עם הפרשן החרדי ישראל כהן ניסינו להבין את ההיגיון שמאחורי איומי הפרישה מהקואליציה שמשמיעים חברי הכנסת החרדים, ובראש ובראשונה תהינו אם אי מי מהח"כים החרדים סבור שעתיד טוב יותר מחכה לו ולציבור שלו בממשלה שתוקם בהרכב אחר.
"לא מחכה להם משהו בחוץ", משיב כהן הקובע כי "בריאל פוליטיק אין משהו שמחכה לחרדים בצד השני. אם בעבר גנץ אמר 'אביא נייר ריק, תכתבו מה שתרצו ואני אחתום' זה כבר לא נמצא שם היום, גם בגלל השבעה באוקטובר וגם בגלל החיבור של החרדים לגוש הימין. אנחנו שומעים גם את גנץ, גם את לפיד וגם את יאיר גולן ומבינים שלא מחכה להם שם משהו".
ועם זאת, אומר ישראל כהן, קיימת הגישה החרדית שלפיה מפלגות חרדיות לא יוכלו להיות שותפות לממשלה שבה לומדי תורה יוגדרו כעבריינים ועריקים. בדבריו הוא מביע כאב וצער על הסדק הנפער בגוש האמוני שבסופו של יום חושב אותו דבר על שמונים אחוזים מהנושאים, התפילות אותן תפילות והאמונות אותן אמונות, ולמרות זאת מאז טבח השבעה באוקטובר המחלוקות מתגלעות בעיקר סביב נושא הגיוס ובעיקר בין הציונות הדתית לחרדים.
בדבריו מזכיר כהן את האמירה שנשמעה בעבר בשמאל ולפיה השמאל ממוכן ללבוש שטריימל עבור השלום. כיום, הוא אומר, כאשר השמאל ברובו פרוגרסיבי ומתנגד לדת, המציאות השתנתה. בהקשר זה הוא מזיר את דבריו של הרב שך זצ"ל אודות הקשר בין הציבור החרדי לזה המסורתי ולזה המצוי בפריפריה, ועם זאת לימוד התורה הוא הדבר החשוב ביותר עבור החרדים שחשים שהם העניקו לנתניהו תמיכה בכל סבבי הבחירות, ובעוד הליכוד והציונות הדתית ומפלגתו של בן גביר קיבלו את כל דרישותיהם, הם, החרדים, נדחו שוב ושוב על ידי נתניהו וכעת הם שוקלים אם יתכן ועשו טעות בכך שהלכו יחד עם נתניהו.
על דבריו אלה אנחנו שואלים את ישראל כהן אם לימוד התורה עצמו לא ייפגע ביום בו יילכו החרדים למדבר האופוזיציוני, שהרי ליברמן, גנץ, גולן ולפיד לא יעניקו להם מצע טוב יותר ללימוד תורה. כהן משיב ומציין את דבריו של האדמו"ר מגור ולפיהם לא עלינו לעשות חשבונות שמים ולקב"ה יהיו דרכים משלו להציל את הציבור החרדי גם אם הוא יהיה באופוזיציה. זאת לבד מהטענה לפיה לא ניתן להסכים לנוכחות חרדית בממשלה שבה מוגדרים לומדי תורה כעבריינים.
עוד מציין כהן כי במבט קדימה סבורים נציגי הציבור החרדי כי ההליכה עם הימים גרמה להם לאבד את כוח ההרתעה הפוליטי שלהם, וכעת יתכן ובאפשרותם להשיב את כוח ההרתעה הזה, להפוך ללשון מאזניים, אם לא לתקופה הקרובה, לעתיד הרחוק יותר.
עוד שאלנו את כהן אם מעסיקה את ההנהגה החרדית השאלה כיצד היא מצטיירת בציבור הרחב כאשר בתקופת מלחמה היא בוחרת לפרק ממשלה ולהוביל את ישראל למערכת בחירות. להערכתו חלק מהרבנים חושבים גם על כך ואכן היו מעדיפים שלא לקדם מהלך שכזה, בפרט בתקופת מלחמה, אך הם רואים בלימוד התורה את ליבת דרישותיהם שאותה לא קיבלו אחרי שנתניהו השיג את 61 המנדטים שלהם נדרש כדי להקים ממשלה.
ומה באשר לכל אותם הישגים תקציביים ואחרים אליהם הגיעו המפלגות החרדיות? האם כל אלה מתבטלים ונשכחים? כהן מדגיש כי אכן היו לא מעט הישגים, אך הסנקציות שהוטלו בנושא הגיוס הבהילו אותם באופן משמעותי. להערכתו לו היתה התגמשות מצידו של יולי אדלשטיין היו נכונים לשיח אחר בשל הערכים המשותפים.
כעת, הוא אומר, "אנחנו הכי קרובים לפירוק ממשלה אבל יש עוד שבוע אם נתניהו ייכנס לעובי הקו, יפשיל שרוולים וייכנס ראשו ורובו בסוגיה הזו אפשר יהיה להביא לפתרון. רוב ההנהגה החרדית לא מחפשת לפרק כדי לפרק, אלא שיהיה חוק המותאם להם. הם גם מבינים שלא יוכלו לקבל את החוק החלומי שהוצע לפני שנתיים ומבינים שהשבעה באוקטובר שינה את המציאות, ועדיין הם מצפים למשהו".
ואלי בכל זאת נופתע לגלות שבכיסו של גפני יש פתק הסכמות עם בני גנץ או יאיר לפיד? לישראל כהן קשה להאמין בעיקר בשל המחויבות החוזרת ונשנית של מנהיגי האופוזיציה לנושא הגיוס, ועם זאת הוא אומר שיתכן ויש מי שסבור שגרוע יותר לא יוכל להיות ואולי יחד עם ממשלה אחרת היועמ"שית והבג"ץ יאפשרו מרחב פעולה משמעותי יותר.