במקומות רבים בדברי חז"ל נזכר שנבואה יכולה להיות רק בארץ ישראל. במדרש הספרי על הפסוק: נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך הויה א.לוהיך (דברים יח טו) אומר הספרי: מקרבך, ולא מחוצה לארץ. מאחיך, ולא מאחרים.
הרמב"ן בפרושו על פסוק זה כתב: טעם מקרבך, לרמוז שאין נבואה אלא בארץ ישראל.
הנצי"ב בפסוק זה כתב תוספת הסבר: פירוש: בחוצה לארץ לא ינבא עד שיבוא לארץ ישראל. כלומר, לדברי הנצי"ב כוונת הפסוק לומר שגם נביא שנחה עליו רוח הנבואה בחוצה לארץ אסור לו להינבא עד שיבוא לארץ ישראל.
בדומה לזה נאמר במדרש המכילתא בתחילת פרשת בוא: עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדיברות. משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות.
כלומר, המכילתא מניחה הנחה סמויה שנבואה אפשרית רק בארץ ישראל. אז אם כן איך התנבא משה בחוצה לארץ? ועל כך עונה המכילתא שבזמן נבואת משה עדיין לא נבחרה ארץ ישראל. לפיכך יכול היה משה להתנבא במצריים.
תשובה זו מעלה את השאלה הרי יש עוד נביאים רבים שהתנבאו בחוצה לארץ? ומשיבה המכילתא שהנביאים שבחו"ל נבאו בזכות אבות. וגם אז נבאו בחוצה לארץ רק במקום טהור שליד מים.
תרוץ נוסף של המכילתא שמי שכבר היה בארץ יכול להתנבא ויחזקאל בן בוזי יכול היה להתנבא גם בחו"ל ובתנאי שיתנבא מחוץ לעיר, בבקעה.
לאור דברים אלו מסבירה המכילתא את בריחתו של יונה לתרשיש. הרי אי אפשר לברוח מפני ה' ואיך יתכן שנביא לא הבין זאת? ומשיבה שיונה ברח לחוצה לארץ כיון שאין נבואה בחוצה לארץ ואז אי אפשר יהיה לנבא אותו כי שם אין השכינה נגלית.
גם בתלמוד הבבלי מסכת מועד קטן (דף כה) נאמר שאי אפשר להתנבא בחו"ל. ושואלת הגמרא מיד הרי יחזקאל בן בוזי התנבא בבבל? ומשיבה שכתוב: היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים, מאי היה? שכבר היה. דברים אלו תואמים את דברי המכילתא שלעיל שיחזקאל כבר התנבא באר ולכן נמשכה נבואתו גם בבל.
אומנם רש"י מביא פרוש נוסף האומר שנבואה לשעה יכולה להיות גם בחו"ל. אם כן יש לפנינו שורה ארוכה של החרגות.
כפי הנראה משום כך לא הביא הרמב"ם בהלכות יסודי התורה את הדין שאין נבואה בחו"ל. כיון שיש מספר גדול של יוצאים מן הכלל, מקומות יוצאים מן הכלל, זמנים יוצאים מן הכלל, לכן אין טעם להביא כלל זה.
אומנם ר' יהודה הלוי בספרו הכוזרי (מאמר שני יד) כותב שכל מי שנתנבא לא נתנבא כי אם בה או בעבורה. לפיכך, אברהם נתנבא כדי לקבל את הציווי ללכת אליה, ויחזקאל ודניאל היו קודם בארץ ואחר כך נתנבאו בבבל וגם בבבל נתנבאו בעבור ארץ ישראל ונבואת ירמיה במצרים משום שהחל להתנבא בארץ ישראל וגם במצריים התנבא בעבור ארץ ישראל. את נבואת אדם הראשון ר' יהודה הלוי מסביר בכך שהתנבא בארץ ישראל. ואת נבואת משה אהרון ומרים הוא מסביר שהיא החלה בארץ ישראל כי מדבר סיני ומדבר פארן הם בגבולות ארץ ישראל. (הסבר אחרון זה זה אינו תואם את דברי המכילתא לעיל)
עדות מעניינת ביותר על כך שליהודים בכל הדורות היה ברור שנבואה יכולה להיות רק בארץ ישראל יש לנו מהעימות בין יהודי מדינה למוחמד.
פרשן קוראן קדום בשם מקתאל בן סולימן (מת בשנת 767 לספירת הנוצרים) מפרש את הפסוק הקוראני – הם כמעט סלקו אותך מן הארץ (סורה 17 איה 76) שפסוק זה נאמר למוחמד בגלל חי אבן אח'טב.
חיי בן אח'טב הכהן היה ממנהיגי השבט היהודי נצ'יר . כאשר היגר מוחמד למדינה והחל לטעון טענות נבואה אמר לו חיי אבן אח'טב:
מחמד, אתה יודע שארץ זו אינה ארצם של הנביאים. אלא א' שאם (ארץ ישראל) היא ארצם של הנביאים. מתי ראית שאללה שולח נביאים אל תהאמה (חבל ארץ בחצי האי ערב הכולל את מכה נג'ראן ומגיע עד צנעא)? אם אתה אכן נביא צא לשם. או שמא אתה חושש מהביזנטים?
בזמן שנערך ויכוח זה הביזנטים היו בתהליך של כיבוש הארץ מחדש מידי הפרסים שכבשו אותה מידי הביזנטים למשך כעשר שנים. לפיכך מוסיף חיי בן אח'טב הערה לגלגנית זו כלפי מחמד.
מוחמד לקח ללב את דבריו של חיי אבן אח'טב ופנה ללכת לא' שאם. אולם לדבריו בהמתינו לחבריו כדי שיצטרפו אליו למסע, נגלה אליו המלאך גבריאל ואסר עליו ללכת לא' שאם. ולפיכך חזר מחמד למדינה.
האירוע הזה התרחש בתקופה עמומה בתולדות ישראל שאנו קוראים לה תקופת הסבוראים. תקופה זו התרחשה אחר חתימת התלמוד הבבלי ולפני תחילת תקופה הגאונים. בערך סביבות ד' ת' לבריאת העולם, 625 למניין הנוצרים.
כיהודים חשובות לנו שתי נקודות מהסיפור הזה:
ראשונה, הסיפור הזה מראה שליהודים בחצי האי ערב בימי מחמד היה מובן מאליו שנבואה יכולה להיות רק בארץ ישראל. או כניסוחו של ר' יהודה הלוי: "בה או בעבורה". וכפי שמסביר הנצי"ב שגם מי שנחה עליו הנבואה בחו"ל עליו ללכת קודם לארץ ישראל כדי שיוכל לספר על נבואתו. והבנה זו הייתה ברורה ומופנמת אפילו באזור שנמצא אי שם בקצוי העולם היהודי דאז.
שניה, מסגד אל אקצא שאליו נסע מוחמד אינו יכול להיות הר הבית שלנו. כיון שלדברי מחמד המלאך גבריאל אסר עליו להיכנס לארץ ישראל.
הכותב הוא סופר סת"ם, בעל תואר שני במזרח תיכון, אוניברסיטת אריאל.
לתגובות: Elizorrsegal3@gmail.com