משה פואה, תושב אלון מורה ומחנך בתלמוד תורה בקדומים, נוסע מדי יום בציר גלעד בדרכו לעבודה.
הציר, המחבר בין יישובי השומרון, הפך בשנים האחרונות למוקד לזריקות אבנים ופיגועים מצד מחבלים ערבים.
במהלך תקופת הסגר על תנועת ערבים בתחילת המלחמה, נרשמה ירידה משמעותית באירועים אלו. אך עם הסרת ההגבלות, חזרו המתקפות במלוא עוזן.
פואה, המסרב להשלים עם המציאות המסוכנת, פנה שוב ושוב לגורמי הצבא ולהנהגות היישובים בדרישה לפעולה. בשיחה עם ערוץ 7 הוא מסביר: "הם משמיעים הצהרות חריפות אבל בפועל מגבים אחד את השני. הטרור נמשך, הערבים ממשיכים לנוע בחופשיות, והעצים והבתים שמהם יוצאים המחבלים – נותרו על תילם".
כמחאה, יזם פואה פעולה יומית: חסימה קצרה של הציר כדי למנוע תנועה פלסטינית. הוא מודע לסיכון האישי הכרוך בכך, כולל חשיפה לפיגועי דריסה, אך טוען: "עדיף להיות בצד היוזם, ולא לחכות לעוד הרוג כדי שהצבא יתעורר".
פואה מקווה שעוד תושבים יצטרפו ליוזמה, ושהלחץ הציבורי יוביל לשינוי במדיניות הביטחון באזור. לדבריו, "השינוי לא יגיע ממסמכים או מישיבות – אלא מהשטח. רק לחץ ציבורי ונחישות מלמטה יוכלו לעורר את ההנהגה הרופסת, שעד כה הפקירה את חיי התושבים ומעדיפה את 'שגרת האויב' על פני ביטחון היהודים".