שגיא דקל-חן השתחרר היום (שבת) משבי חמאס בעזה, אחרי 498 ימים בתופת. "אתה אלוף שלי", אביטל אשתו אמרה לשגיא בחיבוק הראשון שלהם.
שגיא אמר: "גיבורות אתן, איך שמרתן עליי". אביטל שאלה: "אתה זוכר איך קראת לה?", כשהיא מתכוונת לבתם השלישית, איתה הייתה בהיריון ביום החטיפה, "מזל", שגיא השיב. "אז ככה קוראים לה". שגיא שאל בפליאה: "מזל?", ואביטל ענתה: "קוראים לה שחר מזל". שגיא אמר: מושלם, איזה שם".
"אנחנו מתרגשים מאוד-מאוד, התגעגענו כל כך", אמרה קודם לכן בת משפחתו, "זו הקלה ענקית לראות אותו עומד על הרגליים, הוא נראה טוב והעיקר שהוא פה. אנחנו מאושרים, הדופק גבוה, רוצים לחבק אותו כבר". אביטל הגיבה לשחרור של בעלה: "איזה חתיך!", והמשפחה הנרגשת פתחה בקבוק שמפניה.
בריאיון לקשת, לפני המפגש ביניהם, אמרה אביטל: "אין דבר יותר רומנטי מאשר לבשר לי ביום האהבה שהאהבה שלי חוזרת הביתה. אני מתחילה תקופה חדשה עם שגיא בישראל, אחרי 21 שנה ביחד. אבקש ממנו סליחה שזה לקח כל כך הרבה זמן", אמרה והזכירה: "יש עוד חטופים שהילדים הקטנים שלהם מחכים להם בבית". במקביל, אחיותיו של שגיא הגיעו למתחם המשפחות בבית החולים שיבא.
"שגיא שלנו בבית. חבר, בן, בן זוג ובעיקר אבא והוא חזר", מסרה משפחתו אחרי שחרורו, "כמעט 500 ימים הוא היה כל כך רחוק ועכשיו סוף-סוף הוא על אדמת ישראל, איתנו. בשעות הקרובות הוא יחל את תהליך השיקום, הוא יפגוש את הבנות את גלי ובר ויכיר לראשונה את בתו הקטנה, שחר, שנולדה כשהיה בשבי. הלב כואב על כל מה שהחמיץ אך עכשיו הוא כאן, שלא כמו רבים אחרים". במשפחה הודו לכל מי שהיה שותף במאבק להשבתו של שגא, וביקשו להדגיש: "יש עוד משפחות רבות שמחכות ליקיריהן, וילדים רבים שמחכים לאבות שלהם, אנחנו נמשיך לפעול עד שאחרון החטופים יחזרו הביתה, זו חובתנו".