבורה, אלא כמי שנמצא בעשייה הציבורית, עוסק בזה כל היום, ומבין את המשמעויות של הצעד שאנחנו הולכים אליו. העסקה הזאת מסכנת את כל הציבור הישראלי, ובמידה רבה אף יותר את אלה שיישארו ברצועת עזה לאחר ההסכם. בעסקה הזאת אנחנו מוותרים על כל הנכסים שלנו. איך בדיוק נחזיר את כל השאר?"
הביקורת של ניצן על ממשלת ישראל, ובמיוחד על נתניהו, חריפה במיוחד. הוא מסביר כי העסקה מבטלת לחלוטין את מטרות המלחמה שקבעה ישראל. "ישראל הגדירה במפורש מהו ניצחון במלחמה: מיטוט חמאס, צבאית ומדינית, כולל הגדרות מאוד ברורות ומפורשות של מה כלול בזה. לזה מוסיפים את שחרור החטופים. בקלפים שהיו לנו, יכולנו להגיע לשם. אבל ההתנהלות רק הרחיקה אותנו מהיכולת לנצח במלחמה".
מה הסיבה לכך?
"עברנו להתנהלות אמוציונלית ולא רציונלית. כשאחיו של אבינתן אור אומר שלפי מה שנאמר להם חצי מהמשוחררים בפעימה הזאת כלל לא יהיו בחיים, זה אומר שהשתגענו. אנחנו מוכנים לוותר על הכול תמורת חטוף בודד שבכלל לא חי, בזמן שיש לנו חטופים חיים ברצועה".
אם כל החוזרים בעסקה היו חיים, היה לך יותר קל איתה?
"לא, אבל היא הייתה יותר משמעותית. אלא שזה לא המצב. אנחנו לא הובלנו את חמאס לרצות להחזיר את כל החטופים. גם אם כל ה־33 היו בחיים, אנחנו נפקיר 65 חטופים, שחלקם עדיין בחיים, למותם. אני לא מדבר בכלל על הצורך לעמוד במטרת העל שהיא מיטוט חמאס, שכלל לא תושג. אבל אפילו את מטרת החזרת החטופים אנחנו לא משלימים".
אנחנו מדברים על עסקה במחירים גבוהים דרמטית מהעסקה שהתבצעה לפני שנה. ולעומת זאת, במשך חודשים נאמר לנו שהשגנו הישגים צבאיים מרשימים ביותר ברצועה במלחמה מול חמאס. איך זה מתיישב יחד?
"זה לא. ואני אחדד עוד יותר את השאלה שלך. שילמנו מחיר של מאות לוחמים ברצועת עזה. ההישגים הצבאיים שהשגנו גם בעזה וגם בלבנון, במחיר הכבד הזה, לא היו אמורים להציב אותנו בעמדה טובה יותר לניהול המשא ומתן? האם העובדה שטראמפ נכנס לבית הלבן לא הייתה אמורה להוביל אותנו למציאות טובה יותר? התשובה המתבקשת היא שכן, אבל בפועל זה לא המצב. זה מעיד על כישלון מאוד גדול של ניהול המלחמה והמשא ומתן מהצד שלנו, וגם על הסטירה שחטפנו מטראמפ שהתהפך עלינו".
יש כעס על הדרג המדיני והדרג הצבאי?
"יש אנשים כמו דרעי, שלאורך כל הדרך מסרב להיפגש איתנו, שבכלל אין לי ציפיות מהם. הוא אינטרסנט על מלא, כל מה שחשוב לו הם הנושאים הפנימיים שלו, ולכן אין לי שום ציפיות ממנו או מאנשים כמותו. אבל מנתניהו כן יש לי ציפיות. הוא זה שמקבל את ההחלטות. עד לאחרונה חשבתי שהמלחמה מנוהלת בסך הכול בסדר. לאורך הדרך הוא הקשיב לנו, שמע את עמדותינו, ובסך הכול קיבל החלטות שקולות ומדודות. אני שילמתי את המחיר הכי כבד, איבדתי את הבן שלי, ועם זאת אני אומר שניהול המלחמה הוביל אותנו לנקודה טובה. זאת מלחמה צודקת ביותר, וההחלטות באופן כללי היו נכונות. הדרך בעייתית, במיוחד הגמגום שאנחנו רואים כבר זמן רב בתמרון בצפון הרצועה, אבל ההחלטות הכלליות היו נכונות. כרגע אנחנו נמצאים במשבר חמור מאוד שאנחנו מאבדים בו שליטה על המצב בגלל שורת לחצים בין־לאומיים, כולל מטראמפ".
יש תחושה, בעקבות העסקה, שבנך נפל לחינם?
"כן. כשהבן שלי הלך להילחם הוא הלך להילחם כדי שיהיה לנו ניצחון אמיתי. שהחטופים יחזרו, שלא יהיה חמאס, שתושבי שדרות לא יצטרכו לחיות בצל רקטות ושהחות'ים בתימן לא יירו לעברנו טילים באמצע הלילה. הבנים והחתנים שלי לחמו בשנה האחרונה, למרות השכול האישי שלהם, מאות ימים, כי המטרה וצדקת הדרך היו ברורות. המשמעות של העסקה הזאת היא יריקה בפרצוף של כל אלה שאיבדו את חייהם במלחמה".
ערבויות בעד ממשלה
הסיבה העיקרית לשינוי עמדתה של ישראל בנוגע לעסקה, שכאמור נתניהו התנגד בקולו לרבים מפרטיה, היא הלחץ שהפעיל הנשיא הנבחר טראמפ על ישראל. לפני כמה שבועות הכריז טראמפ בנאומו כי אם החטופים לא יחזרו עד להשבעתו ביום שני הקרוב, "שערי הגיהינום ייפתחו". המחשבה, שגובתה בשורת המינויים של טראמפ לכוורת שלו, הייתה כי האזהרה מכוונת כלפי חמאס. בסוף מתברר כי האיום הופנה כלפי ישראל באותה מידה. גורמים המעורים בפרטים אומרים ל'בשבע' כי נתניהו חושש מטראמפ יותר מכל דבר אחר.
בתוך הממשלה יש להסכם רוב, בזכות הצבעתם של שרי הליכוד, הימין הממלכתי והמפלגות החרדיות. הציונות הדתית ועוצמה יהודית מתנגדות להסכם נחרצות, ויצביעו נגדו, אך להצבעה הזאת יש משקל כמעט אפסי, שכן היא לא תפגע ברוב שיש לנתניהו. לכן בימים האחרונים נערכות בשתי המפלגות התייעצויות קדחתניות בשאלה אם לפרוש מהקואליציה. משמעות פרישתן של שתי המפלגות היא הפלת הממשלה. האופוזיציה אומרת כי תיתן לנתניהו רשת ביטחון, אך בפועל נתניהו יישאר עם ממשלת מיעוט משותקת לחלוטין, מה שיוביל בסבירות גבוהה לבחירות בעוד זמן קצר.
בכירים בציונות הדתית אמרו ל'בשבע' כי כמו שהמצב נראה כעת, אין למפלגה מה לחפש בממשלה. "אין שום דבר הגיוני בעסקה. שום פרט בה לא טוב לישראל", הם אומרים. לצד זאת מסבירים הבכירים כי אם יינתנו ערבויות לכך שהמלחמה לא תיעצר ויהיה ניתן לחזור להילחם ולמוטט את שלטון חמאס, הם יישארו בממשלה כדי להבטיח שזה אכן יקרה.
"בשתי העסקאות הקודמות קיבלנו ערבויות כתובות וחתומות שהבטיחו שנחזור להילחם ושנעצור כל ניסיון התחמשות בלבנון", אומרים הגורמים. "זה גם המתווה שאנחנו מחפשים כעת. ערבויות מפורטות לכך שהלחימה לא תיעצר עד להשגת כל מטרות המלחמה. אנחנו לא מוכנים לקבל הבטחות על הקרח. בלי זה אין לנו מה להישאר בממשלה, ונכון לעכשיו אין שום ערבויות וביטחונות שכאלה". שרים וחברי כנסת רבים מהקואליציה ששוחחנו איתם, מקצתם אף חתמו על מכתב המתנגד לעסקה המיועד לראש הממשלה, הגדירו את ההסכם כהסכם כניעה של ישראל.
"7 באוקטובר הבא יתרחש"
"העסקה שנתניהו מוביל אליה היא לא פחות מכניעה מוחלטת לחמאס", אומר רמי איגרא, לשעבר ראש חטיבת השבויים והנעדרים במוסד. "זאת הפעם הראשונה שחמאס, או גוף ערבי כלשהו, מצליח לנצח את ישראל. וכל זה בזמן שישראל מבחינה צבאית ניצחה את חמאס ברצועת עזה. בדרך הטבע, עסקה שכזאת לא הייתה אמורה להתרחש בכלל. לא יכול להיות שחמאס יקבל כל מה שהוא רוצה, וישראל כמעט לא תקבל כלום".
איך הגענו למצב הזה?
"זאת ההתנהלות של נתניהו. מדובר במנהיג הססן, וידענו זאת לאורך כל הדרך. עכשיו הוא גם נכנע ללחצים של טראמפ, שהיו בימין כאלה שראו בו המשיח, ולצערי כולנו התבדינו. היינו צריכים להיות היום במקום אחר לגמרי. כבר לפני שנה היינו צריכים להציב חלופה שלטונית לחמאס, ולא עשינו זאת. במקום זה אנחנו מקבלים בעסקה את הנצחת שלטונו, שמנוגדת למטרת המלחמה הראשונה ברשימה".
האם העובדה שאנחנו משחררים כאלף מחבלים, מאות מתוכם עם דם רב על הידיים, תוליך אותנו להתפרצות עצומה של טרור?
"בוודאי. ההיסטוריה תעיד על כך. עסקאות ג'יבריל, משעל ושליט הביאו עלייה עצומה בטרור, והפעם המצב גרוע בהרבה. אני לא אוהב להיות נביא זעם, אבל לדעתי אנחנו עומדים לראות עלייה משמעותית בעוצמת חמאס ביהודה ושומרון וגם בירדן. יש לזה משמעויות קטסטרופליות על אזור השרון ובקעת הירדן".
כמו שאתה מנתח את הדברים, יש סיכויים בכלל להגיע לשלב ב' בעסקה?
"יש, אבל הם זעומים. אין לנו כלים טובים להשתמש בהם בהמשך. מצרים וקטאר מתחייבות שהן יפעלו לשינוי המשטר בעזה, אבל זאת בדיחה מאוד עצובה. קטאר היא חמאס בהגדרה, ומצרים נהנתה כל השנים משליטתו של חמאס ברצועה. הם לא ינקפו אצבע כדי להחליף אותו".
"אנחנו הולכים לעסקה בתנאים רעים בהרבה מהעסקה הקודמת ומהמקום שבו היינו אמורים להיות, משום שהתנהלנו לא נכון בכמה מישורים", אומר פרופ' קובי מיכאל, חוקר במכון משגב למחקרי ביטחון וב־INSS. "בעסקה הראשונה לחמאס היה אינטרס מובהק לשחרר חלק ניכר מהחטופים, כי החזקת ילדים, זקנים ונשים בידיו הגבילה אותו מאוד. זו הייתה עצם בגרון שהוא שמח להיפטר ממנה. אבל פרט לכך היה צד נוסף: הוא הורעב. הם היו במצוקה קשה מאוד, לא נכנס כמעט סיוע הומניטרי, הם היו חנוקים, והם הופתעו מהיקפי התגובה של צה"ל. לכן היה ניתן לגבש את ההסכם ההוא. מאז כל הדברים האלה השתנו".
אתה מדבר בעיקר על הסיוע ההומניטרי.
"בוודאי. נכנס הרבה יותר מדי סיוע לרצועה, וחמאס הוא זה שהשתלט עליו. זה היה מהלך שהאמריקנים כפו עלינו, והיו לזה מחירים כבדים. לצד זה יש עוד דברים שהובילו לכך שקיבלנו עסקה גרועה בהרבה מהקודמת. החטופים שנותרו שם הם הרבה יותר אסטרטגיים לחמאס, וחמאס מרגיש, גם בעקבות הצורה שבה התנהלנו בסוגיה ההומניטרית, שהוא יישאר בצורה כזאת או אחרת הריבון ברצועה. מזמן היינו צריכים להשליט ברצועה שלטון צבאי, שהוא זה שיהיה אחראי על חלוקת הסיוע ההומניטרי, בדיוק כמו שכל דוקטרינה צבאית קיימת טוענת. את כיבוש השטח וטיהור השטח עשינו, אבל את האחיזה בשטח לא עשינו. השיטה של להיכנס ולצאת הייתה טעות מהיסוד. הייתה ציפייה שלא התבססה על המציאות, שכשאנחנו נצא חמאס לא ייכנס חזרה. כל בר דעת הבין שזה לא הגיוני".
יכולנו להתנהל אחרת?
"בנוגע לסיוע ההומניטרי נראה שלא, בדיוק כמו שאנחנו לא יכולים שלא לקבל את העסקה עכשיו כשטראמפ לוחץ עליה. החשיבות של ארצות הברית לביטחון הלאומי של ישראל עצומה. אני מזכיר לך שעדיין יש עלינו אמברגו נשק חלקי. ולצד זאת, עשינו דברים משמעותיים מאוד במלחמה, שינינו את פני המזרח התיכון, ואני רוצה להאמין שגם בעסקה הזאת יש סעיפים שיעמדו על הצרכים האסטרטגיים שלנו ויאפשרו לנו לעמוד בכל מטרות המלחמה".
איגרא חולק על מסקנת הסיום של פרופ' מיכאל: "לפי הפרטים שאנחנו מכירים על העסקה, המשמעות שלה היא אחת: 7 באוקטובר הבא יתרחש, ועד שהוא יגיע נצטרך להתמודד עם חמאס מתוגבר ביהודה ושומרון ובירדן. זה אסון".