
1.דברי הבלע האנטי ציונים, שתובלו למרבה התמיהה בכמויות אדירות של בורות וסילוף, שהשמיע מנהיג 'דגל התורה' הליטאית הרב דב לנדאו כנגד ה' וכנגד משיחו: נגד המדינה ונגד הציונות, נגד 'הכיפות הסרוגות המבולבלות' ונגד תנועת האם שלהם בני עקיבא, ולקינוח גם השתלח בבוטות על בסיס סילופים שיקריים ומשפילים כלפי הראי"ה קוק והרב מימון - השכיחו את ה'שרץ' הליטאי: חרדים מהמחנה הליטאי, הינם שותפים פעילים – לא ייאמן! – בהארד קור של הממסד הציוני: ההסתדרות הציונית העולמית, פסגת הממסד הציוני.
אפילו בנו של ח"כ משה גפני מ'דגל התורה' הליטאית, אליהו גפני, ממלא בה תפקיד בכיר תמורת שכר נאה; וגם יענקי דרעי, בנו של, נהנה ממשכורת עתק שמוזילים הציונים לכיסו.
כל זאת באמצעות תרגיל פוליטי ושמו 'ארץ הקודש'. זוהי תנועה ציונית לכל דבר, שהחברות בה מחייבת – לא ייאמן! - חתימה על 'תכנית ירושלים' של ההסתדרות הציונית, המהווה הסכמה מלאה עם יעדי התנועה הציונית. 'ארץ הקודש', תנועה של חרדים ליטאים, שאינה מוכרת בארץ אבל שותפה בהסתדרות הציונית, נולדה בקרב הציבור הליטאי בארה"ב ומגייסת את בני הישיבות הליטאיות שם, להתפקד אליה ולחתום לשם כך על 'תכנית ירושלים' הציונית, ואף לתרום את אגרת 'השקל הציוני' (10 דולר).
התנועה לא יצאה לדרך בלא ברכתם של רבנים ליטאים מובילים (לא כולם), ובהם גם רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, שהסכים להקמתה, לאחר שהוסבר לו שזו הדרך להילחם ברפורמים. ישנו אפילו ח"כ ב'דגל', שמלווה כאן את התנועה ואף ניהל בשמה את המו"מ הקואליציוני לצירופה להנהלה הציונית.
2. הקמת 'ארץ הקודש' אך היטיבה עם עסקניה הליטאים. אחד מבכיריה, הוא חבר ההנהלה הציונית ובעל תיק מיניסטריאלי, שמזכה במשכורת של שׂר, כ-50,000 שקל בחודש, בלשכה עצמאית ובזכות למנות מקורבים לכיבודים שונים; ונציג בכיר אחר שלה זוכה למעמד לא פחות נישא - סגן יו"ר הקק"ל, שיועצו הוא אליהו גפני, בנו של ח"כ גפני, שמתפרנס לא רע מהציונות.
אז איך יתכן לטעון מצד אחד שהציונות היא בגדר טריפה מוחלטת, ומצד שני להסב ל'סיר הבשר' הציוני? ככה זה כשמעדיפים ללכת עם ולהרגיש בלי. כמו בממשלת ישראל: להיות שותפים למנעמי המדינה, אבל להשתמט בהתלהבות מלהגן עליה. הליטאים קוראים לזה, ברוב ציניות: להציל מן הארי ומן הדב...
3. נחזור לדברים המנותקים מהמציאות ומהעובדות, שפיזר הרב ד"ל, נשיא מועצת גדוה"ת הליטאית. (במאמר מוסגר ייאמר, כי מי שרואה בביטוי הרב ד"ל סוג של התרסה מול הביטוי המזלזל של 'יתד נאמן' הליטאי, כלפי הציבור הדתי לאומי, המכונה בפיו, בכוונת מכוון, בתואר הפוגעני 'הציבור הד"ל' – עושה זאת על אחריותו בלבד).
הדברים שהשמיע מסעירים אפילו אגפים מסויימים של אנשי אמת בציבור החרדי. אבל מי שנפגע קשות מדבריו המחרידים, היו כמובן נשותיהם של לוחמים מן המחנה הדתי לאומי, שנושאות בעיקר העול. בעליהן מגוייסים כבר 300 ו-400 יום – רק מפני שסרבני השירות משתמטים מקיום מצווֹת תורת משה ומן ההלכה לדורותיה. ומעבר לעניין ההלכתי – הם מעדיפים את הלינה בלילות החורף הקרים תחת שמיכת הפוך החמה והמנחמת, על פני שהייה מצמיתה בקור ובגשם ובשלג, במארבים תחת כיפת השמים מול האוייב.
הלביאות ששולחות בעליהן להגן על המדינה, חשות על בשרן את מלוא הנטל: התמודדות 24/7 עם חינוך הילדים, תחזוקת המשפחה והבית ובעיות הפרנסה. הן הזדעזעו מדברי הבלע של הרב לנדו נגד המוסרים נפשם על קיום האומה ופירסמו סוג של פשקוויל נגדו תחת הכותרת 'קול קורא': "נזדעזענו עד עמקי נשמתנו מדברי הרב לנדו על קדושי המערכה. בזמן שבנינו מוסרים נפשם במלחמת מצווה להגנת העם והארץ, העז לומר שהם נופלים בגלל תורה מעוותת!? מי שמעדיף שלטון ערבי על מדינת ישראל ומאשים את הציונות בשנאת הערבים אותנו, איך מעיזים נציגיו לשבת בממשלה ציונית ולקחת תקציבים!?".
4. אך המשא התורני הנוקב ביותר, כנגד אמירות האנטי – אנטי ציוניות, אנטי יהודיות ואנטי הציבור הסרוג שמשליך נפשו מנגד גם להצלת הרב לנדו ומשתמטיו, השמיע הרב ד"ר אליהו זיני, תלמיד חכם וגם מתמטיקאי דגול, ראש ישיבת ההסדר בחיפה, בטור שפירסם בערוץ שבע, שעיקרו הוא שאין אף מילה אחת בדבריו העומדת במבחן הביקורת התורנית, וכי הרב לנדאו השפיל את התורה וחילל את ה'.
הנה תמצית דבריו, שתומצתו כאמור מחמת צרכי האמל"ק: "במאמר בלתי נסבל, שתוכנו אינו ראוי כלל לאיש גדול, שופך ראש ישיבת סלבודקה [כלומר הרב לנדו] קיתונות קטרוג על העם היושב בציון בתוספת חירופים על הציונות הדתית ותורת רבותיה... אלמלא מעמדו וגילו, לא קשה להראות, שאין מילה אחת בכל דבריו – [אפילו לא מילה אחת!!!] - העומדת במבחן הביקורת התורנית".
"איך ניתן להבליג על הקטרוג על ישראל, בלשון בוטה כל כך? ללא פחד ורעדה לא היסס הרב לכתוב שכל אותם החיילים הקדושים נהרגו 'כי רבותיהם מלמדים אותם תורה מעוותת'. איך תלמיד החזון איש שכח הרב שעם אותם הרבנים המלמדים אותה 'תורה מעוותת' נמנה הראי"ה קוק זצ"ל, שהחזו"א פנה אליו בלשון 'הוד מרן'?
5. "וללא כל רתיעה לא פחד הרב לנדו לומר על קדושים אלה 'אני לא מאחל להם כל ברכה'! ולאחר שלא היסס להאשים את רוב הדור באפיקורסות, ולא בחל בביזוי תלמידי חכמים רבים, מעשה חמור כדאיתא במסכת סנהדרין... הוסיף עליהם את הרב מיימון תלמידו המובהק של בעל 'ערוך השולחן' בכנותו אותו 'פישמן מיימון'! איך לא רעד?
"את הציונות הוא מעיז להאשים בכך שהביאה רק 'את האסונות הגשמי לא רק הרוחני לעם ישראל'. אנו המומים מול עיוורון מוסרי כזה מפי נציג בכיר של יהדות אנטי ציונית, שנושאת על כתפיה אחריות בלתי מסוייגת לאסון הגדול ביותר שפקד עמנו מאז היותו עם, את השואה, כפי שהאריכו לפרט חבר מועצת גדולי התורה הרב עקיבא גלזנר, וכן הרב טייכטל ועוד רבים!
5. "הרב לנדו השפיל את התורה וחילל את ה', לא רק מצד הבורות ההיסטורית המקוממת... בהצהירו ללא בושה 'היה די טוב שמושלים כאן הערבים', מה שמראה עד כמה לא חי מעולם תחת שלטון ערבי, ולא קרא מעולם את אגרת השמד של הרמב"ם בנידון.
"ושומו שמיים על זאת: לא רק שלטון ערבי על ישראל מעדיף הרב, שהוא עצם הגלות וקללות ה' על עמו, אלא אף 'שלטון של או"ם כאן היה מצב מצויין'. כנראה עדיין לא זכה לקרוא את הרמב"ם לגבי מעלת נס חנוכה שאפשר להחזיר לעמנו 'מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה'... הוא זוכה ללא כל עשייה מצידו או מצד חסידיו למים, חשמל, הגנה בלתי מסויגת בזכות אותם ציונים נוראיים, דיור, בטוח לאומי, הקצבות לישיבות ועוד".
כל זה נעשה מכוח 'העקרון האמוני', שרק כשעסקינן במלכות ישראל, חל הכלל ההלכתי: 'דינא דמלכות ישראל, לאו דינא'...