אילן ביטון, מנכ"ל אולפנת דולב, גדל בבית עם שבעה אחים ועוד חמישה מאומצים והוא זוכר את התקופה הזו כאחת המאושרות בחייו.
"אמנם לא היה הרבה בפן החומרי. ממש להסתדר עם מה שיש, אבל מצד שני הבית היה מלא בחוםף אהבה, תמיכה והכלה. למדנו להסתדר עם מה שיש והסתדרנו נהדר", נזכר ביטון.
לפני 26 שנים קיבל על עצמו את ניהול האולפנה שלקחה על עצמה את משימת החינוך והקידום של בנות דתיות שנשרו או נפלו ממסגרות אחרות. "מדובר בעצם בנערות מסיכון מקצה הרצף, שמגיעות מכל רחבי הארץ לאחר שלא הצליחו להשתקם בקהילה, לרוב בגלל פוסט-טרומה מאוד מורכבת. מתוך 130 הנערות כ-70% הן אחרי אשפוזים ופגיעות עצמיות. הן באות אלינו כמוצא אחרון.
הן לומדות בבית הספר לחינוך מיוחד שמתמחה בטיפול בנערות בסיכון. הצוות המטפל הוא מעורר עוצמות והתרגשות מטורפת שיחד אנחנו עושים את המשא המורכב והמאתגר הזה. אנחנו בעצם החלופה ההורית ועלינו לדאוג לכל המורכבות הרגשית והנפשית שלהן. הפוטנציאל של הבנות הוא אדיר והשמיים הם הגבול".
אחד הזעקות שהוא מבקש להשמיע היא זעקת המדריכים בפנימיה שמרוויחים שכר נמוך במיוחד. "הצוות המקצועי, המדריכים, מורכב מאנשים שעובדים מסביב לשעון, עושים עבודה של שליחות ממש ולצערי מרוויחים שכר נמוך וכ-50 מהם עוזבים במהלך השנה. ח"כ יצחק קרויזר מסייע לנו אבל כרגע הפיתרון עדיין לא נראה באופק.