השר מיקי זוהר בטור ליום ירושלים: עם אינו יכול להיות כובש בארצו

היום לפני 58 שנה, בכ”ח באייר תשכ"ז, שוחררה ירושלים המזרחית והעיר העתיקה מידי הכוחות הירדנים וירושלים כולה אוחדה תחת שלטון ישראלי.

זה 77 שנים שאנו נאבקים על עצמאותנו מתוקף זכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל, ארץ אבותינו, מאבק ששוב עמד במבחן בשבעה באוקטובר והמאבק עדיין לא תם.

אויבינו במזרח התיכון ותומכי חמאס חיזבאללה ואיראן בעולם, שוב מערערים על זכותם של היהודים לחיות בשלווה בנחלת אבותינו ודוגלים בגישה הרצחנית לגירוש העם היהודי ומחיקתו מארצו תוך דרישת "פרי פלסטיין" מהים עד הירדן בטענה כי השטח שייך לערבים, ועוד זוכים לגיבוי מלא של האו"ם.

אלא שהטענה הזו שוללת את מגילת האו"ם עצמה (וגוטרש, שים לב לזה), שעל פיה זכויות עמים שהוכרו במסגרת שיטת המנדטים, כדוגמת המנדט על פלשתינה - מוכרות גם בידי כל המדינות החברות באו"ם.

במגילת היסוד של האו"ם (סעיף 80, פרק 12), כתוב כי יישמרו הזכויות שניתנו ליהודים במנדט שקיבלה בריטניה על ארץ ישראל בכפוף להצהרת בלפור, כולל המשך זכות ההתיישבות בירושלים המאוחדת, ביהודה, שומרון ואפילו בחוף עזה, שיועדו כולם לבית הלאומי של העם היהודי על פי הצהרת בלפור משנת 1917, במסמכי סן רמו ובכתב המנדט. התחייבות זו לעם היהודי בלתי הפיכה ותקפה עד היום.

לכן, כל החלטה של האו"ם המדברת על "אי חוקיותן של ההתנחלויות" שכולל מבחינתם אף את ירושלים הבירה - עומדת בסתירה למגילת היסוד של האו"ם עצמו, והינה חסרת תוקף ומשמעות.

לכן, מאז ועד היום, אל ירושלים חזרנו לא כבשנו, יהודה ושומרון אינם מושא לסכסוך, אלא לב המדינה.

המאבק על קיומנו לא תם, אבל הצדק איתנו, וגם החוק הבינלאומי.

יום ירושלים שמח!