במלאת 43 לפטירת הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, מספר ראש ישיבת מרכז הרב, הרב יעקב שפירא, על דמותו הייחודית של הרב, על תרומתו רבת הגוונים ושליחותו שעברה לכל פינות הארץ.
הרב מדגיש בפתח הדברים את האופן בו ראה כל תלמיד את רבו, כל תלמיד מצא ברב את מה שהיה זקוק לו ומתוך כך התחזקה השייכות של התלמיד לרבו. בנוסף "הרגישו שהדברים של רהב צבי יהודה לא היו טובים רק לשעתם אלא שככל שעוברות השנים רואים שהוא ראה מאוד לרחוק".
דוגמא לדבריו מציג הרב כשהוא מזכיר את אירוע הנחת אבן הפינה לישיבה במקומה העכשווי ובאירוע זה ביקר הרב צבי יהודה את האופן בו מתנהל משרד המשפטים, את מערכת המשפט שאינה פועלת לפי חוקי התורה ואת מערכת החינוך הלוקה בקשר שלה לעולם היהדות דווקא במקומות הרחוקים מיהדות. דברים אלה מתבררים עם חלוף השנים כרלוונטיים ומדוייקים.
אהבתו של הרב צבי יהודה למדינת ישראל אינה נתונה במחלוקת, "הוא לא אמר דברים כדי לקטר ולהפגין אלא משום שכאבה לו דמותה של המדינה, היה שמח בהיותה אבל שם את הדגש על הדברים שלדעתו צריכים ויכולים להיעשות. הוא האמין מאוד בעשייה". הקשר של הרב למגוון דרכי פעילות, אומר הרב שפירא, נבע מתוך אמונה בתורה כמדריכה לכל מכלול החיים. "הוא האמין בזה בכל כוחו. שלח תלמידים להפיץ תורה, והכול מגיע מתוך הלימוד".
על תלמידיו שהפכו לרבנים ומורי הוראה בעצמם, מציין הרב שפירא את המהפכה שהתחוללה במערכות השונות, בעיקר במערכת החינוך בעקבות אותה פעילות. "הוא דחף אנשים לעשייה עם דגש שלא לעשות את הדברים בדרך של מלחמות אלא ככל היותר קרוב לדרכי נועם. הוא היה עדין מצד אחד, אבל כשהיה צריך הוא היה גם תקיף מהצד השני. הוא ידע מתי לנהוג כך ומתי כך, אבל לא התווה את התקיפות כדרך היחידה לפעולה. בכל דבר ולכל מטרה צריך לפעול כפי שניתן, אבל בוודאי שהדרך הראשונית היא דרכי נועם".
על האופן בו נוהג היה הרב צבי יהודה כיום, נשמר הרב שפירא מלנבא, אך הוא מעריך כי "הוא היה מחזק את הציבור להאמין בכוחו של עם ישראל. אני זוכר שבתקופת מלחמת יום כיפור היה לאנשים קשה לשמוח בשמחת תורה, אבל הוא אמר שאמנם החג לא יוכל להיות כמו בכל שנה, אבל צריך לדאוג שזו תהיה שמחה עם התורה וזה מה שייתן כוח לעם ישראל. אני חושב שזה מה שהוא היה עושה כדי שאנשים לא ייכנסו לעצבות וייאוש. הוא היה מצטט את האמור בתפילה, הקב"ה מצמיח ישועות, הקב"ה בעל מלחמות והכול במגמה של אור חדש על ציון תאיר".
ברוח ימי הפורים מברך הרב שפירא את עם ישראל ומזכיר את דברי מרדכי לאסתר המחזקים את אמונתה בכוחה, ובהקשר זה מעלה את דבריה של החטופה ששבה משבי החמאס וביטאה ביטויי אמונה האופייניים לחטופים כולם מתוך אותה אמונה שקיימת בתוכיותו של כל יהודי ויהודי ומתוך אמונה זו אור חדש על ציון יאיר.