החדירה של המחבל לבסיס צה"ל בתייאסיר, מן הסתם, תיחקר לעומק בידי צה"ל, כדי לנסות ולתת תשובה לשאלה שמטרידה הבוקר כל תושב ישראל: איך קרה שדווקא בתקופה של רגישות ביטחונית כה גבוהה ביהודה ושומרון, כאשר כוחות צה"ל נמצאים במלחמה יזומה נגד הטרור בדיוק באותו איזור של צפון השומרון, נוחל מחבל בודד כזאת הצלחה של חדירה לבסיס צה"ל ופגיעה בלוחמים.
הסכנה הגדולה איננה החיקוי של המעשה – בכל בסיסי צה"ל, מן הסתם, תוגברה מהבוקר העירנות והשמירה, כך שסיכוי למחזר הצלחה כזו הוא קלוש מאד. הסכנה היא הרוח וההתלהבות שהמעשה יפיח בציבור הערבי ביו"ש. ולכך יש לנו כבר ניסיון מר, מלפני 38 שנים.
בד' בכסלו תשמ"ח, 25 בנובמבר 1987, התרחש האירוע המוכר כ'ליל הגלשונים'. שני מחבלים מארגונו של אחמד ג'יבריל, 'החזית העממית לשחרור פלשתין - המפקדה הכללית', יצאו מלבנון לעבר צפון ישראל על גלשני אוויר. אחד המחבלים נחת בטעות צפונית לכפר יובל, כ-300 מ' בתוך רצועת הביטחון ונהרג על ידי כוחות צה"ל, אך המחבל השני הצליח לחדור לתחום ישראל, ונחת בשדה קוצים ממזרח לקריית שמונה, בסמוך למנחת המסוקים גיבור.
הוא הגיע לכביש ליד המחנה, סמוך לקריית שמונה, וירה לעבר רכב שנסעו בו קצין וחיילת. הקצין נהרג והחיילת נפצעה. אחר כך מיהר המחבל אל הבסיס. השומר שבשער המחנה נטש את עמדת הש"ג ומיהר לברוח כשראה את המחבל מתקרב לקראתו. המחבל עבר את עמדת הש"ג הנטושה ופתח בירי לעבר האוהלים והמבנים. הוא הצליח להרוג שישה חיילים ולפצוע שבעה, לפני שנהרג בידי אחד מחיילי הבסיס, האפסנאי גדעון בשארי, שאף נפצע במהלך האירוע.
זו היתה הפעם הראשונה שארגון טרור פלשתיני כלשהו, תקף בסיס צבאי ולא גוף אזרחי, יישוב או אוכלוסייה. האירוע, שבו מחבל יחיד מצליח לחדור לבסיס צבאי בקו הקדמי ולעשות בו כבתוך שלו, היכה בהלם את הציבור ועורר גל של מאמרי ביקורת על רשלנותו של הצבא.
הרמטכ"ל רב אלוף דן שומרון אמנם הדיח מתפקידו את מפקד חטיבת הנח"ל שהופקדה על המחנה, אך היחיד שהועמד לדין ואף נידון לשנה וחצי מאסר, היה השומר שעמד בשער ('הש"ג') שנס על נפשו מהעמדה, ברגע שראה את המחבל מתקרב אליו.
העיתונות ראתה בהעמדתו לדין אות לטיוח הפרשה ולבריחת הפיקוד העליון מאחריותו הכוללת. האירוע הזה יצר את המושג 'תסמונת הש"ג', מטבע לשון מקובל כשרוצים לתאר מצב שבו דרגים גבוהים יוצאים נקיים ממחדל שבאחריותם, והאשמה נופלת על דרגים זוטרים.
העובדה שמחבל פלשתיני מצליח לחדור לבסיס צה"ל ולרצוח חיילים ללא הפרעה, עודדה גם את האוכלוסייה הפלשתינית. הפגיעה הבוטה בדימוי המרתיע של צה"ל, הייתה אחד המאיצים לפרוץ האינתיפאדה הראשונה ביש"ע שבועיים אח"כ, ולאובדן השליטה של ישראל בשטחים אלו בפועל, התפתחות שהובילה בסופו של תהליך להסכם אוסלו ולמסירת חלקי ארץ-ישראל לשליטה פלשתינית עצמאית.
נסיגה שתוצאותיה לטווח רחוק היו טבח שמחת תורה אשתקד, וגם היכולת של מחבל פלשתיני לחדור לבסיס צבאי בצפון השומרון. הדרך מתסמונת הש"ג לאינתיפאדה ולאוסלו לא הייתה ארוכה.