פייני סוקניק, יזמת חברתית ואישה מעוררת השראה, משתפת באולפן ערוץ 7 בסיפורה האישי שעיצב את דרכה והביא אותה לפעילות חסד ענפה למען משפחות חללי המלחמה.

"גדלתי בקהילה החרדית בחיפה. הייתי מורה לאנגלית ואחר כך יועצת חינוכית. אך הרגשתי שמשהו לא טוב לי. בגיל 27 'התפרקה החבילה' והפכתי להיות אם חד הורית עם שלושה ילדים קטנים. באותם ימים, להיות בתהליך גירושין בחברה החרדית, היה קשה מאוד".

היא מתארת את תחושת הניכור שחוותה. "החברה שלנו, הקהילה שלי שאני מאוד אוהבת ונוהגת בהרבה חסד ותמיכה, בכל פעם שזה מגיע למשהו שמפחיד ומאיים ולא יודעים איך להתמודד עם זה, קצת מתעלמת. הרגשתי שמדברים עליי ולא מדברים איתי".

התהליך הקשה עורר בה הבנה עמוקה יותר. "הייתי שנים ארוכות בתהליך גירושין מורכב ותמיד שאלתי את הקב"ה למה זה קור דווקא לי. בשלב מסויים התחלתי לפגוש עוד נשים שעוברות את אותו דבר וגיליתי שזה לא רק הסיפור שלי. בהמשך גם פגשתי גברים ונשים בתהליך גירושים שמרגישים שלא מבינים ולא מתייחסים אליהם במינימום היחס המתאים".

ההבנה הזו הובילה ליוזמה. היא אספה שלוש חברות שגם הן היו בהליכי גירושין. "אמרתי להן שאני רוצה להקים ארגון שילווה נשים בהליך גירושין ושלא יעברו את זה לבד כמוני. התחלנו מאפס. לא ידענו איך מקימים עמותה או מניעים תנועה אבל פעלנו מתוך תחושה עמוקה שצריך כאן שינוי. הקמנו את 'באשר תלכי', עמותה שמלווה נשים חרדיות ודתיות במצבי פרידה וגירושים. העמותה ליוותה עד היום למעלה מ-10,000 נשים בכל רחבי הארץ".

המלחמה זימנה לה אץ שליחותה הבאה. "שאלתי את עצמי שוב ושוב מה אני יכולה לעשות והבנתי שמי שעלול להידחק לצד אלה המשפחות השכולות. "לא ידענו שנפעל איתן למעלה משנה, לא ידענו שיהיו כאלה מספרים, לא ידענו שהסיפורים והחוויות יהיו כל כך קשות - אבל התגייסנו".

יחד עם חברות הקימה קבוצת מתנדבות של למעלה מ-20 נשים חרדיות שעסקו החל מהשמונה באוקטובר בהלוויות, בשבעה ובליווי משפחות ולא עצרו עד עצם היום זה.

"התחלנו עם קבוצת וואטסאפ. הקישור רץ והתנדבו אלפי אנשים מכל הארץ. יצרנו קבוצות לצפון, לירושלים, לדרום למרכז יצרנו קבוצה ליד הר הרצל, לשכונות של ליד הר הרצל. המתנדבים היו הולכים בעקבות הפרטים שעלו בקבוצות. המספרים היו בלתי נתפסים. באחד הימים היו לנו למעלה מ-200 משפחות שיושבות שבעה בבת אחת".

"זה כאב עצום וכל משפחה זה עולם והם צריכים שעם ישראל יהיה איתם. עזרנו להוביל אנשים לנחם את המשפחות, לחבק אותן. אחר כך הבנו שהשבעה זו לא מספיק והמשפחות צריכות ליווי נוסף ופתחנו פרוייקט סביב יום השלושים. מתנדבים שלנו הגיעו עם איזושהי מתנה ועם סכום כסף קטן למה שצריך כאן ועכשיו. אנחנו פועלים בשם האחדות", היא מסכמת.