באולפן ערוץ 7 מתארח יצחק גליק, מקים תנועת 'אל הדגל', ומספר על הצורך שזיהה בשירות המילואים שלו בקידומה של חשיבה מנהיגותית אחרת, לא פוליטית אלא ממוקדת בסוגיות הקריטיות לקיומה של ישראל ובתוכן סוגיית הגיוס.
יצחקי גדל בישוב קרני שומרון, בתיכון למד בישיבת מקור חיים ומשם הגיע למכינת 'בני דוד' בעלי ולאחר מכן שירת כלוחם ומפקד בסיירת צנחנים ומאז שחרורו הוא ביחידת הרפואה של הקומנדו, יחידה שאיתה לחם בשבעה באוקטובר ביישובי הדרום.
בהתייחס לסוגיית המילואים נזכר גליק כיצד אמר לפקודיו לאחר השבעה באוקטובר ששירות המילואים יכול להימשך גם שישה ושבעה שבועות, הם הרימו גבה, הוא היה משוכנע שנתן טווח ארוך, בעוד בפועל התברר שפרק הזמן התארך הרבה מעבר לכך.
"באחת השיחות עם אחד הקצינים ביחידה הה ברור לי שאטפל בסוגיה הזו כחלק מהמחויבות שלי כלפי החיילים גם אחרי השחרור. לק מהתפקיד הוא לא רק לרתום אתכם למשימה אלא גם לוודא שנותנים לכם גב ושחל שינוי". בהקשר זה הוא מזכיר סטודנטים שאיבדו תקופות לימוד, רופאים שאיבדו קידומים וחל עבורם עיכוב מקצועי. זאת בעוד מי שכן מקודם בבתי החולים הם מי שיכולים לקבל משרות, קרי מי שאינם משרתים במילואים.
למטרה זו הקים יצחקי את תנועת 'אל הדגל' אליה חברו אני מילואים, משפחות שכולות ואזרחים מהשורה מתוך ההבנה של ערך האחדות והלכידות של החברה בישראל והרצון להביא את אותה רוח אל המנהיגות הישראלית. בנוסף, מדגיש יצחקי, המחשבה שתנועתו מבקשת להוביל היא מחשבה מנותקת מהפוליטיקה העכשווית של ימין מול שמאל, ובמקומה חשיבה אודות המעשה הציוני הדרוש לעת הזו למען עם ישראל וקיומה של מדינת ישראל. "אנחנו מנסים לאתר את אותן סוגיות קרדינאליות להמשך קיומה של מדינת ישראל, ושם להגיד עמדה ערכית ברורה ומתוך כך הגענו לסוגיה הקיומית של הגיוס".
לדבריו, מובנת בהחלט הקריאה שמוביל שר האוצר לציבור המתגייסים להיערך לקראת גיוס נוסף על מנת להכריע את המלחמה, אך לא ניתן לקבל מצב שבו באותה נשימה מאפשרים לחברה שלמה בישראל שלא לקחת חלק באתגר הלאומי.
עוד מתייחס יצחקי לאמירה הנשמעת מפי גדולי תורה ולפיה התורה הנלמדת בציונות הדתית היא תורה "קטנה", ומספר על תחושת הכאב האישי לשמע הדברים לנוכח המציאות אותה הוא פוגש בבית המדרש בה הוא עצמו למד, בעלי, שם קמה אימפריה של לימוד תורה, כהגדרתו. "מול האמירה שגיוס לצבא יפגע ויקטין את עולם התורה הציבור שלנו הוא ההוכחה ההפוכה לכך, ככל שהחלטנו לקחת את המשימה הזו ביותר גדול צמח וגדל עולם התורה שנותן ללוחמים את המעטפת הרוחנית והערכית".
במקביל לזאת, אומר יצחקי, מותר וצריך לבקש על הצבא שיתכן ונוח היה לו במשך שנים שאוכלוסייה מסוימת אינה מתגייסת והוא אינו צריך להתאים את עצמו אליה בעוד ערכים מסוימים חילחלו אליו. "חייבים להקים גם מסגרות שמתאימות לציבור הדתי, החרד"לי והחרדי, לכל מי שרוצה לשאת בזכות של קיומה וביטחונה של מדינת ישראל, אבל איפה מנהיגי העדה שיגידו מה הם רוצים. אי אפשר רק לומר מה לא. הם צריכים לבוא ולומר שהם רוצים שהבסיסים ייראו כך וכך, שהכשרות תהיה כזו וכזו וכו'. אין נכונות כזו בהנהגה החרדית, שלא כפי שיש בציבור החרדי עצמו. הם רק אומרים מה לא".
כדי שמהלך שכזה יקרה, הוא אומר, נדרשת התגייסות של הציבור הציוני, הדתי ושאינו דתי, לקידום תמריצים כלכליים כאלה ואחרים בחקיקה. תנועתו ניסחה הצעת חקיקה שאינה מתייחסת למגזר כזה או אחר, אלא מציגה את ההטבות שיקבלו המשרתים ללא קשר למגזר ממנו הם מגיעים.