המשכן לא ירד מן השמיים. בני ישראל, שעד לא מזמן היו עבדים במצרים, הפכו לבעלי מלאכה מיומנים תוך זמן קצר.
זהב, כסף, נחושת, תכלת וארגמן – כל החומרים היקרים הללו עוצבו, רוקעו, נטוו ונבנו בידיים עמלות, תחת ניהולו של בצלאל בן אורי בן חור. תוך עשרה שבועות בלבד – ממוצאי יום כיפור ועד חנוכה – הוקם המשכן במהירות מסחררת, מעין פרויקט בנייה אינטנסיבי של אותה תקופה.
אך לעבודה אינטנסיבית, במיוחד כזו הדורשת התמחות מהירה, מתלוות גם סכנות. פציעות עבודה, שחיקה גופנית ומחלות מקצועיות הן תופעות עתיקות יומין, אך רק בעת החדשה החלה הרפואה התעסוקתית להתפתח כמקצוע רפואי עצמאי. רפואה זו עוסקת בזיהוי, מניעה וטיפול בפגיעות ובמחלות הקשורות לסביבת העבודה, תוך התמקדות גם בבריאות הנפשית של העובדים.
הרפואה התעסוקתית מקיפה מגוון רחב של תחומים. פגיעות אורתופדיות הן מהשכיחות ביותר – כאבי גב כרוניים בקרב נהגים ושפים, דלקות מפרקים אצל קלדניות, ותסמונת התעלה הקרפלית אצל רופאי שיניים ואנשי הייטק. חשיפה לרעלים היא גורם משמעותי במפעלים כימיים, וקרינה ממושכת עלולה לפגוע בבריאותם של רדיולוגים ואנשי מעבדה.
אך מעבר לפגיעות הפיזיות, קיימים גם נזקים נפשיים. סטרס כרוני בעבודה תובענית יכול לגרום לתופעות כמו יתר לחץ דם, נדודי שינה והפרעות חרדה. מחקרים עדכניים מצביעים על קשר ישיר בין עומס עבודה מוגזם לבין עלייה במחלות לב וכלי דם. רופאים תעסוקתיים פועלים לצמצום גורמי הסיכון הללו, בין אם על ידי התאמות ארגונומיות בסביבת העבודה ובין אם באמצעות הדרכה ומודעות.
סיפור ידוע בעולם הרפואה התעסוקתית הוא על רשת חנויות כלבו שהחליטה להסיר את כיסאות הקופאיות, מתוך מחשבה שהדבר יגביר את יעילות העבודה. המהלך עורר מחאה חריפה מצד הקופאיות, ואף הקונים הצטרפו לתמיכה בהן. לבסוף, הנהלת הרשת חזרה בה, והכיסאות הושבו למקומם. ההחלטה המקורית נבעה מחשיבה עסקית גרידא, אך היא התעלמה מהשלכות בריאותיות: עמידה ממושכת גורמת לכאבי שרירים, בעיות במחזור הדם ועומס מיותר על הגוף, ואף עלולה להוביל לכיבים ברגליים ולדלקות בגידים.
במקרים רבים, בתי המשפט פוסקים לטובת העובד, מתוך הבנה שרווחתו איננה נפרדת מיעילותו. מעסיקים שמבינים זאת מראש יוצרים סביבת עבודה בריאה יותר, המונעת מחלות מקצועיות ומגבירה את נאמנות העובדים. גם במדינת ישראל קיימים חוקים נוקשים בנוגע לבריאות תעסוקתית, כגון החובה לבצע בדיקות רפואיות תקופתיות בענפים מסוימים והגבלות על שעות עבודה בתנאים קשים.
בעבודת מחקר שבוצעה ב-150 בתי חולים שונים באנגליה נמצא שככל ששביעות רצון הרופאים ממקום עבודתם הייתה גבוהה יותר, כך איכות הטיפול שהוענקה לחולים הייתה גבוהה יותר, ושיעורי התמותה היו נמוכים יותר. וגם רופא זקוק לרופא תעסוקתי שידאג לו.
התורנויות הארוכות, שיוני השעון הביולוגי וחוסר השינה הכרוני, הארוחות החטופות והבלתי מזינות, הסטרס התמידי- כל אלו גובים מחיר בטווח הארוך במצב בריאותו של הרופא. אילו הייתי מלווה ברופא תעסוקתי בהריונות שעברתי במהלך ההתמחות, אולי היה מצבי אחר.