אבות המוסר

במסיבת העיתונאים הזכיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו את דברי המשנה במסכת אבות: "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם".

הדברים נאמרו בהקשר להתבטאויות של "לשעברים" – אישי ציבור לשעבר – שגיבו את דבריו של יאיר גולן, שטען כי "ישראל הורגת תינוקות בעזה כתחביב".

נתניהו הזהיר כי אמירות כאלה "שופכות דלק למדורת האנטישמיות העולמית". לצערנו, דבריו התממשו במהרה, כחצי יממה לאחר מכן, בוושינגטון, נרצחו שני יהודים בפיגוע אנטישמי, כאשר המחבל צעק "לשחרר את פלסטין" לפני שירה בהם למוות.

שרים כמו עמיחי אליהו ומיקי זוהר קשרו בין ההסתה לבין הפיגוע, ונתניהו עצמו כתב "אנו עדים למחיר הנורא של האנטישמיות וההסתה הפרועה נגד מדינת ישראל. עלילות הדם נגד ישראל עולות בדם".

בימים אלו, כשקוראים פרקי אבות כהכנה לחג מתן תורה, כדאי להעמיק בעוד אמרות מוסריות מתוך פרקי אבות . ליאיר גולן ולאהוד אולמרט – שהתבטא השבוע בתקשורת הזרה על "פשעי מלחמה" – הייתי מציע את הציטוט: "חכמים, היזהרו בדבריכם", או אולי: "לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה".

ההסתה, כפי שראינו, אינה נשארת בגדר מילים – היא גובה דם. גם הבוקר, אולמרט המשיך את הקו של ההסתה בריאיון לרדיו 103. "אנחנו קוראים להפסיק את ההפקרות של הממשלה, את הרברבנות... כתוצאה מהמדיניות שבראשה עומדים שני טרוריסטים – בן גביר וסמוטריץ". נראה כי מסלול ההסתה והפלגנות רק מחריף – וזה פוגע בכולנו.

לאותו מיעוט שמסית נגד הממשלה, מציע אני לאמץ את דברי רבי חנינא סגן הכהנים: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו." גם אם זו לא ממשלת החלומות שלהם או בכלל– חובה לתמוך בה לפחות מול אויבים מבחוץ, מול אנטישמיות גואה בעולם. במקום זאת, בוחרים רבים להוסיף שמן למדורת האנטישמיות עם אמירות על "טיהור אתני", "רצח תינוקות", ו"הרעבה בעזה". אמירות שגם ברשתות הערביות מצוטטות ומביאות עוד דלק של הסתה ואפשרויות להטלת סנקציות על מדינת ישראל.

אחד מהתנאים המוזכרים מפרקי אבות הוא רבי לויטס. שמו המקורי היה "לוי" אבל כונה כך משום שהיה אב בית דין שהחשיב עצמו כאילו היה הדיין ה-69 – "טס" בגמטריה. בעצם מיעט את עצמו מול כולם, ידע להתנהג בענווה למרות גודל תפקידו. הוא אמר: "מאוד מאוד הוי שפל רוח, שתקוות אנוש רימה". בעצם דבריו יש כאן עצה נבונה לכל מנהיג – ענווה היא מפתח לאחדות. הגאווה היא שורש ההסתה והפילוג. אם נאמץ ענווה וכבוד הדדי – נוכל להתמקד באתגרים האמיתיים.

לסיום, פרקי אבות נקראים כך משום שהם כוללים את "אבות המזון הרוחניים" של עם ישראל – יסודות לערכים, למידות ולמוסר. לא מאוחר ללמוד מהם. לא מאוחר להבין: תורה ודרך ארץ – הם הבסיס לקיומנו כאן.