מישהו יכול להסביר, למה ישראל משחררת עצורים עזתים חיים תמורת חללים? למה לא יכולנו לעמוד על העיקרון של חיים תמורת חיים, חללים תמורת גופות?
עם כל החשיבות של הבאת כל יהודי לקבר ישראל, שאני לא מזלזל בה, במציאות הנוכחית אין שום בהילות בהחזרת גופות חטופים. כל הטיעונים הנכונים לגבי ההכרח להוציא את החטופים ממרתפי החמאס בהקדם האפשרי, לא תופסים לגבי מי שאינם בחיים.
החללים אינם סובלים חרפת רעב או כל סבל אחר, שום מחלה לא מסכנת אותם הם לא כבולים באזיקים, לא נפגעים מהעדר אור השמש. הם לא סופרים את הדקות והשניות עד לשיחרור שלהם. החללים הם צדיקים שנמצאים כעת בגן עדן - הם לא סובלים ייסורי גיהינום כמו החטופים החיים.
נכון שהבאת כל יהודי לקבר ישראל היא מצווה מהחשובות ביותר. עד היום אנו מברכים את ברכת 'הטוב והמיטיב' על היום שבו הרוגי ביתר הובאו לקבורה, בט"ו באב. אבל שאלת המחיר חשובה לא פחות. בשביל החזרת גופות של חטופים אסור לשלם שום מחיר.
עצם הכנסת החזרת חללים לעסקת שיחרור החטופים, היא טעות אסטרטגית של מדינת ישראל. אנחנו מבזבזים נכסים שיכלו לשמש לשחרור חטופים חיים, תמורת החזרת חללים.
ממשלת ישראל שגתה בענק, כשהסכימה מראש לנוסחה הבעייתית של 'שחרור כך וכך חטופים, חיים או מתים'. לא - לא חיים או מתים. רק חיים. את החללים היינו חייבים לדחוק לסוף הרשימה, תוך כדי הונאת החמאס כאילו אין משימה חשובה מזו ובסוף נשלם כל מחיר תמורתם. אחרי שחרור כל החטופים החיים, אפשר היה להיכנס למשא ומתן חדש על החזרת החללים, או חידוש המלחמה - בלי שום חשש לפגיעה בחיי ישראלים חטופים.
ממשלת ישראל, ובצדק, סירבה בעשור האחרון לשלם מחירים אנושיים תמורת החזרת הלוחמים הגיבורים החללים הדר גולדין ואורון שאול ה' יקום דמם. החזקתם בידי החמאס לא יצרה שום בהילות.
גם המשפחות, ייאמר לשבחן, שניהלו מאבק מול הממשלה להבאתם לקבר ישראל, לא דרשו שהמחיר יהיה שחרור מחבלים. אורון שאול הוחזר לבסוף במבצע צבאי. כך ראוי שיהיה גם עכשיו.