בינה חסרת גבולות

השבוע נחשפנו לתקלות חמורות במערכת הבינה המלאכותית שהוטמעה במערכת החינוך .כך לדוגמה, כשנשאלה המערכת האם מעשיו של ברוך גולדשטיין נחשבים לפעולת טרור, היא השיבה בחיוב, אך כשנשאלה על מעשיו של יחיא סינוואר ב-7 באוקטובר, סירבה לענות בטענה ש"מדובר בשאלה פוליטית".

שר החינוך קיש פעל נכון כשהחליט בעקבות החשיפות האחרונות להקפיא את המערכת עד להודעה חדשה. אירועים חריגים אלו מצטרפים לדוגמאות חריגות נוספות בהן תלמידי יסודי נתקלו במידע מסולף ואף אנטישמי. כאשר מערכת חינוך ממסדית מאמצת כלי שמציג עמדה מעוותת כאובייקטיבית, היא בראש ובראשונה חוטאת לתפקידה והופכת מפלטפורמה חינוכית וערכית לגורם לעיצוב תודעה שבמקום ללמד את התלמיד מה לחשוב במקום כיצד לחשוב.

כאיש חינוך ומדע שלאורך השנים עוסק ביתר שאת בהשלכות האתיות והפדגוגיות הנוגעות לממשקי מוח מכונה בשדה החינוכי, אני נחשף לביקורות שמועלות על ידי מנהלים וגורמי חינוך בשטח בנוגע לבשלות התוכנית שהשיק המשרד. לדבריהם, עוד לפני שמבקשים מהם להתמודד עם תוכנית חדשה שהושקה באמצע שנת הלימודים, מן הראוי היה להשקיע את עיקר המשאבים בטיפול במשבר המתמשך במערכת החינוך שמתמודדת עם מחסור כרוני של אלפי מורים במערכת, נטל ביורוקרטי הולך ותופח ותופעות של אלימות כלפי אנשי הוראה. זאת כאשר מומחים בתחומי החינוך והמדיניות, בהם בכירים לשעבר במשרד החינוך מזהירים כי קרוב למחצית מהילדים בישראל מקבלים חינוך ברמה נמוכה בתחומי היסוד, נתון שמצביע על כשל עמוק הדורש טיפול מיידי.

הסכנה הפוטנציאלית אינה נעוצה בטכנולוגית הבינה המלאכותית עצמה, אלא באופן שבו היא מוטמעת במערכת. בינה מלאכותית בהחלט יכולה להיות כלי עזר משמעותי אם היא משולבת בזהירות ובאחריות, תוך שמירה על מעמדו המרכזי של המורה בתהליך החינוכי. אך כאשר כלי עזר פדגוגי הופך ממנגנון תומך לאמצעי שליטה על תוכני הלמידה, אנו עלולים לאבד את מהות החינוך שמטרתה בראש ובראשונה להוביל תהליכי הנחיה, עידוד חשיבה ביקורתית ובניית קשר משמעותי בין המורה לתלמיד.

כאמור, הפתרון איננו בהתנגדות עיוורת לטכנולוגיה, אלא בהצבת גבולות ברורים: מהו תפקידה של הבינה המלאכותית בכיתה, כיצד ניתן להבטיח שהשימוש בה יישאר שקוף ומבוקר, ואיך היא יכולה לסייע למורים במקום להחליפם. בלעדי מנגנוני פיקוח מתאימים, מערכת החינוך מסתכנת בהפיכת הטכנולוגיה מסיוע חינוכי לתחליף בעייתי שמנתק את הקשר האנושי הבסיסי שבין מורה לתלמיד.

מערכת החינוך אינה יכולה להרשות לעצמה להפוך לשדה ניסוי של טכנולוגיות שאינן מפוקחות, במיוחד כשהיא מתמודדת עם משברים מבניים עמוקים. הטמעת הבינה המלאכותית בכיתות הלימוד ללא תכנון מוקפד אינה חדשנות, אלא גישה שבניגוד לכוונת המשורר עלולה להתגלות כפזיזה עלולה ולהוביל לנזקים חינוכיים עם השפעות ארוכות טווח.

הכותב הוא נשיא האקדמית שאנן – מכללה להכשרת מורים בחיפה