
נראה כי ברית המילה עומדת שוב תחת מתקפה.
בבוקר ה-14 במאי פשטה המשטרה באנטוורפן שבבלגיה על בתיהם של שני מוהלים חרדים, החרימה את סכיניהם ודרשה רשימה של כל הבריתות שביצעו במהלך השנה האחרונה. הקהילה היהודית המקומית המומה, והאגודה היהודית האירופית טוענת שהפעולה הזו חוצת קו אדום נוסף, לאחר שהתמודדה כבר זמן רב עם סוגיות השחיטה. אך שלא כמו מקרים אחרים בעולם, אין זה מקרה מובהק של אנטישמיות.
לפני קצת פחות משנה, מוהל מבריטניה נעצר באירלנד לאחר שביצע ברית מילה. ההאשמה נגדו הייתה ביצוע הליך רפואי מבלי להיות עוסק ברפואה.
חוק שהתקבל בשנת 2007 באירלנד מגביל את ביצוע ברית המילה לרופאים בלבד. לפני התקרית הזו, נראה היה שמדובר בדין שהוכרע — ברית מילה שנעשית ממניעים דתיים ותרבותיים אינה נחשבת להליך רפואי, ולכן אינה מהווה הפרה של החוק. נראה כי המעצר הושפע בין היתר מגישתה העוינת של אירלנד כלפי מדינת ישראל והעימות המתמשך מול חמאס ברצועת עזה, אליו הביעה אירלנד התנגדות פומבית.
המצב בבלגיה מורכב יותר. את הפשיטה יזם יהודי מקומי שמנהל מאבק משפטי ממושך נגד הקהילה היהודית המקומית. באוקטובר 2023 הגיש הרב משה אריה פרידמן תלונה במשטרה נגד שישה מוהלים, בטענה כי נוהגם לבצע מציצה בפה (מוהל מוצץ את מקום החתך בפיו) מסכן את בריאות התינוקות.
מציצה בפה ישירה היא שלב שנוי במחלוקת בטקס, שבו מתבצעת שאיבה בפה ישירות מאזור החתך. המנהג, שנהוג בקהילות חרדיות רבות, עלול להעביר חיידקים או את נגיף ההרפס (HSV-1), אשר עלול להיות קטלני לתינוק רך.
בשונה מאירלנד, בבלגיה אין פטור משתמע המאפשר ביצוע ברית מילה על ידי אדם שאינו איש רפואה. היעדר הפטור פירושו שהמוהלים המדוברים עברו על החוק מבחינה טכנית, אף על פי שהחוק לא נאכף עד כה.
אני מוכרח להודות — זהו המקרה המורכב ביותר שפגשתי בקריירה שלי. בשנת 2018 איסלנד הציעה חוק שיאסור כל ברית מילה שאינה הכרחית מבחינה רפואית. אז הייתי כל כך נחרץ בהתנגדותי, עד שחשבתי להציע לקיים את הברית בפומבי — בכיכר העיר — כמחאה. היום אני מבין עד כמה רעיון כזה היה פזיז.
רוב הקריירה שלי הקדשתי להיאבק בתופעת המציצה בפה. הקמתי את ארגון “מגן הברית” כדי להדריך הורים לבקש מהמוהל להשתמש בצינורית סטרילית. פעולה זו פותרת את בעיית ההעברה של חיידקים מהמוהל לתינוק. למרות שדעתי בנושא לא השתנתה, אני מבין כיום עד כמה מורכבת שאלת חופש הדת.
כשיצאתי לדרך לפני כ-15 שנה – ואף כששמעתי לראשונה על מאבקו של הרב פרידמן נגד המציצה בפה ישירה – לא ראיתי פתרון טוב יותר. אפילו פניתי לרבנות הראשית לישראל ותהיתי מדוע אינה נוקטת עמדה ברורה בנושא. תשובתם הייתה כי אם תתנגד בפומבי, הדבר עלול לסכן מוהלים בגרמניה, שם ניסו לאסור את ברית המילה בכלל — שהיו עלולים להיעצר. אז ראיתי בכך התחמקות פחדנית. היום איני בטוח בכך עוד.
מה שברור הוא שעתידה של ברית המילה בבלגיה לוט בערפל. ככל שכואב לי לומר זאת, אם חוק המדינה הוא שמילה חייבת להתבצע על ידי איש רפואה, אז רק הם רשאים לעשות זאת — בין אם אנו, כקהילה יהודית, מסכימים לחוק כפי שהוא ובין אם לא. האפשרויות היחידות שנותרו לקהילה היהודית הן לציית לחוק או לפעול לחקיקת חוק שיגן על טקסנו הקדוש.
כפי שהרבנות הראשית אמרה לי לפני שנים רבות, להתנהלות של אלה בבלגיה יש השלכות על כל מי שסביבם; ופעולה שגויה עלולה לסכן את המנהג הקדוש שלנו הרבה מעבר לגבולות הקהילה המקומית. היא עלולה לספק תירוצים למדינות אחרות באירופה, ואף מעבר לה, להטיל ספק במחויבות שלנו לבטיחות קיום המצווה. וכמה שכל אחד מאיתנו היה רוצה להאשים את אלה שמגבילים את חירותנו הדתית, עלינו להביט פנימה ולוודא שאנחנו לא גורמים יותר נזק מתועלת — למען טובת עם ישראל.
בימים הקרובים אני צפוי לנסוע לאזור חדש כדי לערוך שם ברית מילה. כהרגלי, בדקתי היטב שהדבר מותר על פי החוק — הן לרופאים והן לבעלי סמכות דתית. ככל הידוע לי, אין מוהל מקומי באזור זה.
אבל מריבות פנימיות קצרות רואי, כמו אלו שמתרחשות בבלגיה, מסכנות את עתיד ברית המילה ברחבי העולם. כל עוד לא עלו כל היהודים לארץ, עלינו לעשות הכול — יחד — כדי להבטיח שנוכל לקיים את מצוותינו הדתיות ככל האפשר, בכל מקום.
זה פורסם לראשונה ב-Jewish News Syndicate