בעקבות איומי איראן על סגירת מיצרי הורמוז, שוחחנו עם ד"ר כפיר תשובה, מרצה לכלכלה באקדמית רמת גן ומומחה לתורת המשחקים, כדי להבין עד כמה מדובר באיום ממשי. בעיניו מדובר בלא יותר מאשר איום סרק של המנהיגות האיראנית.
בראשית הדברים אנחנו מבקשים מד"ר תשובה להבהיר את המשמעות הכלכלית של סגירת המיצרים, משמעותו של האקדח שבו מאיימת כעת איראן.
"דרך המיצרים עוברים כעשרים אחוז מתעבורת הנפט העולמית. בנוסף עוברות סחורות שמגיעות לאמירויות ולסעודיה, אם כי לסעודיה יש נמלים אחרים שבהם היא יכולה לקבל את הסחורות. מדובר בסחר שמגיע גם לקטאר ולעיראק ומדינות נוספות שהמוצא שלהן לים הוא דרך המפרץ".
הוא מדגיש בדבריו כי מי שמוטרד באמת מהאפשרות שהמיצרים ייסגרו בידי האיראנים הם יותר האירופאים ופחות האמריקאים, שכן ארה"ב עצמה היא ספקית נפט ומבחינתה סגירת המיצרים יכולה אפילו לשחק לטובתה כיוון שמחירי הנפט יעלו. זאת לעומת המציאות שהייתה לפני כמה עשורים, אז הייתה ארה"ב יבואנית ותלויה בנפט הסעודי.
עוד הוא מציין כי לבד מהאירופים גם הודו זקוקה לתעבורת הנפט במיצרים, ונקודה חשובה במפת האינטרסים הזו היא סין, בת ברית של איראן שמקבלת 19 אחוזים מהנפט שלה מאיראן תוך שהיא עוקפת את הסנקציות העולמיות. מדובר ב-95 אחוז מייצוא הנפט האיראני שמגיע לסין ואם זה ייעצר סין, ידידתה של איראן, תיפגע.
"התמונה מורכבת יותר כי לאמירויות ולסעודיה יש צינור שעובר מהמזרח, אזור המפרץ הפרסי, ועד למערב, הים האדום, ומשם ניתן לנתב זאת לאירופה והלאה. הצינור הזה יכול להעביר חלק מהנפט, כך שהוא ממתן את האיום", אומר תשובה הקובע כי לנוכח מארג האינטרסים הזה מנתחי המציאות על פי תורת המשחקים יגדירו את האיום האיראני כבלתי אמין, והוא מסביר מדוע.
חסימה ימית איראנית של המיצרים תגרור בהכרח חסימה מנגד שתבוצע בידי המערב, ארה"ב, בריטניה ומדינות אירופה, והיא זו שתיפגע לאין ערוך יותר מהן. החסימה, מסביר ד"ר תשובה, מתבצעת על ידי מספר ספינות קרב באופן כמעט פיזי. ספינות אלה מונעות מעבר, אך מנגד לארה"ב יש באזור נושאת מטוסים ולצידה ספינות קרב של מדינות המערב ובהן בריטניה, כך שהמהלך האיראני לא יישאר ללא תגובה.
את האיום האיראני הוא מדמה לילד החלש שמאיים על הבריון השכונתי שמתייחס בזלזול ליכולותיו של החלש להשפיע עליו. איום שכזה אינו אמין גם כי החלש לא יוכל להכות את החזק, גם כי מכתו של החלש לא תשפיע על החזק וגם כי תגובתו של החזק תהיה מכריעה וקשה הרבה יותר מזו של החלש.
התגובה המערבית לסגירת המיצרים, אומר תשובה, תהיה בתחילה כלכלית, אך היא בהחלט צפויה לגלוש לזירה הצבאית עד כדי פתיחה במלחמה כוללת.
על רקע התיאור הזה שאלנו אותו מה אם כן הסיבה שהאיראנים בוחרים לאיים בסוג כזה של איום שידוע גם להם שהוא מתפרש בצד השני כאיום סרק, איום שלא יוכל להשפיע על המערב וממילא לא יפיק את התועלת שהאיראנים רוצים להשיג.
על כך הוא משיב ומסביר כי תורת המשחקים בוחנת סוגיות על פי שיקולים רציונאליים לחלוטין, בעוד כאשר דנים בכלכלה הדיון כולל גם את האנשים שמאחורי המעשים, ואלה מושפעים גם מהיבטים פסיכולוגיים ואחרים. משום כך, גם אם הסיכוי שהאיראנים יעשו שימוש באיום ויבצעו אותו הוא נמוך ביותר, הם יכריזו עליו כחלק מהמאבק על כבודם שנפגע וגם מתוך תקווה שאולי בכל זאת תהיה לכך השפעה.
לסיום הוא מעיר כי אסטרטגיה זו הצליחה לאיראנים עד כה. ההפחדה האיראנית גרמה לסעודים שלא להגיב על תקיפת מתקני הנפט שלהם, לאמירויות לחשוש מהם ואף לאירופים. בימים אלה המציאות משתנה ואסטרטגיית הפחדה האיראנית מתנפצת בפניו של הממשל האיראני.