בעקבות ההידרדרות המתמשכת בהישגיהם של תלמידי ישראל במקצועות המדעים והמתמטיקה, בימים אלה משיקה ממשלת ישראל את תוכנית 'ישראל ריאלית' - תוכנית חירום לאומית מבורכת ורחבת היקף משכבות א' ועד י"ב לחיזוק מקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה.
התוכנית צפויה לצאת לדרך כבר בשנת הלימודים הנוכחית בעלות עתק של 1.5 מיליארד שקלים. המשבר בגיוס פרחי הוראה למקצועות הריאליים הולך ומעמיק עם השנים. לכן, מעבר לתוספת שעות הוראה, התוכנית חייבת לכלול מערכת תמריצים נרחבת ביותר לסטודנטים שיבחרו במקצועות אלה, בתקצוב מעבדות ומרכזי מצוינות בבתי הספר, ובהטמעת תוכניות העשרה מתקדמות בשיתוף אוניברסיטאות וחברות הייטק מובילות. מטרת העל: הפיכת ישראל למדינה שמובילה שוב במדע וטכנולוגיה כבר מגילי היסודי.
תוצאות מבחני המיצ"ב שנערכו במאי 2023 חשפו את עומק המשבר כשהציגו ירידה חדה בהישגי התלמידים הישראלים. מיקום ישראל במדעים הידרדר מהמקום ה־13 בשנת 2015 למקום ה־25 בשנת 2023, ובמתמטיקה המצב התברר כחמור אף יותר - התרסקות מהמקום ה־16 למקום ה־31.
בנוסף לכך, על פי נתוני משרד החינוך לשנת 2023, נרשמה הירידה הגדולה זה עשור בשיעור בוגרי התיכונים שהשלימו בהצלחה לימודי 5 יחידות במתמטיקה (מ־17.3 אחוז ל־16.2 אחוז בלבד). מאידך, רובם המכריע של תלמידי התיכונים (38 אחוזים) ניגשו ל־3 יחידות מתמטיקה בלבד, רובם מגיעים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית בארץ. במחקר פיז"ה האחרון אומנם נרשמה עלייה קלה בדירוג תלמידי ישראל במתמטיקה (38) ומדעים (37), אך הממוצעים עדיין נותרו נמוכים במידה ניכרת ביחס למדינות ה־OECD. משמעות הדבר היא שבמקרה האופטימלי רק 20 אלף בוגרי תיכון הצטרפו השנה לעתודת העובדים הפוטנציאליים במקצועות ריאליים, שעליהם נשענת התעשייה.
אחת השאלות העיקריות שמונחות לפתחו של משרד החינוך היא כיצד ייתכן שהמדינה אינה מתקצבת את המכללות להכשרת מורים, שמבקשות לקדם תוכניות איכותיות בתחומי המדעים, הכימיה, הפיזיקה ושאר המקצועות הריאליים הנדרשים? אומנם קיימות באוניברסיטאות פקולטות למדעים, אך בפועל מעטים מקרב בוגריהן פונים לתחום ההוראה, ורובם הגדול מעדיפים להיקלט במשרות מתגמלות בהרבה בשוק הפרטי. דה פקטו, כבר יותר משלושה עשורים שמשרד החינוך מחזיק במדיניות של אי־השקעה בכיתות ובינוי במכללות לחינוך, ולא משקיע אגורה שחוקה בהקמה ובשדרוג של מעבדות המכללות להוראה שמטרתן להוות את ראש החץ בחדשנות ובהטמעת תוכניות חדשות בשילוב טכנולוגיות מתקדמות.
ראוי לציין שכל סטודנט שמבקש להתקבל להוראת מתמטיקה, ביולוגיה, אנגלית או מדעים מחויב להציג חמש יחידות במקצוע ריאלי, לצד ממוצע ציונים גבוה מאוד בבגרות. כמו כן הוא יידרש לעמוד בתוכניות הלימודים התובעניות ביותר ללימוד הוראה. ברם, לאחר ההשקעה הגדולה, אותו בוגר שייקלט במערכת החינוך יזכה עם תום לימודיו לשכר ולתנאים זהים לחלוטין לאלה של מורים לחינוך מיוחד, לשון או תנ"ך. לפיכך, אם לא תהיה מערכת תמריצים משמעותית בעבור סטודנטים להוראה שבוחרים במקצועות הריאליים, אין שום סיבה לצפות לגל חדש של מורות לפיזיקה וביולוגיה בעתיד הנראה לעין.
על ראשי המשרד מוטלת האחריות להוביל תוכנית חירום לאומית שתתמקד במהלכים קונקרטיים בשטח: פטור מלא משכר לימוד לכל תקופת הלימודים לסטודנטים להוראה במקצועות אלה, בד בבד עם התחייבות שלהם לעסוק במקצוע ההוראה במשך חמש שנים לפחות. בנוסף לכך, על המשרד להקים מערכת מלגות קיום ממשלתית שתאפשר לסטודנטים לעמוד במערכת הלימודים העמוסה, על מנת לסיים את התואר ברמת בקיאות שמותאמת לאתגרי ההוראה הנדרשים להכנת התלמידים לאתגרי שוק התעסוקה המשתנים חדשות לבקרים.
בכל הנוגע לתשתיות, מצופה המשרד להשקיע השקעה נרחבת בתשתיות טכנולוגיות ובמעבדות מתקדמות בבתי הספר ובמכללות להוראה, לצד הקמת מרכזי מצוינות אזוריים שיחשפו תלמידים מהפריפריה ללימודים מתקדמים. כמו כן, חובה לדאוג לשכר מוגדל משמעותית למורים שמלמדים מקצועות ריאליים, לצד תמריצים כלכליים למנהלי בתי ספר שיגדילו את שיעור התלמידים במסלולים מוגברים במקצועות אלה. כמו כן יש לדאוג להטבות מיוחדות שכוללות מימון מלא של שכר לימוד ומלגות קיום לבוגרי מקצועות המדעים באוניברסיטאות שייאותו לעבור הסבה להוראה במקצועות אלה, ולדאוג להבאת בוגרי הוראה במקצועות אלה באמצעות הטבות מעבר נרחבות למגורים ולימוד בפריפריה.
אם נמשיך לצפות לתוצאות יוצאות דופן ללא תגמול ראוי, נישאר בעוד עשור באותה נקודת משבר שאנו ניצבים בה כעת. ישראל הריאלית מתחילה בהכרה פשוטה: בלי השקעה אמיתית באנשי הוראה, הרי שמה שהיה הוא שיהיה.
הכותב הוא נשיא האקדמית שאנן - מכללה להכשרת מורים בחיפה