הטור הבא יעסוק ביושב ראש מפלגת חד"ש חבר הכנסת איימן עודה. ליתר דיוק: הטור יעסוק בשאלה למה יהודים מעדיפים לעצום את העיניים או למצער לגלגל אותם כאשר דמותו של איימן עודה נחשפת לנגד עיניהם.
כאשר יצאה לדרך עסקת החטופים ביום ראשון השבוע, פרסם חבר הכנסת עודה בחשבון ה־X (טוויטר) שלו כך: "שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. כולנו נולדנו בני חורין". הפרסום עורר סערה רבתי. בלי לגמגם ובלי להתבלבל, עודה השווה בין שחרור החטופים לשחרור "האסירים", שהוא שם קוד למחבלים. הוא שמח על השחרור של החטופים ושל מחבלי הארגון שחטף אותם.
כאמור, הפרסום גרם לסערה גדולה. עיתונאי מחדשות 13 השיב לו: "תתבייש". עיתונאי אחר מכאן 11 הגיב: "תתבייש חלאה". חברת כנסת מיש עתיד כתבה לו: "אתה גועל נפש, תתבייש". עיתונאי מידיעות אחרונות צירף תמונה של בני משפחת ביבס שנחטפו, וכתב: "תתבייש". יושב ראש הנהלת מרצ החליט גם הוא לבקר את הפוסט כך: "השוואה מבישה איימן. מבישה". יועץ התקשורת של התנועה לאיכות השלטון, בוודאי תופתעו לקרוא, בחר גם הוא להגיב: "השוואה מתועבת. תתבייש". עיתונאי נוסף מ־Ynet צירף תמונה של רשימת "אסירים" שאמורה להשתחרר, וכתב לו: "על אלו אתה שמח ששוחררו? תתבייש לך. תומך טרור". יועץ פרלמנטרי של חבר כנסת ממפלגת העבודה כתב, אני יודע שאתם לא רואים את זה מגיע, "ציוץ והשוואה מבישים".
אני יכול למלא את כל הטור בציטטות שדורשות מחבר הכנסת עודה להתבייש. אבל אתם מבינים כמה זה מטומטם? אם היינו חוזרים במנהרת הזמן לוועידת ואנזה, שם הוחלט על הפתרון הסופי, האם הייתם צועקים על אייכמן "תתבייש לך"? האם הייתם משגרים מכתב למערכת, וכותבים "ריינהרד היידריך, על הרצח של היהודים האלה אתה שמח? תתבייש"? האם היינריך הימלר היה ננזף בסגנון: "השוואה מבישה בין יהודים לעכברים"?
סליחה על הצרפתית, אבל כמה אהבל אפשר להיות? למה אתם מבקשים מאיימן עודה להתבייש? האם אתם מבקשים גם ממוחמד סינוואר להתבייש? האם פעם ניסינו להציע לחסן נסראללה להתבייש? אם אדם עשה מעשה לא מוסרי ולא ראוי, התפתה ליצר הרע, נכון לדרוש ממנו להתבייש, ולגנות אותו על כך. אבל אם עולם הערכים של האדם כולל בתוכו תמיכה בטרור, אין טעם לדרוש ממנו להתבייש ולנזוף בו, ולהסביר לו ש"האסירים" הם מחבלים. אם הייתם רואים את חוטפי משפחת ביבס, הייתם דורשים מהם להתבייש? ברור שלא.
אם מישהו שמח על שחרור מחבלים, הוא לא מתבייש בכך. אתם גם לא צריכים להסביר לו מה ה"אסירים" הללו עשו. הוא יודע מה הם עשו. זאת הסיבה שהוא שמח על שחרורם. עולם הערכים שלו הפוך לגמרי מעולם הערכים שלכם. אם אתם נוזפים בו, מאוכזבים ממנו והמומים מההשוואה הלא טובה, אתם פשוט מסרבים להכיר בכך. אתם שבויים בקונספציה. למה אתם דורשים ממנו להתבייש? כי בעיני רוחכם, איימן עודה הוא פוליטיקאי ערבי מתון ורודף שלום, ואתם לא מצליחים להבין איך הפוליטיקאי המתון הזה פתאום מתבטא בצורה כל כך לא מתונה. אבל אתם הבעיה, לא הוא.
מחבלים חפים מפשע
24 שעות לאחר שגל הגינויים שצף וקצף ושטף את המערכת הפוליטית ואת התקשורת, הבין איימן עודה שהפעם לא יבליגו לו על מה שכתב, ולכן הוא פרסם פוסט מופרך לחלוטין על דבריו. למרבה הבושה (תתביישו לכם!), דבריו הנלעגים והמופרכים הצליחו לשכנע לא מעט מקהל קוראיו. הנה הדברים:
"אני מבין שאנשים רבים נפגעו מהציוץ שלי. הבנתי שלצערי שגם נפגעו משפחות חטופים שעם רובן אני בקשר הדוק ותמכתי במאבקן לאורך כל הדרך, וזה באמת מצער אותי מאוד. נקודת המבט שלי כפלשתיני אזרח ישראל שונה כנראה מנקודת מבטם של הרבה יהודים אזרחי ישראל. בעוד שניכר כי רבים מכם נוטים לראות בעיקר את הסבל היהודי, אני רואה וכואב את הסבל של שני העמים. זאת פשוט המציאות, לא רק שלי כי אם של כלל הערבים החיים במדינה. כשצפיתם בהתרגשות בצעירות החטופות, החפות מכל פשע, חוזרות לחיק אימהותיהן, גם אני צפיתי והתרגשתי. אבל אני גם ראיתי את השחרור של 90 אסירים, או, ליתר דיוק, אסירות וקטינים, נערים ונערות. אלה האסירים ששוחררו - האמת הפשוטה היא שלא שוחרר אף אדם שהואשם ברצח. רוב המשוחררים הפלשתינים באותו יום כלל לא הואשמו בדבר! צעירים וצעירות שישבו במעצר מינהלי בלי שנאמר להם אפילו במה הם מואשמים".
עודה הוסיף: "אני אדם החש את כאבכם, ואני גם חי ומרגיש את כאבו של עמי", וסיים את הפוסט בתחינה נרגשת: "אל תיכנעו לגל ההסתה והסילופים".
מדובר באוסף של שקרים מופרכים מיסודם. "אני גם ראיתי את השחרור של 90 אסירים, או, ליתר דיוק, אסירות וקטינים, נערים ונערות. אלה האסירים ששוחררו". מי שקונה את החרטוט הזה, יקנה מאיימן עודה כל מילה שהוא יוציא מפיו. אז בואו נדבר על רשימת האסירים ששוחררו בפעימה הזאת.
העיתונאי לירן תמרי כתב כך: "בפעימה הנוכחית לא שוחררו רוצחים, אבל חלק מהמחבלים ניסו לרצוח ולא הצליחו. בין האסירים הקטינים הבולטים ניתן למנות מחבל שזוהה רק בראשי התיבות א.ז. – בן 17 משכם שביצע פיגוע ירי בשייח' ג'ראח שבמזרח ירושלים ב־18 באפריל 2023. בפיגוע, שבוצע מטווח קצר לעבר רכב נוסע, נפצעו שני נוסעים באורח בינוני וקל. מחבל קטין נוסף, מ.ע. בן 15 ותושב מזרח ירושלים, ביצע ב־28 בינואר 2023 – כשהיה בן 13 – פיגוע ירי בעיר דוד בירושלים, שבו נפצעו אב ובנו במצב קשה ובינוני".
תמרי מוסיף ומציין כי בין המחבלות ששוחררו נמצאת עבלה סעדאת עבד אל־רסול, אשתו של מנהיג החזית העממית אחמד סעדאת, מתכנן רצח השר רחבעם זאבי. מלבדה שוחררה גם נואל מוחמד מחמוד עבד פתיחה, בת 23 ממזרח ירושלים ואזרחית ישראלית. ב־21 בפברואר 2020 ביצעה פיגוע דקירה בארמון הנציב בירושלים, שבמהלכו נפצע אזרח ישראלי באורח קל. עוד מחבלת ששוחררה היא סגא עמאד קעד דראגמה, בת 20 מאזור השומרון, שניסתה לדקור חייל בחווה 7 בבקעות ב־21 באוגוסט 2024. ברשתות החברתיות תיעדה את כוונתה "למות מות קדושים", ונעצרה לאחר ניסיון הפיגוע.
על השחרור של הנבלות הללו איימן עודה שמח. עודה כתב כי "האמת הפשוטה היא שלא שוחרר אף אדם שהואשם ברצח". הוא לא משקר. אבל הסיבה היא שניסיון הרצח של המחבלים הללו כשל. הנערים והנערות הללו רק פצעו אנוש, רק דקרו קשה, רק הותירו אנשים נכים, ירו באופן לא מדויק. רק קראו לבצע פיגועי התאבדות.
אבל רשימת 90 ה"אסירים" כוללת גם את ח'אלדה ג'ראר, מנהיגת ארגון החזית העממית לשחרור פלשתין. בשלהי 2015 הודתה ג'ראר במסגרת הסדר טיעון בכמה עבירות, ובכלל זאת הודתה בעבירת הסתה לאחר שבמסגרת עצרת של ארגון החזית העממית לזכרו של אבו עלי מוסטפא, ממייסדי ארגון הטרור, נשאה ג'ראר נאום נגד "הכיבוש הישראלי", ובו קראה לחטוף חיילים ישראליים בעבור "הרמת ראש החזית העממית" ולטובת מיקוח ושחרור אסירים פלשתינים, בראשם אחמד סעאדאת, מראשי ארגון החזית העממית גם כן ומי שהוביל את רצח השר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל. העיתונאי אסף גיבור תיאר אז כי שופטי בית המשפט הצבאי בעופר כיבדו את ההסדר בינה ובין התביעה הצבאית וגזרו עליה 15 חודשי מעצר לריצוי בפועל.
רוצים לנחש מי קיבל את פניה ביוני 2016 כאשר יצאה מהכלא? יושב ראש הרשימה המשותפת חבר הכנסת איימן עודה, שטען שהיא לוחמת חופש אמיצה. אותה "לוחמת חופש אמיצה" נעצרה שוב ושוב לאחר מכן והוחזקה במעצר מינהלי. בהמשך גם נגזרו עליה שנתיים נוספות של מאסר במסגרת הסדר טיעון על עמידתה בראש ארגון הטרור, שבינתיים הספיק גם לרצוח את רינה שנרב הי"ד ולפצוע את בני משפחתה.
אז זו הפסולת האנושית שעל שחרורה שמח איימן עודה. הוא גם שמח על שחרורה של אחותו של בכיר החמאס סאלח אלערורי, שחוסל בביירות במהלך המלחמה. נגד דלאל אלערורי הוגש לפני שנה כתב אישום, ויוחס לה כי בשנתיים האחרונות העבירה לחמאס כספים שאחיה ואנשיו השתמשו בהם למטרות שונות. בנוסף לכך, ב־7 באוקטובר התראיינה לכמה כלי תקשורת והשמיעה דברי הסתה שזכו לסיקור רב. במקרה, אגב, גיסי היה זה שעצר אותה במסגרת שירות המילואים שלו בהכוונה של השב"כ.
מפלגתו של איימן עודה תומכת שוב ושוב בטרור. זה לא רק איימן עודה פרסונלית. חברת מפלגתו, אעידה תומא־סלימאן, התבטאה כך: "כל עוד יהיה כיבוש, תמשיך להיות התנגדות לכיבוש. כל עוד לעם הנכבש לא יהיה ביטחון, גם לכובש לא תהיה". בעבר היא טענה כי "עוד זוועה של הכיבוש בחסות הקורונה - צה"ל מרסס פלשתינים במחסום קלקיליה בחומר לא ידוע. אסור להתעלם מהזוועות שמבוצעות בחסות המשבר". באוקטובר 2022 הביעה תומא־סלימאן תמיכה בארגון הטרור 'גוב האריות'. לאחר מבצע שבו חוסלו חמישה מחבלים, כתבה חברת הכנסת כך: "העם שלנו הפלשתיני נפרדים מהשהידים שלו". בפוסט בחשבון הפייסבוק שלה היא כתבה: "שכם נפרדת היום מהשהידים שלנו, העם הפלשתיני שלנו נפרד מהשהידים שלו. ככל שהכיבוש מגביר את פשעיו, ההתנגדות עלתה. שיעור חשוב בהיסטוריה של אנשים".
מזכ"ל חד"ש סימן "לייק" שמהלל את החמאס לאחר עסקת החטופים הקודמת, שבמסגרתה שוחררו מאות מחבלים זוטרים בנובמבר 2023. הטקסט היה "לכל טיפת דם, לכל גוף מאובק, לכל פצוע, לכל מי שאיבד את אהוביו, ביתו וכספו, ולכל הנצורים שננטשו ולאבירינו השולפים את נשקם, אלה שמטפסים על הטנקים של האויב ושעומדים בראש מיטב בניה של האומה הזאת". אותו מזכ"ל חד"ש במסגרת העסקה הקודמת גם שיתף פוסט של חגיגות השחרור של מלק סלמאן, טרוריסטית של ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי, שהורשעה בגין ניסיון רצח.
די להזכיר כי מפלגת חד"ש גינתה את ההחלטה להכריז על חיזבאללה כארגון טרור. כאשר הטרוריסט זכריא זביידי נמלט מבית הסוהר יחד עם חמישה מחבלים נוספים, מפלגת חד"ש התמוגגה מאושר על ההימלטות של האסירים הפוליטיים מבית הכלא של הכיבוש. לאחר תפיסת ארבעה מתוך ששת האסירים שנמלטו, כתב חבר הכנסת איימן עודה כך: "אם שישה אסירים הצליחו לפרוץ את הכלא הצר והצפוף, אז מיליונים מהעם הפלשתיני יכולים לעצור את הכיבוש - כך שהאנשים ישוחררו והאסירים ישוחררו".
איך להערכתכם סבור איימן עודה שהאסירים ישוחררו? האם ייתכן שהוא מנסה לרמוז, לא מאוד בעדינות, על כך שהעם הפלשתיני יעצור את הכיבוש באמצעות טבח וחטיפה המונית כמו שאכן התרחש ב־7 באוקטובר? ולמה בכלל הוא כל כך רוצה לראות את הרוצחים (או את אלו שניסו וכשלו) הללו מחוץ לכלא? מילא שהוא רוצה לסיים את הכיבוש, אבל למה כל כך חשוב לו לראות את "האסירים" משוחררים? האם ייתכן, רק ייתכן, אולי, שמא, אני רק מעלה אפשרות – שאיימן עודה פשוט תומך בטרור הלאומני נגד ישראל?
אני ראיתיו
בית המשפט העליון הכשיר שוב ושוב את תומכי הטרור ואיפשר להם להתמודד לכנסת, בניגוד לחוק יסוד הכנסת הקובע כי "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל".
חברי הרשימה המשותפת לא ממש מתאמצים להסתיר את השקפותיהם, אבל בית המשפט העליון לאורך עשרות שנים בוחר לעצום את עיניו. השופט דוד מינץ מתח ביקורת על עמיתיו לכס השיפוט על עצימת העיניים הזאת. כך הוא כתב בעמדת היחיד שלו ביולי 2019: "פרשנות חבריי הן באשר לפסילתו של מתמודד בודד והן באשר לפסילתה של רשימה, בעילה של תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ובעילה של שלילת קיומה של המדינה כיהודית, מעמידה את דברי המחוקק כתיאורטיים בלבד".
מינץ השווה את עמדתם לדין הגמרא על בן סורר ומורה ולעיר הנידחת, וכתב: "התנאים שנקבעו לקיום יסודות העבירות כה נוקשים עד אשר הגמרא אומרת כי בן סורר ומורה 'לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? דרוש וקבל שכר' וכי עיר הנידחת 'לא הייתה ולא עתידה להיות, ולמה נכתבה? דרוש וקבל שכר'. ברם, לצד דעה זו קיימת באותו מקום דעתו של רבי יונתן הסובר שאין המדובר בעניינים תיאורטיים, והאומר לגבי בן סורר ומורה כי 'אני ראיתיו' ולגבי עיר הנידחת 'אני ראיתיה'. מדובר בעניינים מעשיים שהיו ושעתידים להיות. בדרך משל, דברים אלו נכונים גם לגבינו. אף אני אומר בקול ברור וצלול: 'אני ראיתיו' ו'אני ראיתיה', ולא נתונה לנו האפשרות לעצום עינינו מלראות".
בית המשפט העליון עוצם את עיניו. התקשורת עוצמת את עיניה. רבים מדי בשמאל הישראלי עוצמים את עיניהם. איימן עודה זועק את דעותיו הקיצוניות במשך שנים ארוכות, ונתתי כאן דוגמאות ספורות מתוך רשימה בלתי נלאית, אבל הם פעם אחרי פעם המומים ומאוכזבים מדעותיו, כי הוא "הערבי המתון". לא, הוא לא. זה רק בראש שלכם. כן, זה עצוב מאוד שאפילו המפלגה הערבית שבאופן מסורתי נחשבה הכי "מתונה" תומכת בטרור. אבל זו לא סיבה לשכנע את הדג שהוא חתולה. הדג יישאר דג גם אם תגידו לו שזה לא מתאים לו כי הוא בכלל חתולה. עצימת העיניים הזאת מסוכנת. על כך בוכה הנביא: "שמעו נא זאת עם סכל ואין לב, עיניים להם ולא יראו". ועל כך באמת צריך להתבייש.
לתגובות: [email protected]