ביום ראשון הבא ילכו אזרחי גרמניה לקלפיות, בבחירות גורליות שיקבעו כיצד תראה גרמניה בשנים הקרובות.
פרשנים פוליטיים צופים כי מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" תזכה בהצלחה חסרת תקדים בעקבות התנגדותה להגירה מוסלמית לגרמניה, וגם בעקבות התמיכה הפומבית שהביע בה אילון מאסק, שגם הופיע בשידור וידאו באחת מעצרות הבחירות שלה.
המפלגות הגדולות שיתמודדו בבחירות הן "המפלגה הסוציאל דמוקרטית" של הקנצלר אולף שולץ, ומולה איחוד של המפלגות השמרניות "הנוצרים-דמוקרטים" יחד עם המפלגה ה"נוצרית-סוציאלית". עוד יתמודדו מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" ומפלגת הירוקים, שכולם גם העמידו מועמד לתפקיד הקנצלר. עוד מפלגות שמאל ובהן "הדמוקרטים החופשיים" או מפלגת לינקה השמאל קיצונית נחשבות כבעלות סיכוי נמוך לזכות במושבים בפרלמנט הגרמני.
הסקרים האחרונים מצביעים על יתרון למפלגת האיחוד השמרנית של "הנוצרים-דמוקרטים" יחד עם המפלגה ה"נוצרית-סוציאלית" עם 29 אחוזים. במקום השני נמצאת מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" עם 21 אחוזים. מפלגתו של הקנצלר שולץ תופסת את המקום השלישי בלבד עם 16 אחוזים. ולאחר מכן "הירוקים" עם 12 אחוזים. מפלגות השמאל זוכות ל-5 אחוזים בלבד.
הנושאים המרכזיים שעלו במהלך קמפיין הבחירות ויקבעו את ההצבעה של אזרחי גרמניה הם בעיקר מדיניות ההגירה המוסלמית לגרמניה. לאחר מתקפות הטרור האחרונות בגרמניה, חתם מנהיג איחוד המפלגות השמרניות, פרידריך מרץ, על מסמך משותף עם "אלטרנטיבה לגרמניה" על הקשחת מדיניות ההגירה לגרמניה. המפלגות השמרניות אימצו בשנים האחרונות מדיניות נוקשה יותר כלפי ההגירה לגרמניה.
מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" העמידה את ההגירה בראש קמפיין הבחירות שלה ודורשת לסגור את הגבולות ולגרש מהגרים לא חוקיים. לעומתם מפלגת "הירוקים" דורשים לשמור על מדיניות ההגירה הנוכחית. גם המלחמה באוקראינה עומדת במרכז הבחירות. מרבית המפלגות הגדולות תומכות באוקראינה ומשלוחי נשק לסיוע, בעוד מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" דורשת לעצור את משלוחי הנשק לאוקראינה ולחדש את היחסים עם מוסקבה. ראשי המפלגה גם רומזים כי גרמניה צריכה לעזוב את האיחוד האירופי.
המפלגות הגדולות גם חוששות ממדיניותו של דונלד טראמפ וראשי הממשל האמריקני, שהביעו תמיכה במפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" וכן מהדרישה של טראמפ כי מדינות אירופה יגדילו את ההשקעה שלהן בנאט"ו.