רבה של היישוב הר ברכה הרב אליעזר מלמד, התייחס הבוקר (שני) לחוק הגיור בכנס ירושלים ה-22 של העיתון 'בשבע' בשיתוף אתר ערוץ 7.
הרב דיבר על האתגר הלאומי שבהסדרת מעמדם של מאות אלפי אזרחים שאינם מוכרים כיהודים.
בנושא הגיור, השיב הרב מלמד לשאלה כיצד להתמודד עם מצב שבו חיים בארץ כמעט חצי מיליון איש שאינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה: "זה מצב קשה מאוד. רובם הגדול באו מברית המועצות אבל הם לא מזהים את עצמם כרוסים או אוקראינים, הזהות היחידה שלהם היא יהודית. הם שותפים בכלכלה, במדע, בצבא, ברפואה ובאומנות, הם שותפים לקידומה של מדינת ישראל אל השורה הראשונה של המדינות, אך לצערנו הרב הם לא מוכרים כיהודים. הסכנה מכך עמוקה כי אנחנו מדינה באיום ושסע כזה הוא מסוכן".
באשר לשאלה האם הגיור מצריך התחייבות לקיום כל המצוות, ציין הרב כי המחלוקת בנושא נמשכת מזה 200 שנה: "הסוגייה הזאת נמצאת במחלוקת כבר 200 שנה מאז שניתנו זכויות שווות ליהודים, ובתוך כך הותר ליהודים להתחתן עם גוים, והתחילה להיווצר תופעת נישואי תערובת. והרבנים עמדו בשאלה האם לגייר את בן או בת הזוג? השאלה הזאת התחילה במערב אירופה המשיכה למרכז אירופה צפון אפריקה מצרים ארצות הברית ואוסטרליה ואז הגיעה למזרח אירופה וארץ ישראל".
הרב מלמד הציג את עמדות הפוסקים לאורך הדורות: "ניסיתי לבדוק את כל תשובות הרבנים שנכתבו על זה הן בשו"תים הן במאמרים, אפשר לראות את זה בספר מסורת הגיור. ממה שאני ראיתי, מעל 130 רבנים פסקו לגייר כאשר הדרישה היא זהות יהודית, שכוללת את קבלת התורה והמצוות מסיני כמו כל ישראל, בלא התחייבות אישית לשמור את כל המצוות". לדבריו: "אף פעם אין ודאות של 100 אחוז, גם מי שמתחייב לשמור את כל המצוות, לעיתים לא יעשה כן. ומי שלא מתחייב לשמור את כל המצוות פעמים שיהיה דתי.
בנוגע להבדלים בין פוסקים אשכנזים וספרדים, אמר הרב: "בעיקרון אין הבדל, בכל המדינות חוץ מהונגריה רוב הרבנים הורו לגייר, גם כשידעו שכנראה לא ישמרו אורח חיים דתי. בצפון אפריקה ומזרח אירופה רוב גדול של הרבנים הורו להתיר, בגרמניה וארה"ב רוב קטן הורו לגייר. המקום היחיד שכולם אמרו לגייר אלו פוסקי הספרדים בארץ ישראל".
עוד ציין הרב מלמד כי היחס לגיור הושפע מהסביבה הלא-יהודית, הסיבה שבגרמניה רק רוב קטן הורו לגייר, מפני שכאשר בא אל רב בגרמניה מישהו שרוצה להתגייר, הרב שאל את עצמו מה המתגייר יענה לחבריו הנוכרים אם ישאלו אותו אם הוא יהודי או גרמני. הסיכוי שיגיד שהוא יהודי היה לא גבוה. לכן לא מעט החמירו. למרות זאת רבים הקילו, כי אולי בכל זאת, לבסוף יזדהה עם העם היהודי, וכך המשפחה לא תאבד לישראל.
אמנם ציין הרב, שכמובן ישנה דעה חשובה של מחמירים, שאומרים שהגיור תלוי בקבלה כנה לשמור מצוות. בית יצחק, היה הראשון שניסח זאת. גם הרב פיינשטיין בדעה זו.
הרב סיכם את דבריו בכך שבפועל, החלוקה העיקרית היא בין פוסקי הלכה שהיו בקשר עם הציבור הכללי – מסורתיים וחילונים, שרובם הגדול הקילו לגייר לשם זהות יהודית תוך ידיעה שכפי הנראה לא ישמרו אורח חיים דתי, לבין רבנים של קהילות חרדיות, שכמעט כולם נטו להחמיר ולגייר רק מי שיקבל על עצמו אורח חיים דתי.
לגבי הפתרון, אמר הרב שצריך ללכת לפי שיטת רוב הרבנים שהורו להתיר. ומה החשש, שבעקבות זאת שומר מצוות יתחתן עם גר שאינו שומר מצוות? הרי אם הוא שומר מצוות הוא מתחתן עם שומר מצוות. ואם הוא אינו שומר מצוות, אז כשם שהוא מיקל לעצמו בהלכות שבת וכשרות, כך ראוי שיסמוך על דעת רוב הפוסקים שסוברים שאפשר ורצוי לגייר מי שמתכוון לקיים אורח חיים של יהודי בעל זהות יהודית, שמקיים לא מעט מצוות. כך הורו הרבנים שדאגו לכלל ישראל כדי להציל אדם אחד מישראל שלא יאבד בגוים, קל וחומר שכך צריך לנהוג במצב שלנו.