הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר התייחס בנאומו הערב (שלישי) בכותל המערבי בטקס לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לסוגיית החטופים ולסוגיית השוויון בנטל והזכיר את גבורת התצפיתניות ולוחמי צה"ל לאורך המלחמה.
בפתח נאומו ציטט הרמטכ"ל את דבריה של חנה סנש "קול קרא הלכתי כי קרא הקול" ואמר כי "חנה סנש, הצנחנית הנועזת, כתבה את המילים הללו בשנת 1942 לפני צאתה לשליחותה הגורלית, ממנה לא שבה. אותו הקול מהדהד באוזניהם של לוחמים ולוחמות, משרתים ומשרתות, בצה"ל, ובכל ארגוני הביטחון וההצלה, מאז ועד ימינו אלה".
"לעיתים מלווה אותך הקול, לאורכם של חיים שלמים. לעיתים, זהו קול פנימי שמתפרץ בן־רגע, ויש שזהו קול ממשי – זעקה אנושית לעזרה".
זמיר המשיך ואמר כי "בשנת 1967, ביום הרביעי למלחמת ששת הימים, קרא 'הקול' הזה לטוראי ראשון דויד שירזי, זכרו לברכה. דוד היה חייל בן 20 שנלחם בקרב הקשה בתל פאחר, שברמת הגולן. כאשר כשל ניסיון הפריצה למוצב, באמצעות מטען, זינק שירזי על הגדר כדי לאפשר לחבריו לעבור על גופו. כשאחרון הלוחמים חצה את הגדר, התרומם שירזי, והמשיך – רץ, יורה, מסתער – עד שכדור צלף בודד פגע בראשו והכריע אותו. על גבורתו, על חירוף נפשו מול פני אויב, קיבל את עיטור הגבורה".
הוא סיפר את סיפור הגבורה של מקס שטיינברג שנפל במהלך מבצע צוק איתן ואמר כי "'קול קרא' גם לסמל מקס שטיינברג זכרו לברכה. מקס נולד וגדל בלוס אנג'לס. בהיותו בן עשרים ושלוש הגיע לישראל, במסגרת פרויקט תגלית. כשביקר בהר הרצל, ועמד נרגש מול קברו של החייל הבודד, מייקל לוין, זיכרו לברכה, גמלה בליבו ההחלטה – לשוב לישראל ולהתגייס לצה"ל".
"הוא עלה לארץ לבדו, לא ויתר גם כשהודיעו לו שלא יוכל לשרת בצבא. בזכות נחישותו, גויס לבסוף לחטיבת גולני. בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, נפל מקס בקרבות המרים שהתנהלו בשג'אעייה. קרוביו חששו שרק מעטים יגיעו להלוויה, והינה, הקול קרא. מעל לשלושים אלף איש באו להר הרצל, לחלוק לו כבוד אחרון".
בהמשך נאומו הרמטכ"ל הזכיר את גבורתן של התצפיתניות: "בבוקר שבעה באוקטובר, חג שמחת תורה, היה זה קולן הקורא של התצפיתניות הגיבורות ממוצג נחל עוז. הן דיווחו בקשר לתחנות דייגו על פריצת הגדר בקור רוח מופתי. הן לא חדלו גם כשהמחבלים היו קרובים".
"אפילו כשהדי הירי נשמעו ממש לידן – הן המשיכו להתריע, עד שנדם קולן. באותן שעות גורליות, זינקה ממיטתה במוצב נחל עוז, גם סרן עדן נימרי זיכרה לברכה, קצינה ביחידת רוכב שמיים" בעודה מסתערת עם נשקה כתבה בקבוצת הווסטאפ של הפלוגה: 'פיצמ"רו אותנו, צוות נימרי מאבטח את המרחב המוגן'. כשחדרו מחבלי הנוח'בה, הם נתקלו בחומת האש של עדן. עדן נאבקה בהם בעוז רוח ובנחישות, עד שנורתה ונהרגה. גם לסרן עדן נימרי, קול פנימי עמוק קרא לבחור בשירות משמעותי בצה"ל. למרות שהייתה ספורטאית מצטיינת; לא ויתרה לעצמה מעולם, עד לרגעיה האחרונים".
זמיר הזכיר את גבורתו של אל"מ אחסאן דקסה שנפל בחודש אוקטובר האחרון: "הוא עוטר בצל"ש אלוף עוד במלחמת לבנון השנייה. הוא המשיך להתבלט במנהיגות יוצאת דופן לאורך כל שנות שירותו, עד שקיבל את הפיקוד על חטיבת השריון 401 בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל"'.
"זכיתי לפקד עליו, כמו מים שקטים שחודרים עמוק היה אחסאן. הודא, רעייתו, אמרה עליו שלא יכלה לבקש אבא טוב ממנו לעומרי, ריף ויסמין. לדאבון הלב באוקטובר 2024 הם קיבלו את הבשורה המרה מכל – אחסאן נפל בקרב בג'באליה".
הרמטכ"ל שיבח את חיילי צה"ל, הן בסדיר והן במילואים: "לאורך שנות דור קרא הקול גם לכל אלה שהשלימו כבר את השירות הסדיר — אך לא את שליחותם. אנשי ונשות המילואים עזבו פעם אחר פעם בני ובנות זוג, ילדים, הורים, אחים ואחיות — חיי משפחה שלמים — והתייצבו לקריאה. גם ברגעים אלה ממש, הם מוכיחים שזוהי ליבת עוצמתנו, ומעוררים בנו גאווה עמוקה והשראה".
בנוסף, קרא לשוויון בנטל: "אנו ערים כל העת לכובד האחריות המונחת על כתפינו: נפעל על פי המצפן הערכי של צה"ל, תוך דבקות במשימה, חתירה לניצחון, ושמירה על חוקיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. צה"ל, צבא העם, מחויב לעמוד במשימותיו, ובעת הזו, יותר מאי פעם, אנחנו זקוקים לכולם. זהו כורח מבצעי ובה בעת צורך לאומי בשוויון ובאחדות גורל. אני קורא לכולם, להיכנס מתחת לאלונקה במסע ההיסטורי המשותף של עמנו. לעצמאות, חירות וביטחון. אין לי ספק, כי השותפות תעלה בקנה אחד עם השונות המיוחדת, שאפיינה את עם ישראל מאז ומעולם".
בסיום נאומו התייחס גם לסוגיית החטופים. "משפחות חיילינו ואזרחינו החטופים, אני מבקש לומר: קולכן נשמע. פניהם של יקיריכם נשקפים לנגד עיניי כל העת. חובתנו המוסרית, הלאומית, הראשונה במעל ה, היא הש בתם של החטופים והחטופות הביתה. לא ננוח ולא נשקוט. נמשיך לפעול בכל דרך עד שנשלים את המשימה הקדושה הזאת".
"עלינו לזכור – אנחנו במלחמה רב-זירתית על עצם קיומה של מדינת ישראל. איראן ושלוחותיה פתחו במלחמה. הם מבקשים לחסל את הרעיון הציוני ולשלול את זכותנו לחיות כאן כעם חופשי וריבוני. אויבינו טעו בהערכת תגובתנו. כך גם חמאס טועה בנחישות שלנו להשיב את החטופים והחטופות ולהכריע אותו. שתי המשימות כרוכות זו בזו. נוסיף ונגביר את פעילותנו עד שנשלים את שתיהן".
"כמפקדו של צבא ההגנה לישראל, בעומדי כאן למרגלות אבני הכותל, אני נשבע, יחד עם כל חיילי צה"ל – להמשיך לממש את האחריות המוטלת עלינו: להגן על מדינת ישראל ולהבטיח את זכותנו לחיות כאן לעד – במדינה בטוחה ומשגשגת".