טור זה נכתב שעות מספר לאחר הדברים ההיסטוריים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על עידוד הגירה מעזה.
אני זוכר שבימים שבהם העליתי את הרעיון, התקשורת הישראלית לא הפסיקה ללעוג, השמאל לא הפסיק לתקוף, וגם חבריי בממשלה לא תמיד הבינו מה אני רוצה מהם.
"הזוי", "משיחי", "קיצוני", "מנותק" - אלה הן רק חלק מה"מחמאות" שקיבלתי באותה תקופה, אבל עכשיו לא עת לסגור חשבונות אלא לאמץ את התוכנית, לחבק אותה, וליישם אותה.
דברי טראמפ מגיעים בדיוק בזמן. ישראל הרימה דגל לבן בעזה, ושעטה לעבר שלב ב' של העסקה שכולל סיום סופי של המלחמה ושחרור כל המחבלים הרוצחים מהכלא הישראלי, ולא, אל תטעו בחמאס - אפשר להגיד על מנהיגיו כל דבר: הם נאצים, רוצחים, חלאות אדם, אבל דבר אחד הם לא, הם לא מטומטמים.
חמאס הסכים לעסקה בידיעה ברורה שישראל הולכת לסיום המלחמה ולמעשה להנצחת המצב בעזה. בימים האחרונים יותר ויותר דיברו על מודל לבנון, שהוזכר בהקשר של פשיטות ומבצעים שבישראל מתכננים לעשות בעזה ביום שאחרי. אלא שהמודל הרבה יותר קשה וחמור. כמו בלבנון, ישראל תכננה שבעזה תשלוט ממשלה אחרת, אלא שכמו בלבנון ישראל ידעה שתקבל ארגון צד שלמעשה ינהל את המדינה והוא זה שישלוט בה בפועל. כך היה בלבנון שעה שלכאורה ממשלתה ניהלה את האזור, אך למעשה חיזבאללה הוא זה ששלט בכיפה. כך תכננו תומכי העסקה בישראל לאפשר לחמאס לנהל את עזה בפועל, כאשר בפרונט תעמוד ישות אחרת.
העסקה המופקרת הביאה את מדינת ישראל לקורלס. את האמת יש לומר, אותם מחבלים ארורים שמדינת ישראל הבטיחה להשמיד, למוטט את הארגון שלהם, גם צבאית וגם אזרחית, הם הם ששולטים היום בעזה. זה לא רק מאות המחבלים שאנחנו רואים מסתובבים ברחובות עזה עם אותם סרטים ירוקים על מצחם, זה לא רק 600 משאיות סיוע ביום שבעזרתן הופכים את כל האוכלוסייה האזרחית בעזה, שממילא אוהדת את חמאס, להיות תלויה בחמאס, זה לא רק חזרת הטויוטות הלבנות, תמונות שמצמררות כל ישראלי, אלא ההבנה וההכרה ברחבי העולם: חמאס חזר לעזה, והוא בעל הבית שם. ואולם הפגישה המדינית בבית הלבן, השלטון החדש בארצות הברית וכמובן דבריו האחרונים של הנשיא טראמפ מלמדים שיש דרך אחרת ושאפשר ליישם אותה. הגירתם של תושבי עזה היא אירוע מהותי שיסמל את הניצחון על חמאס, יאפשר לאותם תושבים מעזה עתיד טוב יותר במדינות אחרות, ויאפשר לנו להגיע לניצחון המוחלט.
בישראל יש מי שעבד על תוכניות להוציא את ההגירה מרצון אל הפועל, אלא שכעת לפי דבריו של טראמפ צריך לתקף את התוכניות מחדש, להרחיב אותן ולהציב אותן בראש סדר העדיפויות בישראל.
הנשיא טראמפ צריך להיות מודל לימין גם בשאלה איך צריך לשלוט. מנהיג העולם החופשי, נשיא הדמוקרטיה הגדולה בעולם, מלמד את כולם מה היא דמוקרטיה. הציבור האמריקני בוחר בו, והציבור יקבל אותו ואת המדיניות שהבטיח: לא פקידים שלא נבחרו ינהלו את המדינה כרצונם. מי שלא מתיישר הולך הביתה, ואת המדיניות שלו הוא אומר בקול, בלי לגמגם ובלי להתנצל.
ממשלת ישראל צריכה להסתכל על הנשיא טראמפ ולראות בו דוגמה. רפיסות הממשלה מול היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה היא אות קלון של משילות. העובדה שהיא לא נשלחה ביום הראשון לכהונתה של הממשלה הזאת הביתה היא אם כל חטאת. כל התירוצים וההסברים על הקשיים בפיטורים אינם מצדיקים את המשך כהונתה אלא בדיוק להפך, הם מגלים ומהדהדים עד כמה הממשלה חלשה וחושפים שהשליטים האמיתיים בישראל נמצאים במסדרונות צאלח א־דין בירושלים.
הגיעה השעה שיחד עם אימוץ תוכנית טראמפ תאמץ ישראל את שיטת המשילות שלו, ויפה שעה אחת קודם. מכל מקום, עת חדשה הגיעה. דברי טראמפ מעניקים הזדמנות ענקית, ואסור לישראל לפספס אותה.
הכותב הוא חבר כנסת ויושב ראש מפלגת עוצמה יהודית