שי אלון
שי אלוןצילום: ברוך גרינברג

מדינת ישראל נמצאת בנקודת מפנה היסטורית. אנו חיים במציאות שבה אשליות העבר וההתעלמות ממחיר השקט מתנגשות עם האיומים הבוערים שעל שולחננו.

שנים ששמענו הבטחות נחרצות על כך שלא נסבול "הפרה אחת" מצד אויבינו. אך למרות זאת מנהיגי ישראל, מראשי ממשלה ועד שרי ביטחון, הראו שהקווים האדומים אינם אדומים דיו במבחן המציאות. העדפנו שקט במחיר נסיגה.

אחרי השבעה באוקטובר הציבור הרגיש והבין זאת היטב – ההנהגה שלנו ובדרג הצבאי הבכיר העדיפו להסתמך על רגיעה זמנית במקום להתמודד עם הבעיה מהשורש. אין פלא שהוא מאבד אמון במנהיגות שאמורה להגן עליו ובצבא שלא עשה את מחויבותו הבסיסית. ברגע שהאיום פוחת מעט, ישראל חוזרת לאותם הרגלים מסוכנים של חוסר מעש ודחיינות.

השיבה הביתה: אופוריה שתעלה ביוקר

עם חזרת החטופים לביתם – כולנו נתרגש. זו תחושת אחדות טהורה שמחברת את כולנו. אבל השמחה הזו, ככל שהיא טבעית ומוצדקת, טומנת בחובה סכנה חמורה. האופוריה והשמחה עלולות לעוור אותנו מלראות את המחיר שאנחנו עומדים לשלם.

שחרורם של מחבלים רוצחים עם דם על הידיים הוא לא רק תשלום יקר – הוא השקעה מחודשת בטרור ביו"ש. אותם מחבלים לא יישבו בשקט. הם יחזרו ליהודה ושומרון, יקבלו רוח גבית, ויפעלו להוביל אינתיפאדה שלישית שתעלה בדם חפים מפשע. הערים הפלסטיניות ביו"ש (ג'נין, טולכרם, טובאס ודומיהן) הן עזה מבעבעת כמו הר געש פעיל. המלחמה צפה ועולה במרחב ומדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לחזור על הטעויות של פעם.

יהודה ושומרון: הפצצה המתקתקת

אם בעזה לא חסלנו עדיין את הטרור ואת החמאס, הרי שביהודה ושומרון אנו מתמודדים עם מציאות חמורה לא פחות. מחנות הפליטים בערים הפלסטיניות הפכו זה מכבר לבסיסים צבאיים לכל דבר. אחסון אמל"ח רב ומתקדם, תכנון פיגועים והוצאתם לפועל, לצד הסתה בלתי פוסקת נגד מדינת ישראל הם סימנים מעידים ותמרורים בוהקים על האיום שכבר עתה מתפוצץ מולנו. שחרורם של המחבלים בעסקת החטופים יהיה הגפרור שיצית אינתיפאדה שלישית. אותם רוצחים לא יחזרו לביתם לחיים שלווים. הם יחזרו להוביל, לחמש ולתכנן את הפיגוע הבא. 85% מהמחבלים המשוחררים חוזרים לטרור ורצח יהודים ואין סיבה שדבר ישתנה הפעם.

ישראל צריכה להבהיר בצורה חד-משמעית: הטרור ביהודה ושומרון חייב להיפסק. יש צורך בנוכחות צבאית משמעותית שתפרז את המרחב הפלסטיני, תיכנס לתוככי הערים, תפרק את מוקדי הטרור ותמנע חזרה של רוצחים לעמדות כוח. כל עיכוב בפעולה הוא הזמנה לטבח הנוראי הבא.

איראן: שורש הרוע

וכאן ההזדמנות לחסל את ראש הנחש. האיום האיראני הוא איום קיומי על מדינת ישראל. איראן היא מממנת את חמאס וחיזבאללה, היא שמזרימה מרץ, כסף ואמל"ח אל הזירות כולן – לבנון, עזה ויו"ש. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמתין. אם ניתן לאיראן להגיע ליכולת גרעינית מבצעית, נעמוד בפני סכנה קיומית ברורה ומיידית.

אבל איראן איננה רק איום – היא גם הזדמנות. העם האיראני שונה בתכלית מהמשטר הדתי ששולט בו. זהו עם חכם, משכיל ושוחר חיים נורמליים. אם נפעל בצורה חכמה, נוכל לא רק לנטרל את האיום הגרעיני והקיומי אלא גם לעורר שינוי פנימי שיפגע במשטר מבפנים ויפתח אפשרות לעתיד שונה עבור האזור כולו.

אנחנו עומדים בפני מבחן קריטי עם מספר פעולות מיידיות: נטרול הטרור בעזה ומניעת שיקומו בכל דרך. פעולה נחושה ביהודה ושומרון, פירוז השטח ומניעת אינתיפאדה שלישית. חובה לפעול נגד איראן – גם מבחינה צבאית וגם מבחינה דיפלומטית – כדי לנטרל את האיום הגרעיני ולעורר שינוי פנימי במדינה. זה הזמן שלנו להנהיג, לשנות ולהבטיח את עתיד מדינת ישראל.